פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"א 3166/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3166/17 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור המערערת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה באשדוד מיום 29.3.2017 בתיק תמ"ש 55584-06-16 שניתנה על ידי כבוד השופטת ר' קודלר-עייאש בקשה מטעם המערערת לצירוף ראיה בערעור מיום 8.6.2017 בשם המערערת: עו"ד גיל שחף פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה באשדוד (השופטת ר' קודלר-עייאש), מיום 29.3.2017, בתמ"ש 55584-06-16, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 2. בין בעלי הדין, בני זוג שלהם שתי בנות קטינות, מתנהלים הליכים שונים סביב סיום נישואיהם הנוגעים, בין היתר, לענייני מזונות, משמורת ורכוש. במסגרת התביעות הרכושיות התקיימו שני קדמי משפט והן קבועות לשמיעת ראיות בחודש אוקטובר 2017. בתביעות אלה הוגשו חוות דעת שמאיות. ביום 13.2.2017 הורה בית המשפט על פירוק שיתוף מידי בדירת המגורים של בעלי הדין. עם זאת, נקבע כי המערערת והקטינות יוכלו להמשיך להתגורר בדירה עד לסיום שנת הלימודים הנוכחית (להלן: ההחלטה). על החלטה זו הגישה המערערת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, שעודנה תלויה ועומדת. במקביל, ביקשה כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בתביעות הרכושיות. במסגרת בקשת הפסלות, טענה המערערת כי ההחלטה כוללת קביעות נחרצות המלמדות על נעילת דעתו של בית המשפט, עד כי אין טעם בשמיעת ראיות. המשיב התנגד לבקשה. 3. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. ראשית, נקבע כי המערערת השתהתה בהעלאת טענת הפסלות. זאת, שכן ההחלטה ניתנה ביום 13.2.2017, והבקשה הוגשה רק כשלושה שבועות לאחר מכן, ביום 8.3.2017. נפסק, כי גם לגופו של עניין, דין הבקשה להידחות. בית המשפט ציין כי עניינם של בעלי הדין מתברר מזה כעשרה חודשים, במהלכם התקיימו שני קדמי משפט, ומונו מומחים שהגישו חוות דעת. בית המשפט ציין כי ההחלטה ניתנה לאחר הגשת חוות הדעת ולאחר שנפרשו לפניו מלוא הטענות, בכתב ובעל פה, וכי הדרך להשיג על ההחלטה היא פניה לערכאת הערעור, וכך אכן פעלה המערערת, לפיכך, הביע בית המשפט חשש כי "מניעים אחרים עומדים מאחורי הגשת בקשת הפסלות". בית המשפט הוסיף כי הציפייה שהביע בהחלטה, שלפיה הצדדים ובאי-כוחם יעשו מאמץ לגבש הסדר, אינה מקימה עילת פסלות, וכי בכך פעל על פי חובתו וסמכותו הטבועה. בית המשפט הבהיר כי דעתו לא נעולה וקבע כי יינתן למערערת יומה להוכיח את מלוא טענותיה בשלב הבאת הראיות. בית המשפט הוסיף כי "הידברות אין משמעה ויתור. הידברות משמעה ניהול חכם של ההליך". הבקשה נדחתה, איפוא. המערערת חויבה בהוצאות המשיב בסך של 1,500 ש"ח. מכאן הערעור שלפניי. 4. לדעת המערערת, טעה בית המשפט כשהורה על פירוק שיתוף מידי, ובכך דחה את בקשתה להמתין לפסק דין מאוחד בכל הסוגיות הרכושיות. לדבריה, לא בשל כך הוגשה בקשת הפסלות אלא שבמסגרת ההחלטה, הכריע בית המשפט בעניינים הרכושיים, בטעם נשמעו ראיות, עד כי כל ניסיון לשכנעו אחרת דינו להיכשל. כך למשל, קבע בית המשפט בהחלטה: "נראה היה בשלב זה כי ניתן לסיים את סוגיית הרכוש בכללותה ולהחיש את קץ הסכסוך בין הצדדים". המערערת מצטטת אמירות נוספות מההחלטה, המעידות, לטענתה, כי דעתו של בית המשפט ננעלה. 5. לטענת המערערת, חששותיה קיבלו עוגן בהחלטה הדוחה את בקשת הפסלות, בה נכתב, בין היתר: "התקיים דיון לאחר הגשת חוות דעת המומחים, שנועד לצורך קיומו של הסדרת הסדר כולל, במהלכו נעשה ניסיון להבין מהו הפער בין הצדדים, לאחר שהתבררה מרבית התמונה הרכושית והתברר כי הפער בעמדות גדול, כמעט דמיוני". דברים אלה מוכיחים, לדעת המערערת, כי בית המשפט מתעלם מטענותיה לגבי מספר סוגיות רכושיות וסבור כי ניתן היה לסיים את הסכסוך – לדעתה, מדובר באמירה נחרצת של בית המשפט. לטענת המערערת, "משדעתו של בית המשפט ננעלה ויש חשש אמיתי למראית פני הצדק", יש לקבל את הערעור. לדעת המערערת, לא היה שיהוי בהגשת בקשת הפסלות. בשולי הדברים, מבהירה המערערת, כי בניגוד לאמור בהחלטה הדוחה את בקשת הפסלות, היא טרם הוסמכה כעורכת-דין. המערערת הגישה בקשה לצירוף ראיה בערעור – פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בבקשת רשות הערעור שהגישה. היא סבורה כי יש בו כדי לחזק את טענותיה. המשיב מתנגד לבקשה. 6. דין הערעור להידחות. ראשית, אציין כי אכן קיים שיהוי בהעלאת טענת הפסלות. שנית ולגופו של עניין, הטענות שהעלתה המערערת אינן מקימות עילת פסלות (השוו: ע"א 10147/16 הדר נ' עו"ד דניאל נהרי (31.1.2017)). אכן, המערערת אינה שבעת רצון, לשון המעטה, מתוכן ההחלטה. ואולם, הלכה פסוקה היא כי אין די בכך כדי להקים עילת פסלות. השגות המערערת על החלטות בית המשפט מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות (ע"א 1186/17 נט אקספרס מערכי תקשוב בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד המשפטים (6.4.2017)). כך אכן פעלה המערערת. 7. יש לזכור כי האחריות על ניהול המשפט מוטלת על בית המשפט. בניהול המשפט ממלא בית המשפט את תפקידו ופועל לפי הבנתו ומצפונו מתוך מטרה להגיע לתוצאה צודקת וראויה. כך נעשה גם במקרה דנן (השוו: ע"א 4739/16 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ (16.8.2016)). כאמור, לבית המשפט היכולת לנהל את המשפט ולנווטו. השימוש בה אינו סימן למשוא פנים בהכרעה לגופו של עניין (ע"א 4828/16 ברבי נ' אלפא ביתא עוגנים בע"מ (3.7.2016)). הלכה פסוקה היא כי סמכותו הטבועה של בית המשפט היא לנהל את הדיון, להציע הצעות כמו גם להביע ציפייה לסיום המחלוקת שלפניו, מתוך רצון לחסוך במשאבים של בעלי הדין ובזמנו של בית המשפט (ע"א 7176/16 דכה נ' אסרף ברדוגו (6.12.2016)). בוודאי הדברים נכונים בבית המשפט לענייני משפחה בו הסכסוך – בהתחשב באופיו – רווי, מטבע הדברים, רגשות ומתח. בנסיבות העניין, לא התרשמתי כי תוכן ההחלטה מלמדת על נעילת דעתו של בית המשפט, אלא שמדובר בניסיון להביא את בעלי הדין לידי הסכמה שתסיים את ההליך, ועוד לא מאוחר. אף אם בראיית המערערת נוצר חשש כי החלטת בית המשפט מצביעה על קיום חשש ממשי למשוא פנים כלפיה, אין מדובר אלא בחשש סובייקטיבי גרידא אשר אין בו כדי להקים עילת פסלות על יסוד אובייקטיבי (ע"א 1260/17 הכהן נ' רווח (15.3.2017)) בוודאי שלא קם במקרה דנן "חשש אמיתי למראית פני הצדק". זאת ועוד, אפילו אקבל את טענות המערערת כי חלק מאמירותיו של בית המשפט לא היו מוצלחות – ואיני קובעת כך – הרי שאין בכך כדי להקים עילת פסלות. על יסוד האמור, דין הערעור להידחות וכך אני מורה. התיק בבית המשפט לענייני משפחה מתנהל תחת איסור פרסום; נראה לכאורה שאין מניעה לפרסם פסק דין זה שאינו כולל פרטים מזהים. הצדדים מתבקשים להתייחס לעניין הפרסום בתוך 7 ימים. הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה ובהתחשב בחיובה של המערערת בהוצאות המשיב בהחלטה הדוחה את בקשת הפסלות, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ו בסיון התשע"ז (‏20.6.2017). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17031660_C03.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il