פסק-דין בתיק ע"א 3163/03
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 3163/03
וערעור שכנגד
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' גרוניס
המערערים (המשיבים שכנגד):
1. מוחמד טהא
(חלאילה)
2. פאתנה חלאילה
3. עלי חלאילה
נ ג ד
המשיבה (המערערת שכנגד):
סהר חברה לביטוח בע"מ
ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 19.2.03
בת.א. 1327/98 שניתן על-ידי כבוד השופט ש' ברלינר
בשם המערערים (המשיבים שכנגד):
עו"ד שושנה ברוידה
בשם המשיבה (המערערת שכנגד):
עו"ד חיים דוד חיות
פסק-דין
השופט א' ריבלין:
1. ביום 30.3.1998 היו המערערים 2 ו- 3
מעורבים בתאונת דרכים. המערערת 2, שהייתה בהיריון, נפגעה בתאונה. ביום 4.4.1998,
היא ילדה את המערער 1, טרם זמנו, בניתוח קיסרי. מומחה רפואי בתחום נוירולוגית
ילדים קבע כי עקב התאונה נפגעה זרימת הדם והחמצן למוחו של המערער 1 והוא סובל
מפיגור התפתחותי פסיכו-מוטורי ניכר; חוסר יכולת לתקשר עם סביבתו; שיתוק ספסטי של
ארבע גפיים; ראייה פגומה באופן קשה; ירידת שמיעה בשתי האוזניים ופרכוסים שאינם
ניתנים לשליטה באמצעות תרופות.
בבית המשפט המחוזי הסכימו הצדדים כי
הפיצוי שייפסק למערער 1 ייפסק לו על דרך של פיצוי עיתי וכי בית המשפט ייתן את פסק
דינו בהתייחס לתקופה שעד הגיע המערער 1 לגיל 18 שנים בלבד. בית המשפט קבע כי
המערער 1 יקבל את הטיפול לו הוא זקוק בביתו, מהוריו וממטפלים תושבי כפרו. בית
המשפט שוכנע גם כי בנסיבות המקרה אין מקום להעסקת עובד זר אף ששכרו של עובד תושב
הכפר יעלה על שכרו של עובד זר. כן נקבע כי המטפל אינו זקוק להכשרה מיוחדת וכי חלק
מהטיפולים וההשגחה להם זקוק המערער 1 ניתנים לו במסגרת החינוך המיוחד – בגן ילדים
בו הוא שוהה בשעות הבוקר (עד השעה 14:30 בצהריים). בהתחשב בכל אלה, פסק בית המשפט
למערער 1 פיצוי בגין עזרת הזולת, לעתיד, סך של 12,000 ש"ח לחודש. בית המשפט
ציין כי סכום זה כולל גם פיצוי בגין שימוש מוגבר ברכב המשפחתי, רכישת טיטולים,
ותרופות, הוצאות מיזוג וכביסה, וטיפולים פסיכולוגיים לבני המשפחה. עוד קבע בית
המשפט כי הפיצוי בגין עזרת הזולת בעתיד ישולם בתשלומים עיתיים מדי חצי שנה, כשלכל
תשלום יתווסף שכר טרחת עורך דין ומע"מ.
בגין עזרת הזולת בעבר פסק בית המשפט
למערערים פיצוי בסך 530,000 ש"ח בהתבסס על הוצאה של 10,000 ש"ח לחודש.
כמו כן פסק בית המשפט למערערים פיצוי בגין התאמת דיור בסך 160,000 ש"ח ופיצוי
בסך 50,000 ש"ח בגין רכישת אביזרים.
2. הניזוק ומבטחת השימוש ברכב, גם יחד,
מלינים על גובה הפיצוי שפסק בית המשפט קמא. המערערים סבורים כי בית המשפט מיעט
בפיצוי שפסק למערער 1. עיקר טענותיהם מופנות כנגד הפיצוי שפסק בית המשפט בגין עזרת
הזולת בעבר ובעתיד, וכנגד הפיצוי שנפסק בגין הוצאות ניידות. כמו כן מלינים
המערערים על גובה שכר הטרחה שנפסק לבאת כוחם ועל האופן שנקבע לתשלום השכר הזה.
המשיבה, חברת הביטוח, מלינה אף היא, בערעור שכנגד שהגישה, על הפיצויים שנפסקו בגין
עזרת הזולת. היא מצידה סבורה כי הם גבוהים יתר על המידה.
3. מבין טענותיהם של הצדדים מצאתי כי ראוי
להתייחס לשלוש אלו: גובה הפיצוי בגין עזרת הזולת, ראש הנזק הנוגע להוצאות הניידות
ועניין שכר-טרחת עורך הדין. אשר לפיצוי בגין עזרת הזולת, נראה כי אין מקום להתערב
בקביעתו של בית המשפט לעניין גובה הפיצוי. כאמור, פסק בית המשפט למערער פיצוי בסך
12,000 ש"ח לחודש וקבע כי פיצוי זה נועד לכסות גם הוצאות אחרות. פיצוי זה
אומנם נראה נמוך, במבט ראשון, בהתחשב בנכותו הקשה של המערער 1 ובמדדים שנקבעו
בפסיקה ביחס להיקף העזרה הדרושה לנכים קשים (ע"א 3375/99 אקסלרוד נ' צור-שמיר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד
נד(4) 410; ע"א 3417/00 יניב נ' הדר חברה לביטוח
בע"מ, תקדין-עליון 2001(2) 714), אך יש לזכור כי פיצוי זה
נפסק כתוספת לתגמולים שמקבל המערער 1 מהמוסד לביטוח לאומי ולטיפול שניתן לו במסגרת
החינוך המיוחד. בנסיבות אלה, הסכום שנפסק בגין ראש נזק זה מסתבר והולם את צרכיו של
המערער 1 ולא מצאתי מקום לשנות ממנו. בדומה, אין לשנות גם מהפיצוי שנפסק בגין עזרת
הזולת בעבר.
4. לעומת זאת, יש מקום להתערב בקביעתו של בית
המשפט קמא ביחס לראש הנזק של הוצאות ניידות. בית המשפט לא פסק למערער הוצאות בגין
רכישת רכב שישמש אותו בנכותו והסתפק בפסיקת פיצוי בגין שימוש מוגבר ברכב המשפחתי
ובגין הוצאות רכישת מתקנים שיאפשרו את הסעתו של המערער 1 ברכב המשפחתי. המערערים
טוענים כי טעה בית המשפט משלא פסק פיצוי בגין רכישת רכב מסוג "ואן"
הדרוש לשם הסעתו של המערער 1. המשיבה, הסבורה מצידה כי בדין לא נפסק פיצוי בגין
רכישת רכב, נסמכת על קביעתה של ד"ר פרבר, המומחָה בתחום השיקום, כי המערער 1
"זקוק להסעה ללמודים, לטיפולים ולביקורת רפואית" שבמסגרתה לא צוין כי יש
צורך ברכישת רכב. ד"ר פרבר אכן לא מציינת כי קיים צורך ברכישת רכב מסוג
"ואן", אך נראה כי חוות דעתה אינה מתייחסת כלל לשאלת אמצעי התחבורה שבו
יוסע המערער 1 ועל כן אינה יכולה לתמוך בעמדת המשיבה. עיון בחוות הדעת בעניין עלות
ניידות ואחזקת רכב, שהוגשה לבית המשפט קמא, מלמד כי המומחה בתחום זה, מר
מוגילבקין, סבר כי אין צורך ברכישת רכב מיוחד מסוג "ואן" בשלב הנוכחי.
עם זאת, קבע המומחה כי "לכשיתבגר [המערער 1 – א' ר'] יגדל ומשקלו יעלה על 36
ק"ג (80 ליברות) ויהיה נתון בכיסא גלגלים, נכון יהיה להסיעו ברכב VAN יציג לנכים
מסוגו...".
יש להניח כי המערער 1 יגיע למשקל של 36
קילוגרם עוד בטרם יגיע לגיל 18 שנים. כאמור בחוות דעתה של ד"ר פרבר הוא יזדקק
להסעות לטיפולים ולביקורת רפואית (ישנן הסעות מאורגנות לגן) ולצורך זה יידרש לו
רכב מתאים. לאור כל אלה, נראה כי היה מקום לפסוק לו פיצוי בגין רכישת רכב מתאים
כבר בשלב זה – בו נקבע, כאמור, הפיצוי שמגיע למערער עד מלאת לו 18 שנים. משלא נעשה
כן, ישובו הצדדים לבית המשפט המחוזי על מנת שיכריע בשאלת גובה הפיצוי המגיע
למערערים בגין רכישת רכב מסוג "ואן".
5. גם את קביעתו של בית המשפט קמא באשר לאופן
תשלום שכר טרחת באת-כוחם של המערערים ראוי לשנות. צודקים המערערים בטענתם כי ברגיל
אין מקום להתלות את תשלום שכר טרחת באת-כוחם של המערערים בתשלומים העיתיים המשולמים
למערערים (ראו: 6996/98 שבשוביץ נ' תורגמן,
פ"ד נד(3) 757 שם נדחתה טענת המערערים לפיה יש להורות כי שכר טרחת עורך דינו
של הנפגע ישולם בד בבד עם התשלומים העיתיים מדי חודש). שלא כמו במרבית המקרים בהם
ניתן הפיצוי על דרך תשלומים עיתיים, במקרה זה לא קיים קושי להוון את שכר הטרחה
המגיע לבאת כוחו של המערער הואיל ובית המשפט גדר את התקופה במסגרתה ישולמו
התשלומים העיתיים (ראו והשוו: ע"א 354/85 ממן נ' קעטבי, פ"ד מא(2) 113, 118-119; ע"א 1892/95 מוחמד אבו סעדה נ' משטרת ישראל, תקדין עליון 97(2), 209). לפיכך, יש
לתקן את פסק דינו של בית המשפט המחוזי כך ששכר הטרחה שנפסק לבאת כוחו של המערער
יהוון וישולם לידיה בתוספת ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי.
בגובה שכר הטרחה אין להתערב.
במובן זה, מתקבל הערעור. המשיבה תישא
בהוצאות המערערים ובשכר טרחת באת-כוחם בסך 15,000 ש"ח.
ש
ו פ ט
הנשיא א' ברק:
אני מסכים.
ה
נ ש י א
השופט א' גרוניס:
אני מסכים.
ש
ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט ריבלין.
ניתן היום, י"א בתשרי תשס"ה
(26.9.04).
ה נ ש י א ש ו פ ט ש
ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03031630_P08.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il