פלוני נ. עו"ד שוקי מורג

6 1 בבית המשפט העליון ע"א 3163/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד שוקי מורג 2. עו"ד צבי טהורי 3. האפוטרופוס הכללי 4. פלונית 5. פלוני 6. פלוני 7. פלונית 8. פלונית 9. פלונית 10. עו"ד לימור דוידי ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 28.4.2022 בתמ"ש 25188-05-20 אשר ניתנה על ידי השופט א' שני; תגובת המשיבים 1 ו-9-4 מיום 20.5.2022; תגובת המשיב 2 מיום 24.5.2022; תגובת המערערת לתגובת המשיבים מיום 13.6.2022; תגובת המשיבה 10 מיום 19.6.2022 בשם המערערת: עו"ד ניצן פיק בשם המשיבים 1 ו-9-4: עו"ד שוקי מורג בשם המשיב 2: בעצמו בשם המשיבה 10: בעצמה פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופט א' שני) מיום 28.4.2022 בתמ"ש 25188-05-20 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינה של המערערת. ההליך נושא הערעור דנן עניינו תביעה שהגישה המערערת נגד אחיה, המשיבים 9-4, לפירוק שיתוף בנכסי מקרקעין בתל אביב, שאותם ירשו האחים מאביהם המנוח. המשיבים 2-1 הם כונסי נכסים שמונו במסגרת ההליך, והמשיבה 10 שימשה בעבר ככונסת נכסים בהליך. במקביל לכך מתנהלים בין המערערת למשיב 6 שני הליכים נוספים בפני המותב: תמ"ש 29957-10-19, שעניינו תביעה כספית שהגישה המערערת בטענה כי המשיב 6 "העלים" כספים מעזבונו של אביהם בתקופה שבה שימש כמנהל העיזבון (להלן: תביעת כספי העיזבון); ותלה"מ 15136-09-21, שעניינו תביעה כספית שהגישה המערערת בטענה כי המשיב 6 התעשר שלא כדין מכספי ירושת האב המנוח. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 24.5.2020 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב מלדון בתביעת כספי העיזבון (להלן: בקשת הפסלות הקודמת). בקשה זו נדחתה, וערעור שהגישה המערערת על ההחלטה נדחה אף הוא בפסק דיני מיום 5.8.2020 (ע"א 3780/20 פלונית נ' פלונית). בשלושת ההליכים שלעיל התקיימו עד כה מספר דיונים בפני המותב. באופן ספציפי, ביום 22.3.2022 התקיים בהליך נושא הערעור דנן דיון שבמהלכו נדונה השאלה אם ניתן לחלק את כספי התמורה מהנכסים – וזאת, בין היתר, בעקבות בקשה שהגישה המערערת בנושא ביום 3.2.2022. במהלך הדיון הבהיר המותב לצדדים כי לא נדרש אישור מטעם בית המשפט לצורך החלוקה, ובתום הדיון נתן החלטה המורה לכונסי הנכסים לחלק סכום כספי מסוים לאלתר. באשר לחיוב מי מהצדדים בהוצאות ציין המותב בהחלטתו: "למען האמת יכולתי על נקלה לסבור [שהמערערת] זכאית להוצאות [...] אלא שעל פי פסקה וראה למשל בג"צ 891/05 וכן 7660/20 אנו מביאים בחשבון גם את התנהלותו של [בעל] הדין זה המשלם את ההוצאות גם זה אשר לכאורה זכאי לקבל. יכול אני להבין את התנהלות כונסי הנכסים אל"ף לא כמקשה אחת ובי"ת כמי שנוקטים זהירות יתר. זהירות יתר יכולה להיות כשמה זהירות יתר אלא שאין בה זדון. ועם זאת קשה לי להבין את [המערערת]. כל עוד ביקשה לקבל את כספה לאלתר, צודקת היא וזכאית גם להוצאות. אלא שאז החליטה [המערערת] שהיא לא רוצה שאף אחד יקבל את כספו לאלתר אלא יבוררו עוד ועוד כאלה וכאלה טענות איך נוצר המתווה, נא להסביר את המתווה, נא להגיש בקשה לבירור המתווה, נא להסדיר את התעכבות, המיסוי וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. התנהגות זו היא חסרת תום לב דיוני. בנוסף מצאתי את עצמי מבקש כמה [ו]כמה פעמים מבא כוח [המערערת] כי יאפשרו לי לנהל דיון וגם לשאול אותו שאלות. טעמים אלה יכולים לגרום על נקלה לכך שבית המשפט לא יפסוק הוצאות. וכך אני בוחר לעשות." ביום 11.4.2022 הגישה המערערת הודעה על כוונתה להגיש בקשת פסלות בעקבות אירועי הדיון מיום 22.3.2022, אך ביקשה ארכה לצורך כך בשל נסיבות אישיות. המותב נעתר לבקשה, ועל רקע זה הגישה המערערת ביום 27.4.2022 בקשה כי המותב יפסול עצמו מכל שלושת ההליכים שצוינו בפסקה 1 לעיל. בפתח הדברים הסבירה המערערת כי בקשתה מבוססת על שני אדנים: האחד, העובדה שהמותב גיבש דעה מוקדמת בעניינה; והשני, העובדה שהמותב "גורר" אותה ל"דיונים מיותרים" שלא היה מקום לקיימם, מחייב אותה בהוצאות כבדות ונמנע מלפסוק הוצאות לטובתה – ואף "מוציא תחת ידו הכרעות סותרות ככל שהן מטיבות עם אחרים". עוד הסבירה המערערת כי המותב נוהג בה "לכאורה" במשוא פנים החל ממועד הגשת בקשת הפסלות הקודמת, "ובכך גורם לאחרים להשתמש לרעה בהליך השיפוטי". בבקשה פורט, בין היתר, כי כונסי הנכסים הגישו עוד בחודש ינואר 2022 בקשות בעניין חלוקת כספי התמורה, ולטענת המערערת היה על המותב ליתן החלטה בנושא עוד באותו השלב, חלף קביעת הדיון ה"מיותר" ביום 22.3.2022. עוד הלינה המערערת על כך שהמותב דחה את בקשותיה לביטול הדיון, וניאות לבקשת הכונסים למקד את הדיון במתווה מוצע לחלוקת הכספים אשר לוקה, לטענת המערערת, בפגמים מהותיים. המערערת הדגישה כי הדיון היה כרוך עבורה בהוצאות מרובות, וכי את הקביעה שנתן המותב במהלכו – לפיה אין צורך באישור בית המשפט לחלוקת כספי התמורה – ניתן היה ליתן עוד קודם לכן. כמו כן טענה המערערת כי במהלך אותו דיון, המותב "התעלם והצניע" את מעשיהם החמורים של כונסי הנכסים, אשר פועלים לטענתה מתוך כוונה "להונות את היורשים לטובת [המשיב 6]". עוד לגישת המערערת, לא היה מקום להאשימה בחוסר תום לב דיוני ביחס לתגובתה למתווה החלוקה, ולא הייתה הצדקה ל"קיזוז" ההוצאות שהגיעו לה עקב סוגיות שכלל לא היו קשורות לבקשה שהגישה לחלוקת הכספים. נוכח כל זאת טענה המערערת כי המותב "לכאורה, שם לו למטרה לרדוף את [המערערת] [ו]לפגוע בכיסה ובנפשה", וכי התמיכה שהביע בכונסי הנכסים מעידה כי דעתו "נעולה באופן מוחלט". סוגיה נוספת שבה היה ניתן לטפל ללא קביעת דיון, כך המערערת, עניינה בקשת המשיבה 10 לקביעת שכרה. אך בפועל, כך המערערת, קבע המותב שלושה דיונים "מיותרים" בנושא זה בחודשים יולי–דצמבר 2021, ונתן "החלטות סותרות" תוך התעלמות מטענות שקריות של המשיבים 1 ו-10. המערערת פירטה בהרחבה על ההתרחשויות בדיונים אלו ובבקשות שהגישו הצדדים בין הדיונים, והעלתה השגות על כך שנפסקו הוצאות לחובתה ולא לחובת גורמים אחרים. לטענת המערערת, המותב "מחפש, לכאורה, כל סיבה אפשרית להאשים את [המערערת] ולהשי[ת] עליה הוצאות". למחרת היום דחה בית המשפט קמא את הבקשה לפסילתו, מבלי לבקש את תגובת יתר הצדדים. בהחלטתו התמציתית קבע המותב: "דומה [שהמערערת] עשתה מנהג לעצמה לטפל במותב ואין זו פעולת הסרק הראשונה שלה ואשר כשלה לענין זה. על כולנו מקובל הכלל כי הזכות לשפוט אינה אלא החובה לשפוט וטוב תעשה [המערערת] אם תפנים זאת. טענה ולפיה היה עלי שלא לגרור אותה לדיונים או לבקש הבהרות אלא להחליט בלשכה ובכתב אינה טעם לפסלות שופט ואין [למערערת] זכות להחליט אם ישמע השופט דיון אם לאו. הטענה כי גיבשתי דעה 'נעולה' על [המערערת] או התיק אינה נכונה." להשלמת התמונה יצוין כי ביום 1.5.2022 הגישה המערערת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 22.3.2022, אשר נדחתה ביום 16.5.2022 (רמ"ש (מחוזי ת"א) 1329-05-22). מכאן הערעור שלפניי. המערערת עומדת, בעיקרם של דברים, על הטענות שהעלתה בפני בית המשפט קמא, ולשיטתה המותב מבקש לחייבה בהוצאות "בכל דרך אפשרית" ובנימוקים משתנים, תוך מתן החלטות המעידות על "משוא פנים מובהק". לשם המחשה מדגישה המערערת כי המותב לא פסק לטובתה הוצאות עד כה, "אף לא אגורה אחת", גם כאשר הייתה הצדקה לכך. לגישתה, קביעת המותב לפיה קביעת דיונים בהליך אינה מקימה עילת פסלות – מעידה אף היא על משוא פנים, שכן "עניין הדיונים נועד על מנת ללמד על רצון כב' בית המשפט, לכאורה, לפגוע כלכלית במערערת [...]". לצד זאת עומדת המערערת על טענתה כי המותב מתעלם מפגמים בהתנהלותם של כונסי הנכסים; לטענתה, הדיון מיום 22.3.2022 נועד "אך ורק על מנת להיטיב עם הכונסים וצדדים נוספים אשר דרשו קיום דיון מיותר", והיא מעלה השגות שונות על תוכן ההחלטות שנתן המותב לקראת הדיון ובמהלכו. באופן ספציפי טוענת המערערת כי המותב דרש ממנה להסכים למתווה החלוקה שהציעו כונסי הנכסים, מבלי ליתן לה הזדמנות הולמת להעלות השגות בנוגע לו. המשיבים 1 ו-9-4 הגישו תגובה אחודה מטעמם לערעור בהתאם לתקנה 174(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. לגישתם יש לדחות את הערעור, בין היתר, מן הטעם שרבות מטענות המערערת הן "ערעוריות" במהותן וחלקן אף הועלו בשיהוי. הם מוסיפים וטוענים כי ההליכים בתיק נושא הערעור דנן הסתיימו זה מכבר, שכן התמורה מהנכסים חולקה לכל בעלי הזכויות. כמו כן נטען כי לא היה מקום "לכרוך" שני הליכים נוספים בבקשת פסלות שהוגשה במסגרת ההליך הנוגע לפירוק השיתוף. המשיב 2, שהגיש אף הוא תגובה בהתאם לתקנה 174(ג), סבור, בין היתר, כי הערעור הוא "אקדמי בעיקרו" מכיוון שמרבית ההליכים שהתנהלו בפני המותב בעניינם של הצדדים – הסתיימו. עוד חולק המשיב 2 על הטענות שכוונו כלפי כונסי הנכסים. לבקשת המערערת, ניתנה לה זכות תשובה לתגובות אלו – ותשובתה הוגשה ביום 13.6.2022. המערערת סבורה, בתמצית, כי תגובות המשיבים שפורטו לעיל אינן מתמודדות עם הטענות המהותיות שהועלו בערעורה וכי אין בהן כדי להטות את הכף לטובת דחיית הערעור. עוד מדגישה המערערת כי המשיבה 10 (שבעבר ייצגה את המערערת בהליך נושא הערעור דנן) טענה לגביה "טענות אישיות חמורות" בדיון בחודש יולי 2021, ולגישת המערערת יש טעם לפגם בכך שהמותב לא הסתייג מהאשמות אלו והעדיף את גרסת המשיבה 10 על פני זו שלה. עוד מלינה המערערת כי במהלך הדיון מיום 22.3.2022 בחר המותב לשאול רק אותה – ולא את יתר היורשים – לעמדתה ביחס למתווה החלוקה, ואז "קיזז" את זכותה להוצאות בגין עמדתה זו. ביום 19.6.2022 הגישה גם המשיבה 10 תגובה לערעור בהתאם לתקנה 174(ג). בתגובתה העלתה המשיבה 10 השגות שונות על התנהלותם של המערערת ובן-זוגה, אך הדגישה כי אין לה "כל קשר ו/או יריבות משפטית" בהליך נושא הערעור דנן. לאחר עיון בטענות הצדדים, באתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת מותב מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם מתקיימות נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. בענייננו לא עלה בידי המערערת להראות כי נסיבות חריגות מעין אלו התקיימו. טענות המערערת ממוקדות, רובן ככולן, באופן ניהול ההליך על ידי המותב ובהחלטות דיוניות שנתן, לרבות ביחס לקביעת דיונים ולפסיקת הוצאות. לא אחת נפסק כי החלטות מעין אלו אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות, וזאת אף כשמדובר ב"הצטברות" של החלטות דיוניות שאינן לרוחו של בעל דין (ראו, למשל: ע"א 7702/20 טרסט חברה לביטוח בע"מ נ' הלוי, פסקה 7 (21.12.2020); ע"א 2601/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (9.5.2021); ובאשר לפסיקת הוצאות באופן ספציפי, ראו למשל: ע"א 2142/19 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (5.5.2019)). לא שוכנעתי כי הטענות שהעלתה המערערת בערעורה מצדיקות סטייה מנקודת מוצא זו, ואין בידי לקבל את הטענה שהתנהלות המותב מעידה על "נעילת" דעתו ביחס למערערת או על חשש ממשי למשוא פנים מצדו. כמו כן, כפי שצוין לעיל, המערערת הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 22.3.2022, אשר נדחתה, ובעבר נקבע כי הליכי פסלות אינם מסלול "שיורי" להעלאת טענות שנדחו בהליכי ערעור (ע"א 6491/21 פלונית נ' פלונית, פסקה 8 (8.11.2021)). לכך יש להוסיף את השיהוי המשמעותי שבו לוקות טענות המערערת ביחס לאירועים מהחודשים יולי–דצמבר 2021, שלגביו לא הציגה המערערת הסבר המניח את הדעת, ואשר תומך אף הוא בדחיית הטענות הללו (השוו: ע"א 989/20 קרפ נ' אפריקה ישראל מגורים בע"מ, פסקה 7 (19.3.2020)). מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה. מכיוון שהמשיבים הגישו תגובותיהם לערעור מבלי שנתבקשו לעשות כן, לא ייעשה צו להוצאות בערכאה זו. ניתן היום, ‏כ"א בתמוז התשפ"ב (‏20.7.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22031630_V02.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1