לביא זכויות האזרח מינהל תקין ועידוד ההתיישבות (ע"ר) נ' משטרת ישראל ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3172/24 לפני: כבוד השופט יצחק עמית כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ העותרת: לביא, זכויות האזרח מינהל תקין ועידוד ההתיישבות (ע"ר) נגד המשיבים: 1. משטרת ישראל 2. היועצת המשפטית לממשלה 3. פרקליט המדינה 4. ח"כ איימן עודה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: בשם המשיבים 3-1: עו"ד יצחק בם עו"ד מיטל בוכמן-שינדל; עו"ד נעם נורקין פסק-דין השופטת ג' כנפי-שטינייץ: עניינה של העתירה בבקשת העותרת להורות למשיבה 1, משטרת ישראל, לחקור את המשיב 4, חבר הכנסת איימן עודה (להלן: המשיב), תחת אזהרה, בחשד לביצוע עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בעתירה נטען כי המשיב נכח ביום 21.8.2023 בהפגנה שהתקיימה מול משרד האוצר בירושלים בעניין תקצוב הרשויות המקומיות במגזר הערבי, וכי בעת ששוטרים ניסו לעצור את אחת המפגינות, התערב המשיב וחילץ את המפגינה מידי השוטרים. העותרת פנתה למפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל ביום 4.9.2023, ושוב ביום 18.1.2024, בבקשה להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד המשיב, וביום 23.1.2024 השיבה קצין חקירות משפטן של מחוז ירושלים כי אמנם נפתח תיק חקירה בנושא, ואולם "לא הועברה פניה על ידינו לקבלת אישור חקירה, כנדרש לאור מעמדו של הנילון, בשל הנחה שלא מדובר במקרה בו תאושר חקירה", וכי לנוכח פנייתה "מועבר הנושא כעת לבחינת מדור חקירות מול פרקליטות המדינה". בהמשך לכך, פנתה העותרת ביום 28.1.2024 למשיבים 3-2 וכן למשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), בבקשה להורות על פתיחה בחקירה נגד המשיב, ופנייתה הועברה לטיפול לשכת פרקליט המדינה. לטענת העותרת, משלא זכתה למענה לגוף העניין עד למועד הגשת העתירה ביום 11.4.2024, הרי שלנוכח חלוף הזמן ובהתאם לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958, יש לראות בהעדר התשובה משום דחיית פנייתה ללא נימוקים – ומכאן העתירה. לגופם של דברים, טוענת העותרת כי בנסיבות העניין, הדין מחייב פתיחה בחקירה נגד המשיב. בתגובתם המקדמית לעתירה, ציינו המשיבים 3-1 (להלן: המשיבים) כי בהתאם לנוהל הרלוונטי במשטרת ישראל שעניינו "חקירת אישי ציבור בכירים", מקום שנודע ליחידת חקירות על חשד לביצוע עבירה על-ידי חבר כנסת, עליה לדווח על כך לראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה (להלן: אח"מ), בטרם יינקטו פעולות חקירה כלשהן, ובמקרה הצורך, נדרש אישורם של גורמים משפטיים בכירים. עוד צוין בתגובה, כי במקרה דנן נפל פגם בכך שהתלונה לא הועברה מלכתחילה לטיפול הגורמים המוסמכים באח"מ – ואולם, משהתגלה הדבר, נערך בירור מקיף ואף הופצה הנחיה לקציני אח"מ מחוזיים לריענון הנהלים בנושא. לגופם של דברים נטען, כי הטיפול בטענות העותרת הועבר לגורמים המוסמכים באח"מ, כי חוות הדעת מטעם ראש אח"מ הועברה לגורמים בכירים במשרד המשפטים כמקובל במקרים מסוג זה, וכי בהמשך לכך התבקשו השלמות ממשטרת ישראל לצורך קבלת החלטה בעניין. נטען, כי בנסיבות אלה, בהן טרם התקבלה החלטה סופית בעניין, יש לדחות את העתירה על הסף מחמת היותה עתירה מוקדמת. בהחלטתי מיום 29.7.2024 נתבקשה עמדת העותרת למחיקת העתירה בהיותה עתירה מוקדמת, תוך שמירת זכויותיה. בהודעתה מיום 4.8.2024, מסרה העותרת כי היא "נכונה למחוק את העתירה תוך שמירת זכויותיה, ובלבד שהמשיבים 3-1 יודיעו, עד אימתי צפויה להתקבל החלטה בעניין חקירתו של המשיב ...". המשיבים הגישו תגובתם להודעת העותרת, בה ציינו כי לעמדתם אין מקום להיענות לדרישת העותרת ולהתערב בקביעת סדרי העדיפויות בטיפול בתלונות על-ידי גורמי אכיפת החוק בכלל, ובתהליך קבלת ההחלטה במקרה דנן בפרט. נטען, בין היתר, כי העותרת לא הצביעה על חוסר סבירות קיצוני בלוחות הזמנים לטיפול בתלונתה, המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. לאחר עיון בעתירה ובתגובות הצדדים – דין העתירה להימחק תוך שמירת זכויות העותרת. כעולה מתגובתם המקדמית של המשיבים, הטענות שבמוקד העתירה נבחנות בעת הזו על-ידי הגורמים המוסמכים וטרם התקבלה החלטה סופית בעניינן. במצב דברים זה, העתירה במתכונתה הנוכחית היא מוקדמת, ואין להידרש לה. לצד זאת, לא מצאתי טעם המצדיק להיענות לדרישת העותרת ולחייב את המשיבים להודיע אימתי צפויה להתקבל החלטה בעניין חקירתו של המשיב, בהעדר עילה מבוררת לעשות כן. אין למעשה חולק כי החלטה כאמור צריכה להתקבל תוך פרק זמן סביר, ואולם כידוע משכו של הזמן הסביר עשוי להשתנות "בהתאם לתנאים ולנסיבות המיוחדים לענין העומד לדיון" לרבות "מורכבותה של החלטה שיש לקבל, והשלכותיה רחבות ההיקף" – ומכל מקום, אין מדובר במקרה המצדיק התערבותו של בית המשפט בעיתוי קבלת ההחלטה לעניין פתיחתה של חקירה פלילית (בג"ץ 7323/08 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (28.8.08); בג"ץ 10155/09 ליבל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (24.12.2009)). העתירה נמחקת אפוא. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ט' אב תשפ"ד (13 אוגוסט 2024). יצחק עמית שופט עופר גרוסקופף שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת 2 מתוך 3