בג"ץ 3177-21
טרם נותח
עודה אלעאסם נ. בית הדין הצבאי לערעורים
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
3
1
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 3177/21
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופטת ע' ברון
העותר:
עודה אלעאסם
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הצבאי לערעורים
2. בית הדין הצבאי המחוזי צפון
3. התביעה הצבאית מחוז צפון
עתירה למתן צו על תנאי ולקיום דיון בעתירה
בשם העותר:
עו"ד אורי בן-נתן
פסק-דין
השופט י' עמית:
עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר, נאשם העומד לדין בפני מערכת השיפוט הצבאית, לקבל לידיו רשימת חומרי חקירה עדכנית ומפורטת מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ).
1. לבית הדין הצבאי במחוז צפון הוגש ביום 29.6.2020 כתב אישום כנגד העותר האוחז עשרה אישומים ומייחס לו עבירות שעיקרן הוצאת נשק ורכוש מרשות הצבא לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 ועבירות של סחר בצוותא בסם מסוכן לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.
2. במסגרת ההליך הפלילי נחתמו מספר תעודות חיסיון לפי סעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: הפקודה), שבהן נחסה מידע הקשור בין היתר לסוכני מצ"ח ואנשי פלג המבצעים של מצ"ח שנטלו חלק בחקירה, פעולותיהם, ושיטות עבודת המודיעין במצ"ח. העותר הגיש בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ ועתר לקבל פירוט של המסמכים הקיימים החוסים תחת תעודת חיסיון וכן פראפרזות רלוונטיות. במסגרת זאת טען העותר כי ברשימת חומרי החקירה שהועברה להגנה לא נזכר תרגיל חקירה שבוצע בעניינו. בעקבות זאת מסרה התביעה לעותר רשימה של חומרי חקירה חסויים שבה נזכרו, ללא פירוט נוסף סוגי מסמכים מסוימים ("מסמכי מפלג סוכנים", "מסמכי מפלג מבצעים", "מסמכים חסויים" ושתי ידיעות מודיעיניות בציון מספרן והעובדה כי נמסרה לגביהן פראפרזה).
במסגרת הדיון בפני בית הדין הצבאי הביע בית הדין עמדתו כי קיים קושי להכריע בשאלה אם המסמכים חוסים תחת תעודת חיסיון מבלי לקיים דיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה. ההגנה עמדה על כך שאין היא מבקשת לקיים דיון בעתירה לגילוי הראיה ובקשתה נסבה אך על קבלת חומרי החקירה. בהחלטתו מאותו היום דחה בית הדין את הבקשה, בקבעו כי ההליך המתאים לבירור הסוגיה הוא במסגרת עתירה לגילוי ראיה חסויה שם יקבע בית הדין את גדרי תעודת החיסיון תוך התייחסות לראיות החיוניות להגנתו של העותר. על כך הגיש העותר ערר לבית המשפט הצבאי לערעורים. במסגרת הדיון בערר הודיעה התביעה כי ניתן להוסיף לרשימת המסמכים שנמסרה פרטים על אודות מספר העמודים בקטגוריות המסמכים הנזכרות לעיל וכן פרטים מסוימים נוספים אודותיהם. בהתחשב בתוספת זו, בית הדין לערעורים מצא לדחות את הערר שהוגש משהתרשם כי אין מקום להורות לתביעה למסור מידע נוסף מעבר לזה שנמסר. כן צוין כי על פי הפסיקה הנוהגת האכסניה המתאימה לבירור טענות העותר, לרבות הטענות ביחס לרמת הפירוט של הרשימה, היא במסגרת עתירה לגילוי ראיה.
3. מכאן העתירה שלפנינו. במסגרת עתירתו שב וחזר העותר על טענתו כי הרשימה שהועברה לידי ההגנה אינה עונה על דרישות החוק והפסיקה, וכי על מנת שיוכל לשקול הגשת עתירה לגילוי ראיה חסויה עליו לקבל את רשימת כלל חומרי החקירה לרבות מידע על עצם קיומו של תרגיל החקירה הנטען, שאינו נכלל תחת חיסיון.
4. דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי להידרש לתגובה.
ההלכה היא כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הצבאי לערעורים בעניינים פליליים (בג"ץ 766/10 צלאחאת נ' בית משפט צבאי לערעורים יהודה (15.3.2010); בג"ץ 1204/10 אלחק נ' בית הדין הצבאי לערעורים (25.2.2010)). הלכה זו חלה גם במקרה כגון זה שלפנינו (ראו והשוו לבג"ץ 2528/09 חריזאת נ' השופט יורם חניאל, סא"ל (22.3.2009); בג"ץ 5314/10 פלוני נ' בית משפט הצבאי לערעורים בעופר (26.7.2010); בג"ץ 7751/15 מיגירוב נ' בית הדין הצבאי לים (22.11.2015)). העותר לא טען כי עניינו נופל בגדר המקרים החריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה בהחלטות בית הדין הצבאי לערעורים, ודין העתירה להידחות ולו מטעם זה.
למעלה מן הצורך אציין כי איני סבור כי יצאה שגגה תחת ידיהם של בתי המשפט הצבאיים. בעבר נזדמן לי להידרש ליחס שבין "משבצת" הדיון לפי סעיף 74 לחסד"פ לבין "משבצת" הדיון לפי סעיפים 46-44 לפקודה:
"באותם מקרים בהם סבורה התביעה כי הפירוט עלול לחתור תחת החיסיון, פטורה התביעה ממתן פירוט, אך עליה לציין ברשימה המועברת להגנה במסגרת סעיף 74 לחוק, כי לא ניתן לפרט את החומר החסוי. במקרה כזה, היקף הגילוי האפשרי, אם בכלל, יוכרע על ידי בית המשפט המוסמך בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיפים 46-44 לפקודה" (בש"פ 198/10 אלהואשלה נ' מדינת ישראל, בפסקה 8 (3.2.2010); וראו גם בש"פ 120/10 פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 15 והאסמכתאות שם (24.2.2010)).
וכן:
"ההחלטה בעניין העתירה לגילוי ראיה חסויה עשויה לייתר טענות לעניין דיות הרשימה הנוגעת לחומר החסוי במסגרת הליך לפי סעיף 74 לחסד"פ. בפסיקה נקבע כי כאשר הנאשם מבקש להעלות השגות הנוגעות לרמת הפירוט של הרשימה או לאי-החשיפה של פרטים מסוימים, עליו להעלות טענותיו במסגרת עתירה לגילוי ראיה" (יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי עמ'757 (2021); בש"פ 9322/08 מדינת ישראל נ' אלמטיאל (20.11.2008)).
אי לכך, האכסניה המתאימה לבירור טענות העותר אינה במסגרת בקשה לקבלת חומרי חקירה, כפי שנקבע בדין על ידי בתי המשפט הצבאיים.
5. נוכח כל האמור, העתירה נדחית.
בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובה, לא יעשה צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ח באייר התשפ"א (10.5.2021).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
_________________________
21031770_E01.docx עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il
1