פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 316/10

משה בצר נ. מדינת ישראל/פרקליטות מחוז צפון

העותר ביקש למחוק סעיפים מכתב אישום שהוגש נגדו ולערער על החלטות המשטרה שלא לחקור תלונות שהגיש.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 03/05/2010 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 316/10 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עתירה לבג"ץ — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש למחוק סעיפים מכתב אישום שהוגש נגדו ולערער על החלטות המשטרה שלא לחקור תלונות שהגיש.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 316/10

משה בצר נ. מדינת ישראל/פרקליטות מחוז צפון

העותר ביקש למחוק סעיפים מכתב אישום שהוגש נגדו ולערער על החלטות המשטרה שלא לחקור תלונות שהגיש.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, שעומד לדין בבית משפט השלום בגין עבירות מרמה, הגיש עתירה לבג"ץ בדרישה למחוק סעיפים מכתב האישום נגדו. בנוסף, הוא הלין על כך שהמשטרה סגרה תלונות שהגיש נגד שותפתו לעסקים ונגד שוטרים שלטענתו פעלו בשחיתות. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף. נקבע כי טענותיו של העותר נגד כתב האישום צריכות להתברר במסגרת ההליך הפלילי בערכאה הדיונית ולא בבג"ץ. בנוגע לתלונות נגד המשטרה, נקבע כי בית המשפט אינו מתערב בשיקול הדעת של רשויות אכיפת החוק אלא במקרים חריגים של חריגה מסמכות או פגם קיצוני, שלא התקיימו כאן. כמו כן, צוין כי העותר לא צירף את האנשים נגדם התלונן כמשיבים לעתירה, דבר המהווה פגם פרוצדורלי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' פרוקצ'יה, א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • משה בצר

נתבעים

  • מדינת ישראל/פרקליטות מחוז צפון
  • לשכת היועץ המשפטי לממשלה
  • משטרת ישראל/ימ"ר העמקים/משטרת עפולה
  • מח"ש-מחלקת חקירות שופטים
  • המחלקה לתלונות הציבור

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העתירה מהווה ניסיון לעקוף את סדרי הדין הפליליים.
  • החלטות רשויות אכיפת החוק התקבלו כדין במסגרת מתחם שיקול הדעת הרחב הנתון להן.
  • לא נפל פגם קיצוני או חריגה מסמכות בהחלטות המשטרה והפרקליטות.
  • העותר לא מיצה הליכים ביחס לתלונה נגד גב' אדרי.
טיעוני ההגנה
  • יש למחוק סעיפים מכתב האישום בשל חוסר מעורבות אישית או קיומן של טענות הגנה.
  • המשטרה כשלה בטיפול בתלונות שהגיש העותר נגד שותפתו ושוטרים שפעלו בשחיתות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותר היה מעורב אישית במתן טיפולים שגרמו לכוויות.
  • האם איומים שיוחסו לעותר בכתב האישום כבר נסגרו בעבר מחוסר ראיות.
  • האם העברת מכשיר רפואי לאדם אחר מצדיקה מחיקת אישום על קבלת דבר במרמה.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף ללא צורך בתגובה מורחבת מעבר למה שהוגש.
  • העותר לא צירף את הצדדים השלישיים (השוטרים וגב' אדרי) כמשיבים לעתירה.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • סדר דין פלילי
  • עתירה לבג"ץ
  • שיקול דעת רשויות התביעה
  • מחיקת כתב אישום

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 316/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 316/10 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותר: משה בצר נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל/פרקליטות מחוז צפון 2. לשכת היועץ המשפטי לממשלה 3. משטרת ישראל/ימ"ר העמקים/משטרת עפולה 4. מח"ש-מחלקת חקירות שופטים 5. המחלקה לתלונות הציבור עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד אבינעם סגל-אלעד פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. העותר שבפנינו מבקש כי יימחקו סעיפים מכתב אישום שהוגש נגדו, ומלין על כך שהטיפול בתלונות שהגיש למשטרה הסתיים בלא תוצאות. 2. העותר, שאינו מיוצג בהליך זה, עומד לדין ביחד עם שלושה אחרים בבית משפט השלום בנצרת. כתב האישום מייחס לנאשמים שורה של מעשי מרמה, שעיקרם פתיחה סדרתית של מכונים לטיפולי יופי, באמצעות חברות שהקימו. לפי האמור בכתב האישום, הנאשמים קיבלו כספים בתמורה לטיפולים שלא ניתנו, ולעתים בתמורה לטיפולים שניתנו בצורה לא מקצועית, עד כדי גרימת כוויות למטופלים. עוד מואשמים הנאשמים בכך שרכשו ציוד ושירותים בשיקים ללא כיסוי, שנמשכו מחשבונות הבנק של החברות שהקימו. 3. בקשתו הראשונה של העותר היא, כי יימחקו שלושה סעיפים מכתב האישום, ככל שהם מתייחסים אליו. טענותיו של העותר הן, בתמצית, כדלקמן: האישום השני בכתב האישום מתייחס, בחלקו, לכוויות שנגרמו ללקוחות כתוצאה מטיפול יופי; העותר טוען, כי הוא לא היה מעורב אישית במתן הטיפולים, וכי כוויות הן תוצאה שכיחה של סוג הטיפולים בו מדובר. האישום השישי עניינו, בין השאר, איומים שאיים העותר, כנטען, על אדם אחר; לענין זה טוען העותר, כי בעבר סגרה המשטרה תיק באותו נושא מחוסר ראיות. האישום השביעי מתאר קבלת מכשירים להסרת שיער תמורת שיקים ללא כיסוי; טענתו של העותר היא, כי אחד המכשירים הועבר, יחד עם מכלול עסקו של העותר, לאדם אחר. עוד עוסקת העתירה בשתי תלונות שהגיש העותר למשטרה: האחת, בה טען העותר, כי חברתו לחיים ושותפתו לעסקים, גב' ליזט אדרי, הונתה אותו והוציאה ממנו במרמה את מרבית כספו; השניה, אותה הגיש העותר למחלקה לחקירת שוטרים, ובה טען, כי שתי שוטרות קיבלו טיפולים בעסקו של העותר, אשר נוהל על ידי גב' אדרי, שלא בתמורה לתשלום; וכי שני שוטרים המעורבים בחקירת הפרשה התנהלו בשחיתות וב"טיוח" החקירה. חקירת התלונה נגד גב' אדרי נסגרה באין אשמה פלילית. בענין התלונה שהגיש העותר נגד שתי השוטרות הוחלט שלא לפתוח בחקירה פלילית, מטעמים הנוגעים לענין הציבורי שבחקירת התיק, אלא להעביר את התלונה לטיפול היחידה לתלונות הציבור במשטרת ישראל. ערר שהגיש העותר על החלטה אחרונה זו נדחה על ידי המשנה לפרקליט המדינה. 4. לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, וכן בתגובה המנומקת והמפורטת שהגישה המדינה, דעתי היא כי דין העתירה להידחות על הסף, מן הטעמים שיפורטו להלן. 5. ראשית, בכל הנוגע לבקשתו של העותר כי יימחקו סעיפים מכתב האישום שהוגש נגדו: טענותיו של העותר בנושא זה, כפי שהובאו בתמצית לעיל, משמעותן, במהות, כי יש לזכותו מאישומים אלה, בחלקם או במלואם. חלקן של הטענות נסבות על גופי ההאשמות כנגד העותר, וחלקן באות בגדרי הטענות המקדמיות שאותן רשאי נאשם להעלות לאחר תחילת משפטו, על פי סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ). ברי, כי כל אלה מקומן להתברר במסגרת ההליך הפלילי גופו. היענות לעתירה תהווה, אפוא, התערבות באופן ניהולו התקין של הליך זה, תוך עקיפת סדרי הדין הקבועים בדין (השוו: בג"ץ 9131/05 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 6.2.2006); בג"ץ 7177/06 אמיקופ בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 20.9.2006); בג"ץ 7398/07 אברהם נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה "גולן" (לא פורסם, 6.5.2007)). 6. אשר להשגותיו של העותר על התלונות שהגיש למשטרה: להיבט זה של העתירה לא ניתן להיעתר, ראשית, נוכח השפעתו על גורמים שלא צורפו לעתירה, הם מושאי תלונותיו של העותר – גב' אדרי וארבעת השוטרים – אשר היו צפויים, לכאורה, לעמוד בפני חקירה פלילית מחודשת אילו נתקבלה העתירה. "מנהגו הקבוע של בית-משפט זה מימים ימימה הוא שלא להיזקק לעתירה אשר בה מבקשים סעד העלול לפגוע בזכויות צד שלישי, אלא אם אותו צד שלישי צורף כמשיב או לפחות קיבל את המסמכים לידיעתו" (בג"ץ 353/67 "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נגד שר התחבורה, פ"ד כב(1) 332, 336 (1968); בג"ץ 828/90 סיעת "הליכוד" במועצת עיריית חיפה נ' מועצת עיריית חיפה, פ"ד מה(1) 506, 516 (1991); בג"ץ 9402/03 בוכניק נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה, פסקה 11 (לא פורסם, 18.3.2007); בג"ץ 10983/07 מנדל נ' פרקליטות המדינה, פסקה ו (לא פורסם, 15.1.2008)). אינני רואה סיבה לחרוג מכלל זה במקרה הנוכחי. לכך ניתן להוסיף, כי בעניינה של גב' אדרי, לוקה העתירה באי-מיצוי הליכים, שכן העותר לא השיג בפני רשויות התביעה על החלטת המשטרה בתלונתו, אף שיכול היה לעשות כן, במסגרת ערר על פי סעיפים 64 ו-65 לחסד"פ (השוו: בג"ץ 1496/04 שיין נ' המשרד לבטחון פנים (לא פורסם, 2.5.2004); בג"ץ 1606/06 שאער נ' פרקליטות המדינה (לא פורסם, 27.2.2006); בג"ץ 3531/05 חן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.4.2006)). אך העיקר הוא, כי תלונותיו של העותר נדונו על ידי הגורמים המתאימים במשטרה, ונדחו; התלונה כנגד ארבעת השוטרים הובאה גם בפני המשנה לפרקליט המדינה, במסגרת הערר שהגיש העותר. בנושאים אלה, המצויים בעומק תחומי אחריותם ומקצועיותם של גורמי התביעה והמשטרה, מתחם שיקול דעת הנתון לרשות המוסמכת הוא רחב ביותר. נפסק לא אחת, כי "מידת ההתערבות של בית המשפט הגבוה לצדק בשיקול דעתן של רשויות אכיפת החוק בשאלות ניהול החקירה והעמדה לדין הינה מצומצמת" (בג"ץ 6279/08 הדני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (לא פורסם, 5.8.2008); בג"ץ 4550/94 אישה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מט(5) 859 (1995); בג"ץ 2008/02 כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (לא פורסם, 7.7.2002); בג"ץ 4736/98 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נד(1) 659 (2000); בג"ץ 8643/04 אורן נ' משטרת ישראל (לא פורסם, 22.12.2004); בג"ץ 7364/06 יעקובוביץ נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 25.12.2006)); וכי "התערבותו של בית-משפט זה בהחלטותיהם של גורמי התביעה אינה דבר שבשגרה, והיא תיעשה רק באותם מקרים בהם ברור על-פני הדברים כי אלו נתקבלו תוך חריגה מסמכות או שנפל בהן פגם קיצוני המצדיק את ביטולן..." (בג"ץ 2084/06 אלטשולר נ' ענף התביעות, משטרת ירושלים, פסקה 5 (לא פורסם, 12.7.2006); בג"ץ 935/89 גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מד(2) 485, 507‑508 (1990); בג"ץ 5699/07 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 12 לפסק דיני (לא פורסם, 26.2.2008); בג"ץ 8007/08 פלוני נ' משטרת ישראל (לא פורסם, 6.4.2009)). כך על דרך הכלל, וכך במקרה הנוכחי. הנימוקים שמחזיקה העתירה אינם מצביעים על קושי מהותי בהחלטות הגורמים המוסמכים במקרה זה, ובוודאי אינם מלמדים על חריגה מסמכות או על פגם קיצוני שנפלו בהחלטות האמורות; לא קמה, אפוא, עילה המצדיקה את התערבותנו בהן. 7. מטעמים אלה, דינה של העתירה להידחות על הסף. ניתן היום, ‏י"ט באייר התש"ע (‏03.05.10). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10003160_R05.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il