בג"ץ 3176-09
טרם נותח

ציונה כהן נ. מינהל מקרקעי ישראל

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 3176/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3176/09 - ג' בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר העותרת: ציונה כהן נ ג ד המשיב: מינהל מקרקעי ישראל עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לעיכוב ביצוע בשם העותרת: בעצמה בשם המשיב: עו"ד ערין ספדי פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: עניינה של העתירה שבפנינו הוא בבקשת העותרת, לבטל את פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות מיום 6.3.2008, בו נתקבלה תביעת המשיב לפינוי נכס ולסילוק ידה של העותרת ממנו (תיק אזרחי 3424/04), ולחייב את המשיב בהוצאות. להבהרת הדיון יש להקדים שתי הערות. ראשית, מקור הסכסוך בין הצדדים הוא בדירה שאת הזכות לדיירות מוגנת בה ירשה העותרת מסבתה, ובחצר הסמוכה לה. שנית, יושם אל לב, כי הבקשה הנוכחית מוגשת בפנינו לאחר שהעותרת מיצתה את כלל ההליכים האזרחיים שעמדו לרשותה לצורך בירור טענותיה, בשלוש ערכאות שיפוטיות. תחילת הפרשה אם כן, הוא בתביעה של המשיב לסילוק ידה של העותרת מן הדירה ומן החצר הסמוכה לה, בטענה כי היא פלשה לחצר בלא שיש לה זכויות בה ונטשה את הדירה עצמה. בית משפט השלום ברחובות (כבוד השופט ה' פינשטיין) קיבל בפסק דינו את תביעת המשיב, קבע כי אין לעותרת זכויות בחצר וכי היא אכן נטשה את הדירה, ודחה את התביעה שכנגד לרישום זכויות בעלות בדירה ולפיצויים בגין הפרת חוזה. ביום 5.1.2009 דחה בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטים א' ש' שילה, מ' נד"ב וא' דודקביץ) את ערעור העותרת על פסק הדין, תוך אישור הממצאים העובדתיים של בית משפט השלום (ע"א 1528-06-08). על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור בפני בית משפט זה (כבוד השופט א' רובינשטיין), אשר נדחתה גם היא בהחלטה מיום 24.2.2009, הן לגופו של עניין והן בהיעדר שאלה משפטית או ציבורית המצדיקה דיון בגלגול שלישי (רע"א 986/09). ואולם, ההליך האזרחי לא הסתיים בכך ועל החלטה זו הוגשה בפני בית משפט זה, בקשה לעיון חוזר. ביום 23.3.2009 בחר בית המשפט שלא להיעתר לבקשה ומכאן התגלגלה הפרשה בפנינו, הפעם בדמות עתירה כנגד המשיב. יצוין, כי העותרת מייצגת את עצמה במרבית ההליכים המשפטיים בפרשה, לרבות עתירה זו. העתירה מעלה מספר טענות, המכוונות בעיקרן כלפי התנהלות המשיב בהליך בבית משפט השלום. על פי טענות אלה, נהג המשיב בחוסר תום לב הן בהגשת התביעה לסילוק יד מהחצר – כאשר לא גילה את עילת התביעה האמיתית והסתיר חלק מן המסמכים הרלוונטיים – והן בהכללת עילת הנטישה של הדירה בתביעה. בנוסף, בפי העותרת טענות המערערות על הממצאים העובדתיים אותם קבע בית משפט השלום וכן על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בנוסף, מבקשת העותרת לציין, את פערי הכוחות בינה למשיב ואת העובדה שהמשיב ניצל זאת לטובתו. מנגד טוען המשיב, כי במהותה מהווה העתירה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ומכל מקום, היא לא מעלה טענות חדשות הנוגעות לפרשה. משכך, מלבד ההלכה כי בית הדין הגבוה לצדק לא יושב כערכאת ערעור על החלטות של בתי משפט אחרים, לדבריו, חלה על עניין זה דוקטרינת מעשה בית דין. נוכח האמור, סובר המשיב כי יש לדחות על הסף את העתירה ומבקש גם הוא מצידו לחייב את העותרת בהוצאות. ביום 30.04.2009, הוגשה בפנינו תגובתה של העותרת לטענות המשיב, במסגרתה נשנו טענות העתירה בדבר הפגמים שנפלו בהחלטות של הערכאות הקודמות וכן נטען כי העתירה איננה בבחינת ערעור עליהן, כי אם בקשה לבחון את הדרך בה הושגה התוצאה אליה הגיע בית משפט השלום, ולבטל את פסק הדין שניתן על ידו לאור התנהלות המשיב. דין העתירה להידחות על הסף. הסעד המבוקש על ידי העותרת, הוא ביטול פסק הדין המורה על סילוק ידה מן הנכסים המדוברים. המשיב היה צד להליכים שנוהלו בערכאות האזרחיות, הליכים אשר הסתיימו בקבלת תביעתו ובדחיית טענות העותרת בשלוש ערכאות. כעת, לא זו בלבד שאין מקום להפנות את העתירה כנגדו, אלא שגם אם הופנתה היא כנגד בית משפט השלום או כנגד בית משפט זה, לא היה דינה להתקבל. זאת, בהיות העתירה ערעור על מסקנת הערכאות האזרחיות, בין אם ערעור זה מתמקד בממצאים העובדתיים של בית משפט השלום ובין אם עניינו הוא חוסר תום ליבו של המשיב. הבסיס לדחיית העתירה הוא ההלכה, כי אין בית המשפט הגבוה לצדק משמש כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות בהליכים אזרחיים בערכאות שיפוטיות מוסמכות, ובכלל זה פסקי דינו והחלטותיו של בית המשפט העליון (ראו למשל, בג"ץ 4828/05 פלוני נ' כב' השופטת א' פרוקצ'יה (לא פורסם 15.6.2005); בג"ץ 5952/08 פלונית נ' בית משפט העליון בירושלים (לא פורסם, 3.7.2008)). לפיכך גם במקרה זה, אין העתירה מצדיקה את התערבותנו. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. לנוכח האמור לעיל, נדחית גם בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה על ידי העותרת ביום 30.04.2009. בהתחשב בנסיבות, איננו רואים מקום למתן צו להוצאות. ניתן היום, י' באייר התשס"ט (4.5.2009). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09031760_H03.doc שצ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il