דוד דהן נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3191/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3191/07 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: דוד דהן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטה בבקשה לפסילת שופט בית משפט השלום בירושלים, מיום 31.1.2007, בת.פ. 1034/06, שניתנה על ידי כבוד השופטת א' שניידר תאריך הישיבה: ט"ו באייר התשס"ז (03.05.2007) בשם המערער: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד אבי וסטרמן פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (השופטת א' שניידר) מיום 31.1.07 שלא לפסול עצמו מלדון בת.פ. 1034/06. 1. נגד המערער התנהלו שני הליכים בפני השופטת שניידר. ההליך הראשון הינו ההליך הפלילי נשוא הערעור. עניינו של הליך זה הינו בכתב אישום, המייחס למערער ולנאשמים נוספים עבירות לפי פקודת מס הכנסה, במסגרת פעילותם באכסניה ומעדניה, המצויות ברחוב המלך דוד 4 בירושלים (להלן: ההליך הפלילי); ההליך השני הינו הליך אזרחי (בש"א 1345/07; להלן: ההליך האזרחי), אשר עניינו בטענת חברת אי.פי.סי ירושלים בע"מ (להלן: החברה), אשר נמצאת בבעלותם של האחים רייכמן, כי המערער פלש אל משטחי מעבר וכניסה הנמצאים בבניין האמור שברחוב המלך דוד 4. לטענת החברה, הבניין כולו נרכש על ידה בשנת 2006. במסגרת ההליך האזרחי, טענה החברה כי המערער ביצע במשטחי המעבר והכניסה עבודות בניה, ללא כל זכות כדין וללא רשותה של החברה או קבלת היתר כדין מהרשויות המוסמכות. ביום 15.1.07 ניתן במסגרת ההליך האזרחי צו מניעה זמני במעמד צד אחד, לבקשת החברה. ביום 22.1.07 התקיים דיון במעמד הצדדים, וביום 23.1.07 ניתנה החלטת השופטת לפיה צו המניעה יישאר על כנו עד לסיום ההליך העיקרי. להשלמת התמונה יצויין, כי צו המניעה ניתן במסגרת הליך ביניים שהתקיים בפני השופטת שאינה דנה בתיק העיקרי בתביעה האזרחית. ביום 28.1.07 הגיש המערער בקשה לפסילת השופטת הן בהליך האזרחי והן בהליך הפלילי. טענתו העיקרית של המערער היתה כי קיימת היכרות בין משפחת רייכמן, אשר הינם, כאמור, בעליה של החברה התובעת, לבין השופטת ובעלה, עו"ד מיכאל שניידר. לטענת המערער, החלטת השופטת במסגרת ההליך האזרחי, להותיר את צו המניעה על כנו עד לסיום ההליך העיקרי, נבעה מהיכרות זו, וניתנה על סמך נימוקים פסולים וללא חומר ראיות. עוד טען המערער כי נוכח הזיקה הקיימת, לשיטתו, בין שני ההליכים, משנעשה עיוות דין בהליך האזרחי, על השופטת לפסול עצמה גם מהתיק הפלילי. 2. ביום 31.1.2007 דחתה השופטת את בקשת הפסילה. באשר להליך האזרחי ציינה השופטת כי משניתנה ההחלטה ביום 23.1.07, סיים בית המשפט את מלאכתו בהליך זה. משכך, התייתרה בקשת הפסילה בכל הנוגע להליך האזרחי, והיא נותרה רלוונטית רק להליך הפלילי. השופטת הבהירה בהחלטתה כי אין כל היכרות בינה או בין בעלה לבין משפחת רייכמן. כן ציינה השופטת כי בירור שערכה העלה כי החברה או משפחת רייכמן אף אינם נמנים על לקוחות משרד עורכי הדין בו שותף בעלה. השופטת הבהירה כי ההחלטה בהליך האזרחי ניתנה על סמך החומר שהיה בפניה, לפי מיטב הבנתה המשפטית, וללא קשר להליך הפלילי המתנהל בעניינו של המערער. עוד ציינה השופטת כי על פי ההלכה, אין די בעובדה שישבה בהליך האזרחי בעניינו של המערער כדי להביא לפסילתה מלשבת בהליך הפלילי בעניינו. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. 3. בערעורו חוזר המערער וטוען כי קיימת היכרות בין בעלה של השופטת ובין משפחת רייכמן, הנובעת מעסקאות נדל"ן בהן הינם מעורבים יחדיו. בטיעוניו בכתב ובעל-פה העלה המערער טענות רבות וקשות, ובין היתר טען כי בעלה של השופטת, ביחד עם אחרים, עמדו מאחורי שוד של כספת שבבעלות המערער, אשר התבצע ביום 20.1.07, על רקע הקשרים האמורים. המערער מלין על החלטתה של השופטת מיום 23.1.07, במסגרתה נקבע כי צו המניעה יוותר על כנו, וזאת חרף העובדה שהשוד הנטען בוצע, לטענת המערער, בהוראת מבקשי הצו. במסגרת הדיון שהתקיים בפניי הדגיש המערער כי אף על פי שמעורבותו הנטענת של בעלה של השופטת נוגעת להליך האזרחי, הרי ששני התיקים קשורים זה בזה ולא ניתן להפריד ביניהם, ומשכך מתבקשת פסילת השופטת גם בהליך הפלילי. בא-כוח המדינה טען בפנינו כי אין בענייננו כל עילה לפסילת השופטת. בא-כוח המדינה ביקש להדגיש כי אף על פי שעילת הפסלות נוגעת, לכאורה, לשוד אשר בוצע אצל המערער ביום 20.1.07, נמנע המערער מלבקש את פסילת השופטת במסגרת הדיון שהתקיים ביום 22.1.07, והבקשה הועלתה רק לאחר שניתנה החלטתה של השופטת מיום 23.1.07, בעניין הותרת צו המניעה על כנו. 4. לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. כאמור, עיקר טענותיו של המערער מבוססות על קיומה, לכאורה, של היכרות בין בעלה של השופטת ובין משפחת רייכמן, אשר החברה שבבעלותה הינה בעלת דין בהליך האזרחי המתנהל בעניינו של המערער. השופטת הבהירה בהחלטתה מיום 31.1.07 כי לה או לבעלה אין כל קשר עם משפחת רייכמן האמורה, וכך גם למשרד בו שותף בעלה. בית משפט זה כבר הבהיר בעבר כי הצדדים לדיון בטענת פסלות, כבכל עניין אחר, הינם בעלי הדין היריבים, ואילו השופט הוא המכריע האובייקטיבי בסכסוך ביניהם. במסגרת כך, השופט הוא שקובע את התשתית העובדתית בכל הנוגע לטענת הפסלות, וקביעותיו אלה הן המשמשות בדרך כלל בסיס להכרעתו. הכרעה זו נתונה, כמובן, לערעור בפני בית משפט זה, אולם ההנחה היא כי התשתית העובדתית המוצגת על ידי השופט היא הנכונה, ואילו על הטוען אחרת מוטל נטל כבד להפריך הנחה זו (ראו ע"פ 344/99 בשן נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(2) 599, 612-612; ע"א 5991/06 פלונית נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם); ע"א 421/06 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' טויו רם אלקטרוניקס בע"מ (לא פורסם); יגאל מרזל דיני פסלות שופט (תשס"ו) 87-90). המערער בעניינו לא עמד בנטל האמור, משלא הניח ביסוס לטענותיו בדבר קיומה של היכרות בין בעלה של השופטת ובין בעליה של החברה, אשר הינה בעלת הדין בהליך האזרחי. בנסיבות אלה, ובהיעדר יסוד לטענות האישיות שהעלה המערער נגד השופטת בדבר הקשר עם משפחת רייכמן, ניטל הבסיס ממרבית טענותיו של המערער. 5. באשר לעובדה שהשופטת הדנה בהליך הפלילי ישבה כבר בהליך האזרחי אשר עסק בעניינו של המערער, הלכה היא כי עצם העובדה שבפני אותו שופט התנהלו או מתנהלים משפטים נוספים של אותו נאשם אינה מקימה, כשלעצמה, עילת פסלות. על מנת שישיבתו של שופט בתיק קודם תביא לפסילתו, על המערער להראות כי התקיימו נסיבות מיוחדות, אשר מעוררות חשש ממשי למשוא פנים (ראו: ע"פ 1478/97 מדינת ישראל נ' חן, פ"ד נא(4) 673, 677-676; ע"פ 669/03 עמיאל נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 11726/04 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 6510/04 מדינת ישראל נ' עזורי (לא פורסם); ע"פ 6404/05 כוכבי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). ככלל, רק במקרים נדירים יביאו נסיבות המקרה למסקנה כי יש מקום לפסילתו של שופט אשר ישב במשפט קודם של הנאשם (ע"פ 8799/06 חברת יגעת ומצאת בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). המקרה שבענייננו אינו נכלל בגדר מקרים נדירים אלה. עניינו של ההליך האזרחי בו ישבה השופטת היה עבודות שביצע המערער בשטחים אשר החברה טוענת לבעלות בהם, בעוד שעניינו של ההליך הפלילי הינו עבירות לפי פקודת מס הכנסה. אין בין ההליכים כל קשר ענייני, ואף אין להם רקע עובדתי משותף, ומשכך אין בהכרעותיה של השופטת במסגרת ההליך האזרחי כדי להשפיע על עמדתה בהליך הפלילי. זאת, במיוחד בהתחשב בעובדה שההליך האזרחי בו ישבה השופטת הינו הליך ביניים, אשר ההכרעה בו מבוססת על ראיות לכאוריות. אף אם המערער חש כי קיים בעניינו חשש למשוא פנים מצד השופטת, הרי שמדובר בחשש סובייקטיבי, אשר אין בו כדי להקים עילת פסלות (ראו: ע"פ 5/82 אבו-חצירא נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(1) 247, 250-249; רע"א 287/88 מנוף סיגנל חברה לפיננסים והשקעות בע"מ נ' סליימה, פ"ד מד(3) 758, 760; ע"פ 11726/04 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (לא פורסם); יגאל מרזל, דיני פסלות שופט (תשס"ו-2006) 115-114). אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, י"ז בסיון התשס"ז (3.6.2007). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07031910_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il