החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ נ. עיריית קרית ים

פסק-דין בתיק עע"מ 3144/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"מ 3144/17 עע"מ 3707/17 עע"מ 3710/17 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט א' שהם כבוד השופט ג' קרא המערערת בעע"מ 3144/17 והמשיבה 1 בעע"מ 3707/17 ועע"מ 3710/17: החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ נ ג ד המשיבה 1 בעע"מ 3144/17, המערערת בעע"מ 3707/17 והמשיבה 2 בעע"מ 3710/17: עיריית קריית ים המשיבה 2 בעע"מ 3144/17 ובעע"מ 3707/17 והמערערת בעע"מ 3710/17: מטרופולי-נט בע"מ המשיבה 3 בעע"מ 3144/17, בעע"מ 3707/17 ובעע"מ 3710/17: פריוריסיטי בע"מ ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בעת"מ 63929-12-16 שניתן על ידי כבוד השופטת ב' בר-זיו בשם המערערת בעע"מ 3144/17 והמשיבה 1 בעע"מ 3707/17 ועע"מ 3710/17: עו"ד רונן ברק; עו"ד רוני הראל בשם המשיבה 1 בעע"מ 3144/17, המערערת בעע"מ 3707/17 והמשיבה 2 בעע"מ 3710/17: עו"ד דקל קורש בשם המשיבה 2 בעע"מ 3144/17 ובעע"מ 3707/17 והמערערת בעע"מ 3710/17: עו"ד אייל כץ; עו"ד נטע ורשבסקי בשם המשיבה 3 בעע"מ 3144/17, בעע"מ 3707/17 ובעע"מ 3710/17: עו"ד עודד מהצרי פסק-דין השופט נ' הנדל: הערעורים שבכותרת מופנים כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (עת"ם 63929-12-16; השופטת ב' בר-זיו), במסגרתו בוטל מכרז שערכה המערערת בעע"ם 3707/17 (להלן: העירייה) – והמערערת בעע"ם 3710/17 (להלן: מטרופולי-נט) הוכרזה כזוכה בו – עקב פגיעה בעקרון השוויון. המכרז, גלגוליו הקודמים וטענות הצדדים 1. בחודש ינואר 2015 פרסמה העירייה מכרז פומבי "לאספקת ותחזוקת מערכות מידע לניהול העירייה ומוקד שירות" (להלן: המכרז). על פי חוברת המכרז, בדיקת ההצעות המתחרות תתבצע בצורה מדורגת: תחילה, "ינופו" הצעות שאינן עומדות בתנאי הסף (סעיף 14.1). לאחר מכן, ידורגו ההצעות ששרדו בהתאם לאיכותן – ואלה מהן שחצו את "סף האיכות" הקבוע יעברו לשלב בדיקת המחיר (סעיפים 14.2 ו-14.3). לבסוף, ועדת המכרזים תשקלל את ניקוד האיכות (שמשקלו 70% מן הציון הכללי) והמחיר (30%) של ההצעות שהגיעו לקו הגמר, ותכריז על הזוכה. בהתייחס למישור האיכות, נקבע כי צוות מקצועי שתמנה העירייה יבדוק וידרג את ההצעות השונות, "בהתאם לאמור במסמכי המכרז ולאמות המידה המוגדרות בסעיף 16.1 להלן ובנספח 2" (סעיף 15). אחת מאמות המידה הללו מורה לעירייה לפנות לשלוש רשויות שנהנו משירותי כל מציע, ולבקש מנציגיהן "לנקד את שירותי המציע בניקוד של בין 1 ל-5 נקודות", תוך התייחסות לפרמטרים דוגמת "איכות השירות, מקצועיות [...] ועוד" (סעיפים 16.1 ו-16.3). סעיף 16.3.3 מוסיף כי "הניקוד המקסימלי עבור חלק זה יעמוד על 20 נקודות [...] ויורכב מסכימת ניקוד הממליצים". עם זאת, סעיף 15.4 לחוברת המכרז מאפשר לעירייה "לפנות באופן עצמאי ללקוחותיו של המציע [...] על מנת לאסוף מידע ולשמוע חוות דעת לגבי תפקוד המערכות ואופן מתן השירות ע"י המציע". 2. ביום 14.7.2015 הכריזה ועדת המכרזים על מטרופולי-נט כזוכה במכרז, לאחר שגברה על מתחרותיה – המערערת בעע"ם 3144/17 (להלן: החברה לאוטומציה), ומשיבה 3 בערעורים שבכותרת (להלן: פריוריסיטי) – בניקוד האיכות. אולם, עד מהרה ביטל בית המשפט המחוזי בחיפה (עת"ם 55185-08-15; השופט מ' רניאל) את החלטת הוועדה. נקבע כי היועץ המקצועי שמילא תפקיד מכריע בקביעת זהות הזוכה, "לא אמר אמת [...] כאשר הצהיר שאין לו קשר עסקי" למטרופולי-נט, והיה נגוע, אפוא, בניגוד עניינים. לפיכך, נדרשה הוועדה לשוב ולבחון את ההצעות המתחרות באמצעות צוות בדיקה מקצועי חדש. 3. שנה חלפה, וביום 20.11.2016 שבה ועדת המכרזים והכריזה על מטרופולי-נט כזוכה במכרז, לאחר שהצעתה זכתה לניקוד גבוה במעט מזה של החברה לאוטומציה (פריוריסיטי כלל לא עברה את "סף האיכות"). זאת, לאחר שבשלב מוקדם יותר פסלה הוועדה את הניקוד "0" שהעניקה למטרופולי-נט אחת מן הרשויות שהתבקשו להמליץ עליה – והחליטה להחליף רשות זו בממליצה אחרת, ולהרחיב את מעגל הרשויות הממליצות משלוש לחמש. בעקבות הכרזה זו, עתרה החברה לאוטומציה בשנית כנגד העירייה – וטענה כי ההתעלמות מן ה"המלצה" השלילית שניתנה למטרופולי-נט על ידי נציג המועצה האזורית מגילות אינה סבירה, וכי הרחבת מעגל הממליצות חורגת מהוראות המכרז. על פי השקפתה, לא היה מקום לפסול את "המלצתו" של נציג זה – שהתעקש להעניק את הציון "0", אף שהובהר לו שעליו לדרג את שביעות הרצון בסולם של "1" עד "5" – אלא לייחס למטרופולי-נט את הניקוד הנמוך ביותר האפשרי, קרי "1". החברה לאוטומציה סבורה כי לו היו נשמרים כללי המשחק המקוריים, היא זו שהייתה מוכרזת כזוכה. בפסק דינו מושא הערעורים דנן, קבע בית המשפט קמא מספר קביעות מרכזיות: האחת, כי ספק אם יש מקום להתערב בהחלטה להרחיב את מעגל הממליצות – מה גם שהדבר לא השפיע על תוצאות המכרז; השנייה, כי אלמלא נודעה לוועדה זהות החברה שזכתה בניקוד "0", אפשר ולא היה מקום להתערב בהחלטה לפסול ניקוד זה – ומכאן, לכאורה, שחלופה זו אינה פסולה כשלעצמה. אף על פי כן, וכאן הנקודה השלישית והעיקרית, מצא בית המשפט קמא כי בענייננו מתעורר פגם נוסף. לדבריו, הואיל וחברי ועדת המכרזים קיבלו את החלטתם לאחר ששם המציעה שזכתה לניקוד "0" הובא לידיעתם – בניגוד לעמדה שהביע היועץ המשפטי לעירייה – נפגע עקרון השוויון. בית המשפט קמא אימץ את גישת בית שמאי, וקבע כי "היה מקום שהוועדה תשקול את שתי החלופות", ומשלא נעשה כך אין מנוס מביטול ההכרזה על מטרופולי-נט כזוכה – הגם שלא נמצא ממש בטענות לשחיתות, ולמרות שייתכן כי ההכרעה שהתקבלה סבירה כשלעצמה. נוכח גלגוליו הקודמים של המכרז, פסק בית המשפט קמא כי אין עוד טעם להחזיר את ההכרעה לידי ועדת המכרזים, וביטל את המכרז כולו. מכאן הערעורים שבפנינו. 4. החברה לאוטומציה סומכת את ידיה על הקביעה לפיה נפל פגם במכרז, אך טוענת שלא היה מקום לנקוט בצעד הקיצוני של ביטולו המוחלט. לדבריה, משעה שבית המשפט קמא דחה את עמדת ועדת המכרזים בנוגע להתייחסות הראויה לציון "0", היה עליו לפסוע בדרך המלך ולאמץ את החלופה המתונה יותר – ניקוד ציון זה בערך הנמוך ביותר שמאפשר סולם המכרז, דהיינו "1". חלופה זו, שאף העירייה לא שללה את סבירותה, תאפשר להכריז על החברה לאוטומציה כזוכה ותייתר את הצורך בעריכת מכרז חדש – שתוצאותיו עלולות לפגוע, לטענת החברה, באמון הציבור ובמראית פני הצדק. העירייה ומטרופולי-נט משיגות אף הן על ביטול המכרז, אם כי מטעמים שונים לחלוטין מאלה של החברה לאוטומציה. לדעתן, גם אם מוטב היה להימנע מחשיפת זהות החברה הרלוונטית – כפי שסבר, בזמן אמת, היועץ המשפטי של העירייה – פליטת הפה שהסגירה כי מדובר במטרופולי-נט לא פגעה בעקרון השוויון. החלטת ועדת המכרזים התקבלה בטרם הובא לידיעתה ניקוד האיכות של המתמודדות, ומבלי שתהיה בידיה אפשרות להעריך האם, וכיצד, ישפיע הכלל שקבעה על זהות הזוכה. זאת ועוד, בית המשפט קמא דחה את הניסיון להטיל דופי בחברי הוועדה, ושלל, למעשה, את טענות החברה לאוטומציה בדבר העדפה פסולה של מטרופולי-נט. מכל מקום, גם אם החשיפה שנעשתה בתום לב פגעה במידת מה בעקרון השוויון, אין בה כדי להצדיק ביטול מוחלט של המכרז. זאת, בין היתר, בהתחשב במשאבים הרבים שהושקעו בעריכתו; משום שהחלטת ועדת המכרזים, שהתקבלה לאחר דיון ממצה, מצויה בגדרי מתחם הסבירות; ובשל העדר פגם בהתנהלות מטרופולי-נט, שכלל לא הייתה מעורבת בהחלטת הוועדה. לדעת העירייה ומטרופולי-נט, בנסיבות אלה ראוי להותיר על כנה את זכייתה של האחרונה – ולכל היותר, להחזיר את ההליך לידי ועדת המכרזים, אשר תוכל להסתמך על תוצאות הסקר שערכה במסגרת גלגולו הראשון של המכרז (כבקשת מטרופולי-נט), או לערוך סקר שביעות רצון חדש (כבקשת העירייה). בשולי ערעוריהן, מלינות העירייה ומטרופולי-נט על התנהלות החברה לאוטומציה – הן לאחר מתן פסק הדין הראשון, והן בהליך מושא הערעורים דנן – ומייחסות לה חוסר ניקיון כפיים, ואף שימוש לרעה בהליכי משפט. דיון והכרעה 5. בפתח הדיון המשפטי, נרחיב בתשתית העובדתית הרלוונטית. בשורש המחלוקת בין הצדדים ניצבות, כאמור, הוראות סעיף 16.3 לחוברת המכרז, הפורטות את אמות המידה לחישוב הניקוד בגין רכיב ההמלצות. בהתאם להוראות אלה, על העירייה לפנות לשלוש רשויות שנהנו משירותי כל מציע, ולבקש מהן לנקד היבטים שונים של השירותים "בניקוד של בין 1 ל-5 נקודות" – כאשר הציון הסופי יורכב מ"סכימת ניקוד הממליצים". דא עקא, בשלב מסוים נתקלו חברי הצוות שערך את סקר שביעות הרצון במכשול: נציג אחת הרשויות שהתקשרו עם מטרופולי-נט "התעקש לדרג '0', כאשר נאמר לו במפורש, כי הדירוג הוא מ-1 עד 5" (פרוטוקול ועדת המכרזים מיום 5.10.2016; להלן: הפרוטוקול). בהעדר הנחיות ברורות בחוברת המכרז, ביקשו עורכי הסקר את הכרעת ועדת המכרזים בשאלה "כשאתה אומר '0', למה אתה מתכוון?" – והאם בכלל יש משמעות לכוונתו של אותו נציג, בהתחשב בסירובו "ליישר קו" עם סולם הדירוג הקבוע. סבורני, כי לדילמה זו פנים לכאן ולכאן. מחד גיסא, נוכח התרשמות עורכי הסקר בדבר עמדתו השלילית הבוטה של נציג המועצה האזורית מגילות כלפי מטרופולי-נט – כפי שמלמדים דבריהם בפני ועדת המכרזים – יש יסוד להניח שהלה ביקש להעניק לחברה את הניקוד הנמוך ביותר האפשרי. לפיכך, גם אם נפל פגם פורמאלי באופן שבו בוטאה חוות דעת זו, לא ניתן להתעלם מתוכנה – ומן הראוי "לתרגם" אותה לציון "1" (הניקוד הנמוך ביותר). מאידך גיסא, סירובו של הנציג להעניק למטרופולי-נט ניקוד מספרי "חוקי" – להבדיל מהצגתה הכללית באור שלילי – מעורר קושי רב. הדבר מאלץ את הוועדה לעסוק בספקולציות, ומותיר לה שיקול דעת רחב מדי בשאלת הערך המספרי ההולם את חוות הדעת השלילית. קבלת ההמלצה האמורה אינה כרוכה, אפוא, רק בחריגה מהוראותיו הפורמאליות של המכרז (ניקוד בין "1" ל-"5"), אלא גם מן התכלית המהותית שמאחוריהן – צמצום המרחב האפור שבו נדרשת הוועדה להפעיל את שיקול דעתה. לשון עממית יותר, נציג המועצה האזורית מגילות סירב במופגן לקבל את כללי המשחק, ועל כן שאלה היא האם ניתן לשתף אותו. מן הטעמים הללו, לא ניתן לקבוע כי החלופה שבה בחרה ועדת המכרזים – פסילת המלצתה של המועצה האזורית מגילות, והחלפתה ברשות אחרת – מצויה, כשלעצמה, מחוץ למתחם הסבירות. אף ההחלטה על הרחבת מעגל הרשויות הממליצות אינה מעוררת, כשלעצמה, קושי יוצא דופן. כפי שציינתי לעיל, סעיף 15.4 לחוברת המכרז מסמיך את ועדת המכרזים לבקש חוות דעת מלקוחות נוספים – כך שלא שוכנעתי שהחלטה זו, שהתקבלה בהתאם לעמדת היועץ המשפטי של העירייה, חורגת מהותית מהוראות המכרז. כך או כך, מוסכם כי הרחבת שורת הממליצים לא השפיעה על התוצאה. 6. ברם, אותם שיקולים המכשירים את החלטת הפסילה כשלעצמה – דהיינו, הצורך לצמצם ככל הניתן את מרחב שיקול הדעת המסור לוועדת המכרזים, על מנת להגן על עקרון השוויון – תומכים בקביעת בית המשפט קמא בדבר הפגיעה שנפלה בענייננו בעיקרון זה. עיון בפרוטוקול מלמד כי בטרם קבלת ההחלטה העקרונית לפיה "לקוח אשר לא ידרג בין 1-5 את המדדים השונים, תתייחס אליו הוועדה כאל לקוח שלא ענה לשיחה", חשפה אחת מעורכות הסקר את זהותה של המתמודדת שלגביה התעוררה הדילמה, וסיפרה כי "הלקוח התעקש לדרג '0' ל'מטרופולינט'". זאת, על אף שבשלב מוקדם יותר ציין היועץ המשפטי לעירייה – בעקבות שאלה שהפנה אליו מ"מ יו"ר ועדת המכרזים – כי העדיף להימנע מהצגת ההשלכות הפרסונאליות של ההחלטה, ו"לא להתייחס לחברה מסוימת". בנסיבות אלה, נראה כי החלטת ועדת המכרזים לפסול את המלצת המועצה האזורית מגילות, להחליפה בחוות דעת של רשות אחרת, ולהרחיב את מעגל הממליצות, אכן מכרסמת בעקרון השוויון. כאמור, הפקדת שיקול דעת רחב בידי ועדת מכרזים מעוררת חשש מובנה מפני ניצול לרעה, הואיל והיא פותחת פתח להעדפת מציע זה או אחר על פני מתחריו משיקולים לא ענייניים (עומר דקל מכרזים כרך א 125 ו-532 (2004); ראו גם חוות דעתו של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין בעע"ם 6090/05 מ.ג.ע.ר – מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' מי נתניה (2003) בע"מ (27.2.2006), בהתייחס למכרז שתנאיו פתוחים ל"פרשנות יצירתית"). לפיכך, גם כאשר נוצר צורך בהפעלת שיקול דעת על ידי הוועדה – למשל, בשל העדר הנחיות ברורות במסמכי המכרז – מן הראוי כי הדבר יתבצע מאחורי מסך בערות, המסתיר מן הוועדה את השפעת החלטותיה על מתמודדים ספציפיים. כלל זה חל ככל שניתן ובמקרה המתאים. בענייננו, כפי שיובהר, זהו המקרה המתאים – אלא שהכלל נשמר רק באופן חלקי. כך, ועדת המכרזים לא נחשפה במועד הרלוונטי לניקוד המלא של המציעות, ולא יכולה הייתה לדעת את ההשפעה המדויקת של החלטתה על סיכויי הזכייה של מטרופולי-נט. שאלתו של מ"מ יו"ר הוועדה "האם בהתחשב בממליץ שנתן '0' משנה לי את הזוכה? או שאני צריך להמשיך הלאה ואין השפעה על כך?" נותרה, על פי הפרוטוקול, תלויה בחלל האוויר ולא זכתה למענה. אולם, גם אם ההשלכות המלאות נותרו מעורפלות, ברור היה לכל בר בי רב שפסילת הניקוד "0" תקדם את ענייניה של חברת מטרופולי-נט, ותגדיל בשיעור ניכר את סיכויי הזכייה שלה. חשיפת זהותה של החברה – שכבר הוכרזה, כזכור, כזוכה בגלגולו הקודם של המכרז, בטרם בוטלה זכייתה על ידי בית המשפט המחוזי – פתחה, אפוא, פתח להטיה פסולה, והיא פוגעת בעקרון השוויון. אכן, לעיתים תידרש ועדת המכרזים להפעיל את שיקול דעתה במצבים שבהם השלכות החלטותיה גלויות וידועות. כך, למשל, מקום בו עומדת על הפרק האפשרות לתקן טעות שהתגלתה בהצעה מסוימת (לפי תקנה 20(ג) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993), או לפנות בבקשת הבהרה למי מן המציעים (לפי תקנה 20(ה) לתקנות חובת המכרזים). ברם, כל עוד אין סיבה עניינית לחשיפת זהותם של הצדדים המושפעים מההחלטה – שלא לדבר על הצגת פרטים מדויקים לגבי מהות והיקף ההשפעה – צעד כזה עלול לפגוע בעקרון השוויון, ולחתור תחת יסודות דיני המכרזים. כך במיוחד כאשר היועץ המשפטי של הוועדה מסתייג מפני החשיפה. יישום הכלל במקרה הקונקרטי מלמד כי לא זו בלבד שלא נמצא כל צידוק להצגת הנתונים ה"פרסונאליים" בפני ועדת המכרזים, אלא שהמידע נמסר לאחר שהיועץ המשפטי לעירייה הביע את הסתייגותו מכך. אשר על כן, גם אם – כפי שקבע בית המשפט קמא – לשיקולים הפסולים לא נודעה, בפועל, השפעה על החלטת חברי הוועדה, די בפתיחת השער בפני שיקולים אלה כדי להטיל בה פגם. טענות העירייה ומטרופולי-נט בהקשר זה נדחות אפוא. ונחדד. התשתית העובדתית שהוצגה בפנינו אינה שנויה במחלוקת. היועץ המשפטי של העירייה גילה בצורה ברורה את דעתו כי אין להסגיר את שם החברה שזכתה בניקוד "0" – גם אם הדבר לא הוצג כהוראה פורמאלית. הזהירות בה נקט היועץ המשפטי מעצבת את סטנדרט הזהירות הראויה שעל פיו אמורה לפעול ועדת המכרזים. בית המשפט קמא קבע כי בנסיבות אלה חשיפת זהות מטרופולי-נט פגעה בעקרון השוויון גם אם נעשתה בהיסח הדעת. אינני סבור שמן הראוי להתערב בקביעה זו. נכון לשאוף להגביה את רף טוהר ההליך גם כאשר הדרישה נעשית "תוך כדי נסיעה". ושוב נדגיש כי לחברי הוועדה שיקול דעת רחב. דווקא בשל כך היה עליהם, ועל יתר המשתתפים בדיון, לכבד את חוות דעתו של היועץ המשפטי. לא הוצגה כל סיבה לחריגה מסטנדרט הזהירות וההגינות שהציב. 7. משנמצא כי החלטת הוועדה אכן פוגעת בעקרון השוויון, יש להידרש לשאלת הסעד הראוי. אפתח ואומר כי דין ערעורה של החברה לאוטומציה – אשר ביקשה לאמץ את החלופה לפיה "0" משמעו "1", באופן שיביא לזכייתה במכרז – להידחות. הפגם שנפל בהחלטת ועדת המכרזים אינו נובע ממהותה של החלופה שנבחרה; אדרבה, גם אילו הייתה הוועדה מאמצת את החלופה האחרת, לא היה בכך כדי "לחסן" אותה מפני ביקורת שיפוטית בגין הפגיעה בעקרון השוויון. ענייננו בפגם שנפל בהליך קבלת ההחלטות, להבדיל מתוכנן, ומכאן שאין אין כל היגיון ב"ריפויו" באמצעות אימוץ מעין-שרירותי של חלופה אחרת – שאין לה, כשלעצמה, כל עדיפות על פני רעותה. 8. לעומת זאת, יש לשקול בכובד ראש את השגותיהן של העירייה ומטרופולי-נט כנגד ביטול המכרז. הלכה מושרשת היא כי "התוצאה של ביטול מכרז היא סנקציה קשה שיש לנהוג בה בזהירות רבה [...] ויש 'להימנע מצעד זה ככל שניתן להימנע ממנו'" – במיוחד כאשר בהתנהלות הזוכה לא נפל כל פגם (עע"ם 8696/10 שערי ריבית בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (6.9.2011)) – "הטעם להיותו של סעד הביטול חריג הוא כפול: ראשית, ביטול המכרז עלול לפגוע באינטרס הציבורי בשל כך שההתקשרות עם המציע הזוכה תידחה, ובכך יידחה מימוש התכלית הציבורית שלשמה נערך המכרז. ובמקרים מסוימים כאשר אין אפשרות לדחות את מימוש תכלית המכרז - כמו במקרה שלפנינו, שעניינו בהתקשרות לצורך הפעלת בתי ספר - ביטול המכרז עלול להוביל להתקשרות שלא על פי מכרז כלל [...] שנית, ביטול המכרז פוגע מטבע הדברים באינטרס ההסתמכות והציפייה של המציע שזכה במכרז, ופגיעה זו בוודאי אינה מוצדקת כאשר הפגם שנמצא אינו בהצעתו של הזוכה אלא בהתנהלות ועדת המכרזים. ביטול המכרז גם יעמיד את המציע שזכה בעמדת נחיתות ביחס למציעים במכרז החדש, שכן הצעתו כבר נחשפה. לעתים קיימת פגיעה גם בהיבט של הפסד הזדמנויות עסקיות אחרות עליהן ויתר המציע לצורך השתתפות במכרז" (עע"ם 4529/15 אורט ישראל (חל"צ) נ' המועצה המקומית דליית אל כרמל, פסקה 15 (24.8.2015)). לשיקול ההגנה על הזוכה משמעות מיוחדת בענייננו, מאחר ומטרופולי-נט פעלה כשורה – כך שאין לזקוף לחובתה את הכשלים שנפלו בהתנהלות ועדת המכרזים. 9. אכן, פגמים שורשיים ומהותיים שלא ניתן לרפא בדרך אחרת עשויים להביא לביטול המכרז כולו – אלא שזה אינו, בהכרח, המצב בענייננו. חשיפת זהותה של מטרופולי-נט פגעה בעקרון השוויון, ופתחה את השער בפני שיקולים ומניעים לא ענייניים. ברם, בית המשפט קמא דחה את הניסיונות להטיל דופי בהתנהלות חברי הוועדה, וקבע, למעשה, כי לא עלה בידי שיקולים פסולים אלה לחצות את מפתן החדר בו התכנסה הוועדה ולהשפיע על החלטותיה. יתר על כן, השער שנפתח היה מצומצם מלכתחילה, משום שהנתונים הנחוצים להבנת מלוא השלכותיה הפרסונאליות של ההחלטה לא עמדו לפני ועדת המכרזים במועד פסילת הניקוד "0". משום כך, איזון בין מכלול השיקולים עשוי ללמד, על פני הדברים, כי לא היה הכרח לנקוט בצעד הקיצוני של ביטול המכרז. ודוקו, הכרח. גם על פי העקרונות שהוצגו לא הייתי שולל את התוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי בכל מצב. ואולם, דוקטרינת הבטלות היחסית אף היא בעלת משמעות. יש לזכור כי המכרז פורסם לפני כשלוש שנים, וכבר הוחזר פעם אחת אל שולחן הוועדה. על כן, השאלה היא בהינתן הפגם וטיבו האם ניתן היה לעצב את הסעד באופן אחר. 10. במענה לכך, יוסבר כי לא ניתן להקל ראש בפגם שנפל בהתנהלות הוועדה – שנחשפה, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לעירייה, לזהות החברה הרלוונטית – ולהתעלם ממנו כאילו לא אירע דבר. בה בעת, מקובלת עלי עמדת בית המשפט קמא לפיה אין טעם להחזיר את המכרז, בפעם השלישית, לשולחנה של ועדת המכרזים. צעד כזה לא ירפא את הפגם שנפל בהחלטת הוועדה; אדרבה, יש בו משום אשרור של ליבת ההחלטה – קרי, פסילת המלצתה של המועצה האזורית מגילות, והחלפתה בהמלצה מטעם רשות אחרת. ניתן לתהות מהו הערך בגלגול נוסף שיתמצה בהחלפת הרשות המקומית שהחליפה בסיבוב הקודם את המועצה האזורית מגילות – ברשות אחרת. משום כך, לאחר הדיון שהתקיים בפנינו הורינו לצדדים, שהיו מאוחדים בהתנגדות לביטול מלא של המכרז, להתייחס לאפשרות "כי במסגרת דוקטרינת הבטלות היחסית תבוטל האופציה של הארכת תקופת המכרז (בהתאם לסעיף 7.1 לו)". מן התגובות שהוגשו עולה כי הצדדים עומדים על טענותיהם המהותיות, אך רואים בחלופה האמורה את "הרע במיעוטו". 11. נוכח מכלול השיקולים עליהם עמדתי לעיל, אציע, אפוא, לחברי להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא באופן הבא: ההחלטה על ביטול המכרז בו זכתה מטרופולי-נט תעמוד על כנה – אך הביטול ייכנס לתוקף רק עם תום תקופת ההתקשרות הראשונית, העומדת על "שלוש שנים ממועד החתימה על ההסכם" (סעיף 7.1 לחוברת המכרז). סנקציה זו מונעת את הארכת ההתקשרות בין העירייה ומטרופולי-נט בשנתיים נוספות (בהתאם לאופציה המעוגנת בסעיף 7.1), ומעניקה ביטוי הולם לחומרת הפגם שנפל בהתנהלות הוועדה. לצד זאת, היא מגנה על האינטרסים הלגיטימיים – הציבורים והפרטיים – השוללים ביטול מוחלט ומיידי של המכרז, בוודאי לנוכח גלגוליו הקודמים והתארכות ההליכים בעניינו (ראו והשוו עע"ם 5399/14 מור חברה לשיווק מוצרי בנייה (1992) בע"מ נ' א.פ פורמייקה סנטר (1998) בע"מ, פסקה 30 (24.1.2016)). תוצאה זו נראית לי כראויה ביותר בהינתן גלגוליו של התיק, הזמן שחלף מאז שהמכרז מצוי על המדף, והיווצרות "מעשה עשוי" עם הסבת מערכות המחשוב של העירייה למערכותיה של מטרופולי-נט – כמו גם, אופי הפגם והיכולת לתקנו. 12. סוף דבר, אציע לחברי לדחות את ערעור החברה לאוטומציה (עע"ם 3144/17), ולקבל בחלקם את ערעורי העירייה ומטרופולי-נט (עע"ם 3707/17 ועע"ם 3710/17, בהתאמה) – במובן זה שביטול המכרז ייכנס לתוקפו רק בתום תקופת ההתקשרות הראשונית. נוכח התוצאה אליה הגעתי, לא ייעשה צו להוצאות. ש ו פ ט השופט א' שהם: אני מסכים. ש ו פ ט השופט ג' קרא: אני מסכים. ש ו פ ט אשר על כן, הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט נ' הנדל. ניתן היום, ‏כ"ט בטבת התשע"ח (‏16.1.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17031440_Z10.doc מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il