פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בש"פ 3174/95

אחמד עמאש נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירות אינוס, התפרצות ותקיפת קטינה ועל גזר הדין שניתן בגינן.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 24/12/1997 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בש"פ — בקשות שונות פלילי.
מספר התיק 3174/95 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות מין ואלימות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על הרשעה בעבירות אינוס, התפרצות ותקיפת קטינה ועל גזר הדין שניתן בגינן.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בש"פ 3174/95

אחמד עמאש נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירות אינוס, התפרצות ותקיפת קטינה ועל גזר הדין שניתן בגינן.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי באונס בת אחותו הקטינה (בת 13), התפרצות לביתה ותקיפתה. המערער ערער על ההרשעה ועל חומרת העונש (8 שנות מאסר בפועל). בית המשפט העליון דחה את הערעור לאחר שמצא כי גרסת הקטינה הייתה אמינה ונתמכה בראיות סיוע משמעותיות, כגון סימני נשיכה, ממצאים רפואיים, בגדים קרועים והקלטה שבה המערער נשמע מתדרך את בתו לשקר. בית המשפט ציין כי בני המשפחה ניסו להגן על המערער והפכו לעדים עוינים, אך הודעותיהם במשטרה חיזקו את גרסת התביעה. העונש נותר על כנו.

סוג הליך בקשות שונות פלילי (בש"פ)
הרכב השופטים י' קדמי, י' זמיר, ד' ביניש
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אחמד דאוד עמאש

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הקטינה מסרה גרסה מפורטת ורציפה על מעשה האונס.
  • קיימות ראיות סיוע רבות להודעת הקטינה, לרבות סימני נשיכה, ממצאים רפואיים וקרעים בבגדים.
  • הודעות בני המשפחה במשטרה תומכות בגרסת הקטינה.
  • קיימת הקלטה של המערער מתדרך את בתו למסור גרסה שקרית.
טיעוני ההגנה
  • ערעור על אמינות הודעת הקטינה.
  • ערעור על משקל ראיות הסיוע.
  • המערער הכחיש את ביצוע המעשה המיני.
מחלוקות עובדתיות
  • האם בוצע מעשה מיני בקטינה או שמא מדובר בעלילה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודעת הקטינה בפני חוקרת נוער.
  • סימני נשיכה על גוף הקטינה.
  • ממצא רפואי של כתם דם באיבר המין.
  • מכנסי הקטינה הקרועים עם חוות דעת מומחה מז"פ.
  • הודעות בני המשפחה במשטרה (לאחר שהוכרזו עדים עוינים).
  • קלטת שיחה בין המערער לבתו הכוללת תדרוך לשיבוש הליכים.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 151/93
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה

תגיות נושא

  • אינוס
  • עבירות מין
  • עדות קטין
  • ראיות סיוע
  • עדים עוינים

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
96
חודשי מאסר על תנאי
36
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3174/95 בפני: כבוד השופט י' קדמי כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש המערער: אחמד דאוד עמאש נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת דין וגזר דין בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 30.3.95 בת"פ 151/93 שניתנו על ידי כבוד השופט גובראן בשם המערער: עו"ד זיו מאיר בשם המשיבה: עו"ד דפנה ביינוול פסק-דין המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה בעבירה של אינוס לפי סעיף 345(ב)(1)(3) ו-(4) לחוק העונשין, בעבירת התפרצות בכוונה לבצע פשע ובעבירה של תקיפת קטין, כאשר העבירות כולן קשורות באותו אירוע. הוא נדון ל11- שנות מאסר, מתוכן 8 שנות מאסר בפועל והיתרה - על תנאי. בית המשפט המחוזי קבע, כי בהתאם לנטען בכתב האישום, המערער הגיע לבית אחת מבנותיו כשהוא שתוי, פרץ לדירה תוך שבירת הדלת, השתולל ושבר רהיטים. במהלך שהותו בדירה, היכה המערער את בת אחותו, קטינה בת 13, ששהתה בדירה, חבל בה ואחר כך קרע את מכנסיה מעליה ואנס אותה. הקטינה נמלטה מן המערער כשהיא חבולה, בקפיצה מחלון הבית. הרשעתו של המערער מבוססת בעיקרה על הודעה שמסרה הקטינה לחוקרת הנוער יום לאחר האירוע. בית המשפט מצא כי להודעה זו נמצא סיוע בראיות התביעה, וכי מכלול הראיות מבסס את גרסת התביעה בשלמותה. בערעור שלפנינו תקף בא כוח המערער את ההרשעה והעלה טענות כנגד אמינות ההודעה וכנגד ראיות הסיוע עליהן התבסס השופט קמא. הודעתה של הקטינה בפני חוקרת הנוער הוקלטה והצדדים מצאו אי דיוקים בתמליל שהיה בפני בית המשפט. אולם בסופו של דבר, אפשרנו לסניגור להגיש תמליל מטעמו אשר הוכנסו בו תיקונים מטעם התביעה בהסכמה. בהודעתו במשטרה לא חלק המערער על נוכחותו במקום ואף אישר כי הרים יד על הקטינה וסטר לה. המחלוקת נסבה אך על השאלה אם ביצע בה מעשה מיני. בבית המשפט בחר המערער שלא להעיד, ויש לראותו כמי שהכחיש הכחשה גורפת את המעשים המיוחסים לו. עיון בתמליל מלמד, כי הקטינה סיפרה את גירסתה בדבר המעשה המיני ברצף וללא הדרכה מצד חוקרת הנוער, וכי סיפורה אינו מצביע על עוינות למערער אלא הוא בבחינת תיאור מפורט של שורת מעשים שבוצעו בה בעת האירוע. הסתירות בגירסתה של הקטינה, שבא-כוח המערער טען להן, אינן משמעותיות. הן מתייחסות לתיאור המעשה המיני עצמו וקשה לצפות מנערה צעירה שעברה חוויה טראומטית כפי שתיארה המתלוננת, לדייק בפרטי פרטים בכל הנוגע לאופן ביצוע האונס. אכן, הודעתה של הקטינה בפני חוקרת הנוער טעונה סיוע. אולם, סיוע כזה נמצא למכביר. נסתפק בהצבעה על חלק מראיות הסיוע. הקטינה העידה כי ננשכה על-ידי המערער בכתפה ובגבה בשעת ביצוע המעשים המיניים, ואכן - נמצאו סימני נשיכה במקומות אלה בגופה. מיד לאחר המעשה סיפרה הקטינה את אשר אירע לה, אולם נאסר עליה על-ידי אביה לספר כי נעשה בה מעשה מיני. רק בגלל החבלות הובהלה לרופא אשר החליט להעבירה לבית חולים. אולם, באותו שלב לא נמסר לאיש מן הרופאים כי מדובר בעבירת מין. מטעם זה, גם לא בוצעה באותו יום בדיקה כמקובל בתלונה על אונס. עם זאת, גם בבדיקה החיצונית שבוצעה על-ידי הרופא בבית החולים "הלל יפה", נמצא כתם דם באיבר המין של הקטינה. הרופא העיד, בחקירתו הנגדית, כי "כתם הדם יכול שייגרם כתוצאה ממגע מיני, אם כי לא ניתן לקבוע בודאות שלא נגרם כתוצאה ממכה". בני משפחתה של הקטינה, אשר כאמור, סירבו לחשוף את המעשה המיני המיוחס לראש המשפחה, שרפו, לטענתה, את בגדיה התחתונים. אולם, הקטינה הציגה את המכנסיים שלבשה, שהיו קרועים, ולפי חוות דעת של מומחה מז"פ, ניכר כי נקרעו תוך שימוש בכוח. בני המשפחה - אשר מסרו גרסאות במשטרה, שיש בהן כדי לתמוך בגרסת הקטינה באשר למצבו של המערער כאשר הגיע לבית והיה שיכור, ובעובדה כי הקטינה התלוננה באוזניהם מיידית על מעשה האונס - חזרו בהם בעת עדותם בבית המשפט והיו כולם עדים עוינים. הודעותיהם במשטרה נתקבלו והן תומכות בגרסה המפלילה. לבית המשפט הוגשה קלטת המתעדת שיחה בין המערער ובתו פאוזיה, שבדירתה התרחשו האירועים. מתמליל שיחה זו עולה, כי המערער תידרך את בתו בגירסה שיש בה כדי למנוע את הפללתו בעדותה. עדויות בני המשפחה בבית המשפט לאחר מכן תואמות גירסה זו. לכל אלה יש להוסיף, כי הסניגור המלומד לא הצליח להצביע על מניע כלשהו שיהיה בו כדי להסביר מדוע תעליל הקטינה על דודה סיפור כה מחריד. העובדה, כי אף אחד מבני המשפחה לא היה מוכן להעיד נגד המערער והעובדה שנאסר על הקטינה לחשוף את הסיפור, שוללת גירסה אפשרית כאילו שימשה הקטינה מכשיר בידי מישהו מבני המשפחה לעלילה נגד המערער. אשר על כן, לא ראינו להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. העונש אשר הוטל על המערער בגין המעשים החמורים שהורשע בהם אינו חמור, גם אם מביאים אנו בחשבון שהופקע רשיון האסיר של המערער בגין הרשעה קודמת ברצח ואונס. אשר על כן, דין הערעור להידחות. ניתן היום, כ"ה בכסלו תשנ"ח (24.12.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 95031740.N01 חכ/