עופר ירקוני נ. מנורה חב' לביטוח בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 3133/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3133/03 רע"א 5011/06 ע"א 5012/06 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער בע"א 3133/03 ובע"א 5012/06 והמבקש ברע"א 5011/06: עופר ירקוני נ ג ד המשיבות: 1. מנורה חברה לביטוח בע"מ 2. אבנר-איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ ערעורים על פסק-דינו בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 13.2.03, ועל החלטתו מיום 24.7.06, בת.א. 380/98, שניתנו על-ידי כבוד השופטת ב' בר זיו תאריך הישיבה: כ' בסיון התשס"ז (6.6.07) בשם המערער בע"א 3133/03 ובע"א 5012/06 והמבקש ברע"א 5011/06: עו"ד ישראל וינברג; עו"ד שירי קסידוב-פרג בשם המשיבות: עו"ד יוסף אסולין פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: המערער, יליד שנת 1965, נפגע בתאונת-דרכים ביום 17.1.1998. בית-המשפט המחוזי – כבוד השופטת ב' בר-זיו – פסק לו פיצויים בראשי נזק שונים, אך המערער סבור כי ראוי היה לפסוק לו סכומים גבוהים יותר. כמו-כן טוען המערער כי מסכום הפיצויים נוכו ביתר סכומים המשולמים לו מ"מבטחים". נכותו הרפואית של המערער היא בשיעור של 100% בגין פרפלגיה מלאה. בית-המשפט המחוזי – לאחר בדיקת חוות-דעת המומחית בתחום השיקום ויתר הראיות והאסמכתאות – ראה לנכון לקבוע למערער הפסד כושר השתכרות בשיעור של 70% (מיום פסק-הדין; הפסד ההשתכרות עובר ליום פסק-הדין חושב לפי 100%). בסיס השכר לצורך החישוב – לאחר שערוך ליום פסק-הדין וניכוי מס הכנסה – הועמד על סך של 11,170 ש"ח. המערער טוען כי ההנחות שהניח בית-המשפט בדבר יכולת ההשתכרות שלו במצבו דהיום – אינן מציאותיות, וכי בית-המשפט לא הביא בחשבון בסיס השכר נתונים רלבנטיים, ובהם תוספות סוציאליות ואפשרויות קידום. כמו-כן טוען המערער כי לא היה מקום לבצע את החישוב לפי גיל פרישה של 65 שנים. נראה כי הנחותיו המצטברות של בית-המשפט קמא אכן מעמידות את הפיצוי הכולל בראש הנזק של הפסד השתכרות בעתיד על רף נמוך מדי. לאחר שהבאנו בחשבון הנחות מתוקנות, בהתחשב גם בטעות האמורות, החלטנו להגדיל את סכום הפיצוי עבור הפסד השתכרות בעתיד באופן שהוא יועמד על סכום של 2,350,000 ש"ח, בערכי פסק-הדין של בית-המשפט קמא (במקום הסכום של 1,734,855 ש"ח שצוין בפסק-הדין). לא מצאנו עילה להתערב ביתר הסכומים שפסק בית-המשפט קמא לפי הערכתו ובהסתמך על הנתונים שבאו בפניו. יצוין כי גם אם בראשי נזק מסוימים חש המערער כי בית-המשפט פסק לו פיצוי ברף הנמוך, הרי במקומות אחרים היטיב עימו בית-המשפט ודוגמה לכך היא פסיקת פיצוי עבור שירותי מין (וראו לעניין זה ההלכה שנפסקה בע"א 11152/04 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם, 16.10.2006)). עם זאת יש מקום לתיקון נוסף בפסק-הדין, באופן שישולמו למערער הוצאות המשפט שנשא בהן בערכאה המבררת. נראה כי עניין זה נשמט מפסק-הדין של בית המשפט המחוזי וכשהועלה העניין בפני בית-המשפט במסגרת בקשה לתיקון טעות, נאמר כי יש להביא את הסוגיה בפני ערכאת הערעור. אנו מורים אם כן על תיקון פסק-הדין באופן שיפסקו לטובתו של המערער הוצאות המשפט בערכאה הדיונית. מכאן לעניין ניכוי התשלומים שהועברו למערער מידי מבטחים. בפסק-הדין הורה בית-המשפט קמא על ניכוי תשלומים אלה (סך של 1,119,703 ש"ח) בהתבסס על ההלכה המקובלת בעניין זה. בסיכומיו טען המערער כי יש לשנות את ההלכה ולחלופין טען כי יש לנכות רק את התשלומים ששולמו בעבר. המערער ביקש גם לצרף לערעור ראיה נוספת, לאמור: מכתב ששוגר אליו על-ידי מבטחים (ביום 27.4.2003) שבו נאמר כי אם יעבוד בעבודה משלימה ושכרו בעבודה זו, בצירוף התשלום ממבטחים, יעלה על "השכר הקובע לפנסיה" (5,969.67 ש"ח; להלן: השכר הקובע), תהא מבטחים זכאית לקבל לידיה את ההפרש. המערער ציין כי לפי פסיקתו של בית המשפט המחוזי בדבר יכולת ההשתכרות שנותרה לו, הוא אכן אמור להשתכר סכום שביחד עם תשלומי מבטחים יעלה על השכר הקובע. המערער ביקש לצרף חוות-דעת אקטוארית בדבר הסכום שייגרע ממנו אם אמנם תבוא דרישת-החזר ממבטחים. בהחלטתנו מיום 28.6.2005 הורינו על בירור משלים בעניין זה בבית-המשפט המחוזי. בית-המשפט המחוזי בחן את הסוגיה ונתן החלטה משלימה שלפיה אין לשנות מקביעתו המקורית בדבר ניכוי תשלומי ממבטחים מסכום הפיצוי. בית המשפט הבהיר כי מבטחים הגישה תביעת-שיפוי כנגד המשיבות, בגין הסכומים שהיא שילמה וצפויה לשלם למערער. בסופו של דבר הושג הסכם פשרה שלפיו שופתה מבטחים בשיעור של 60% מהתשלומים המהוונים למערער. מבטחים הבהירה כי לנוכח הסדר שיפוי זה, כל דרישה שתבוא מצדה כלפי המערער – אם תבוא – תתייחס רק ל- 40% מהתשלומים שבגינם לא קיבלה שיפוי מהמשיבות. ודוק: מוסכם על הכול כי אילו מבטחים הייתה משופה באופן מלא על התשלומים – לא הייתה חוזרת אל המערער, והדברים ברורים, שכן לא ייתכן כי תקבל שיפוי עבור הסכום המלא ובה-בעת תשלם פחות מן הסכום המלא. לכן, השאלה במוקד העניין היא האם יש להביא בחשבון הניכוי היום – ניכוי תשלומי מבטחים מן הפיצוי – את האפשרות שבעתיד ייגרע מתשלומי מבטחים סכום מסוים בשל כך שהמערער ישתלב בשוק העבודה וירוויח סכומים שיעלו את הכנסתו אל מעבר לסכום הקובע. בית המשפט השיב לכך בשלילה ומסקנתו – מסקנתנו. ראשית, נזכיר כי בפסק-דיננו היום הגדלנו את הפיצוי בראש הנזק של הפסד השתכרות, וזאת, בין השאר, מתוך הנחה כי יכולת ההשתכרות של המערער במצבו לאחר התאונה נמוכה במידה ניכרת מזו שעמדה בבסיס פסיקתו של בית-המשפט קמא. שנית, בית המשפט המחוזי הבהיר כי עד היום לא ניכתה מבטחים סכום כלשהו מן התשלומים שהיא משלמת למערער. ושלישית, בית המשפט המחוזי הסתייג מעצם האפשרות של מבטחים להפחית בעתיד את הסכומים המשולמים על-ידה למערער. הסתייגות זו, בנסיבות העניין, היא במקומה. כאמור, בית המשפט הורה לנכות מסכום הפיצויים המשולמים למערער את תשלומי מבטחים, ומבטחים מצדה דרשה מהמשיבות שיפוי עבור התשלומים האלה כולם. דרישה זו באה על סיפוקה. העובדה כי סילוק תביעתה של מבטחים נעשה על דרך של הסדר פשרה אין בה כדי לשנות בעניין זה, ובוודאי לא יהיה מקום להפחית מן התשלומים שיועברו למערער בגלל נסיבות הקשורות באופן הסדרת צלע המשולש שבין מבטחים לבין המשיבות. בשל כל הסיבות האלה, ומבלי להידרש לעניינים נוספים שצוינו בהחלטת בית המשפט קמא, לא ראינו להתערב בהוראתו של בית המשפט בנוגע לניכוי תשלומי מבטחים. סוף דבר: הפיצוי שישולם למערער יוגדל כפי שפורט לעיל. תפסקנה הוצאות המשפט בערכאה הדיונית. כמו-כן ישולמו למערער הוצאות המשפט בבית-משפט זה וכן שכר טירחת עורך-דין בסכום של 25,000 ש"ח. המשנה-לנשיאה השופט א' גרוניס: אני מסכים. ש ו פ ט השופט ס' ג'ובראן: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין. ניתן היום, י"א בטבת התשס"ט (7.1.2009). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03031330_P21.doc גח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il