פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 31342-01-25 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופטת רות רונן העותר: פלוני נגד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול 2. בית הדין הרבני האזורי בירושלים 3. פלונית עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד שלומי לוי פסק-דין השופטת דפנה ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו מופנית נגד החלטתו של בית הדין הרבני הגדול מיום 6.1.2025. בית הדין הרבני הגדול דחה בקשת רשות ערעור שהגיש העותר על החלטתו של בית הדין הרבני האזורי בירושלים מיום 10.12.2024. 2. עיקרי העובדות העומדות בבסיס עתירה זו פורטו בפסק דין קודם שניתן בבית משפט זה ביום 2.7.2024 (בג"ץ 5123/24, השופט נ' סולברג, השופטת ג' כנפי-שטייניץ והשופט ח' כבוב). בתמצית, העותר והמשיבה 3 (להלן: המשיבה) הם בני זוג לשעבר שהתגרשו והורים לילדה בת חמש (להלן: הקטינה). ביום 28.5.2024 פנתה המשיבה לבית הדין הרבני האזורי בבקשה להפסקת הקשר בין העותר לקטינה על רקע הליך של חקירת ילדים שעניינו חשש לפגיעה מינית של העותר בקטינה. למחרת הורה בית הדין הרבני האזורי כי העותר ייפגש עם הקטינה רק במרכז קשר. העותר ביקש לבטל החלטה זו, ומשנדחתה בקשתו, הוא פנה בבקשת רשות ערעור לבית הדין הרבני הגדול אשר נדחתה אף היא. בהליך הנזכר לעיל נדחתה עתירה שהגיש על כך. 3. ביום 20.11.2024 הודיעה פרקליטות מחוז ירושלים על סגירת התיק נגד העותר מחוסר אשמה. בו ביום הגיש העותר בקשה לבית הדין הרבני האזורי להסיר את המגבלות שהוטלו על הקשר שלו עם הקטינה. ביום 25.11.2024 החליט בית הדין הרבני האזורי כי העותר יוכל להיפגש עם הקטינה רק בליווי מלא של אחיו או אחותו, וכן הורה על מינוי מומחה, פסיכולוג קליני, שיתרשם ממצבה של הקטינה. גם לאחר שפנה העותר בבקשה לשינוי ההחלטה, נקבע כי המגבלות האמורות יעמדו בעינן עד לקבלת עדכון מהמומחה. בקשת רשות הערעור שהגיש העותר לבית הדין הרבני הגדול על כך נדחתה ביום 6.1.2025. מכאן העתירה שבפנינו. 4. לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא שבית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הרבניים, וההתערבות בהן שמורה למקרים חריגים בלבד (ראו למשל: בג"ץ 38479-09-24 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 4 (1.10.2024); בג"ץ 4461-08-24 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, פסקה 8 (19.9.2024)). לא מצאנו כי המקרה הנוכחי, אשר נושא אופי ערעורי מובהק, עומד באמת מידה זו. ממילא, ההחלטה העומדת בבסיס העתירה דנן היא החלטה זמנית, עד להערכה מחודשת של הדברים שתתבצע לאחר קבלת עמדת המומחה. אי לכך, אין בהחלטה זו, ואף לא בהחלטת בית הדין הרבני הגדול שלא להתערב בה, סוף פסוק בעניינו של העותר. 5. סוף דבר: דין העתירה להידחות. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות. ניתן היום, ט"ז טבת תשפ"ה (16 ינואר 2025). דפנה ברק-ארז שופטת יעל וילנר שופטת רות רונן שופטת