פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3179/10

רן מירצקי נ. בית הדין הארצי לעבודה

העותר ביקש להורות על דיון מחודש בשאלת אורך הקיצור ברגלו עקב ראיות חדשות, חרף היותה של ההחלטה חלוטה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 03/05/2010 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3179/10 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ביטוח לאומי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להורות על דיון מחודש בשאלת אורך הקיצור ברגלו עקב ראיות חדשות, חרף היותה של ההחלטה חלוטה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3179/10

רן מירצקי נ. בית הדין הארצי לעבודה

העותר ביקש להורות על דיון מחודש בשאלת אורך הקיצור ברגלו עקב ראיות חדשות, חרף היותה של ההחלטה חלוטה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, נכה עבודה, ביקש מבג"ץ להתערב בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה שסירב לדון מחדש בשיעור הקיצור ברגלו. העותר טען כי קיימת טכנולוגיה חדשה המאפשרת מדידה מדויקת יותר, וכי יש להעדיף את עשיית הצדק על פני הכלל המשפטי של 'מעשה בית דין' (סופיות הדיון). בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי בג"ץ אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות בתי הדין לעבודה, וכי התערבותו שמורה למקרים חריגים בלבד של טעות משפטית מהותית. במקרה זה, לא נמצאה טעות כזו, שכן מדובר בהחלטה חלוטה שאין בה החמרה רפואית חדשה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' חיות, י' דנציגר, ע' פוגלמן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • רן מירצקי

נתבעים

  • בית הדין הארצי לעבודה
  • המוסד לביטוח לאומי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש לבטל החלטה חלוטה של ועדה רפואית בשל גילוי ראיות חדשות כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית.
  • שיקולי צדק גוברים על שיקולי מעשה בית דין.
טיעוני ההגנה
  • בית הדין הארצי לעבודה אינו ערכאת ערעור על החלטות ועדות רפואיות בשאלות עובדתיות חלוטות.
  • לא חלה החמרה במצבו הרפואי של העותר, אלא מדובר בטענה לשיפור טכנולוגי במדידה.
מחלוקות עובדתיות
  • שיעור הקיצור ברגלו של העותר.

הדגשים פרוצדורליים

  • העותר הגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה שנדחתה בחלקה.
  • העתירה הוגשה לבג"ץ כנגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
בג"ץ 3179/10
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית הדין הארצי לעבודה
תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • ביטוח לאומי
  • נכות מעבודה
  • מעשה בית דין
  • ועדה רפואית

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק בג"ץ 3179/10 בבית המשפט העליון בג"ץ 3179/10 בפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן העותר: רן מירצקי נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו החלטה השופט ע' פוגלמן: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר, שהינו נכה תאונת עבודה, כי בית הדין הארצי לעבודה יורה למוסד לביטוח לאומי לקיים דיון מחודש בשאלת אורך הקיצור שנגרם ברגלו בעקבות התאונה, תוך שקילת ראיות חדשות שנתגלו – לטענתו – לאחר הבדיקה האחרונה שנערכה לבחינת אורך הרגל. 1. העותר הוכר על ידי המשיב 2 כנפגע בתאונת עבודה ביום 31.1.88. ועדה רפואית שבדקה אותו קבעה לו 49% נכות לצמיתות החל מיום 2.1.95. ביום 6.12.07 הגיש העותר בקשה להחמרת מצב למוסד לביטוח לאומי. ועדה רפואית שבחנה את הבקשה ביום 25.11.07 העלתה את אחוזי הנכות שנקבעו לעותר ל-58% לצמיתות, אך קבעה כי אין להפעיל בעניינו את תקנה 15(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: תקנה 15), הקובעת כי "הועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר לדעתה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו". המוסד לביטוח לאומי ערר על החלטה זו לפני הועדה הרפואית לעררים, אשר קיבלה את הערר לעניין הנכות הנפשית ולעניין שיעור הפגיעה בברך, אך לא לעניין הפגיעה בגבו ובידו השמאלית של העותר. הועדה לא ראתה לקבוע רמת נכות שונה לעניין שיעור הקיצור ברגלו של העותר, לאחר שקבעה כי מדובר בפגיעה קבועה שאינה משתנה. לצד זה, קיבלה הועדה את חוות דעתו של רופא העיניים שקבע כי אין החמרה במצבו של המבקש ואת עמדתה של ועדת הרשות לעניין הפעלת תקנה 15, שלפיה אין להפעיל את תקנה 15 בעניינו של העותר. נוכח מסקנותיה, קבעה הועדה כי נכותו הצמיתה של העותר עומדת על 54%. העותר ערער על ההחלטה לפני בית הדין האזורי לעבודה (כב' השופט א' איטח), אשר דחה את הערעור, בקובעו, בין היתר, לעניין מידת הקיצור ברגלו של העותר, כי מדובר בהחלטה חלוטה אשר לא הוגש עליה ערעור ואין לשנותה במסגרת הליך להחמרת מצב; ולעניין הפעלת תקנה 15, כי לא נפל פגם בהחלטתה של הועדה לעררים. העותר הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו בפני בית הדין הארצי לעבודה (כב' השופט י' פליטמן), אשר דחה את הבקשה ככל שהיא מתייחסת לשאלת אורך הקיצור ברגלו של העותר, אך קיבל אותה בהתייחס לשאלת הפעלתה של תקנה 15, והורה להשיב את עניינו של המבקש לועדה הרפואית. במאמר מוסגר יצוין, כי בפסק דינו מיום 15.3.10, קיבל בית הדין הארצי לעבודה את ערעורו של העותר בנוגע להפעלה של תקנה 15, וקבע כי "יש להחזיר את עניינו של העותר לועדה הרפואית לעררים, שתתייעץ בשנית ותפעיל שיקול דעת עצמאי לעניין הפעלת תקנה 15 עקב ירידה בהכנסות, נוכח הטענה כי אותה ירידה הינה תוצאת התאונה בעבודה". 2. העתירה שלפנינו מתייחסת, כאמור, להחלטתו של בית הדין הארצי לעבודה בשאלת אורך הקיצור שנגרם ברגלו של העותר, שלגביה לא ניתנה לעותר רשות ערעור. לטענת העותר, עתירתו מעלה שאלה משפטית חשובה, היא השאלה האם ניתן לבטל החלטה חלוטה של ועדה רפואית ולקיים בה דיון מחדש, משנתגלו ראיות חדשות בשאלה, כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית. לטענת העותר, אף בהיעדר הסדר חקיקתי בעניין, גוברים שיקולים של צדק על שיקולים של "מעשה בית דין", ומשנמצאו ראיות חדשות, הרי שיש להעמיד את אחוזי הנכות שנקבעו לעותר לבחינה מחודשת. 3. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא כי בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו משמש ערכאת ערעור על החלטותיו של בית הדין הארצי לעבודה, ואף שמסורה לו סמכות להתערב בפסיקתו, תיעשה התערבות זו במשורה, בריסון ובאיפוק, ותיוחד למקרים חריגים שבהם מתגלה טעות משפטית מהותית בפסק הדין וכשהצדק מחייב לעשות כן (ראו בג"צ 10359/09 אביגל שירותי כ"א ועבודה בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם, 7.1.10); בג"צ 10255/09 יתח נ' בית הדין הארצי לעבודה, סעיף 2 (לא פורסם, 3.1.10); בג"צ 6522/06 כוכבי נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם, 22.4.10)). המקרה שלפנינו אינו בגדר המקרים יוצאי הדופן המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה. הועדה הרפואית בחנה את שאלת הקיצור שנגרם באורך רגלו של העותר וקבעה כי לא חל שינוי מאז הקביעה הקודמת שלפיה הרגל קוצרה בעקבות תאונת העבודה ב-7.5 ס"מ. הגם שההליך שבמסגרתו פעל העותר הוא של בקשה להחמרת מצב, אין הוא טוען למעשה כי חלה החמרה במצבו, אלא רק כי קיימת טכנולוגיה מודרנית שיש בה כדי להצביע כי שיעור הקיצור ברגלו גבוה יותר. בהיעדר החמרה או שינוי אחר במצבו הרפואי של העותר, ומשמדובר בהחלטה חלוטה שהעותר נמנע מלערער עליה, לא ראה בית הדין לעבודה – האמון על בחינתן של שאלות משפטיות – להיעתר לבקשתו של העותר לדון מחדש בשיעור הקיצור ברגלו. לא מצאנו כי נפלה בהחלטתו טעות משפטית מהותית המצדיקה את התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק. העתירה נדחית איפוא. ניתנה היום, י"ט באייר התש"ע (3.5.10). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10031790_M01.doc נב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il