פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 3129/14
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 3129/14
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד הפנים
2. מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון
3. מפכ"ל המשטרה
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד דני שימרן
בשם המשיבים:
עו"ד מוריה פרימן
פסק-דין
השופט י' עמית:
עניינה של העתירה בבקשת העותר כי יוענק לו היתר שהייה בישראל או היתר כניסה לישראל והיתר עבודה מכוח איחוד משפחות, ולחילופין בשל היותו מאוים על ידי גורמי פת"ח בשטחי אזור יהודה ושומרון.
1. על פי המתואר בעתירה, העותר, יליד 1976, נולד בקלקיליה ובשנת 1995 עבר יחד עם בני משפחתו להתגורר בישראל, בשל חשש לחייהם, עקב היות בני משפחתו חשודים כמשתפי פעולה עם ישראל. בשנת 1999 נישא העותר לאזרחית ישראלית, ולהם שלושה ילדים.
2. ביום 11.7.2000 הגישו העותר ואשתו בקשה לאיחוד משפחות, וביום 21.5.2001 נדחתה הבקשה בשל התנגדות ביטחונית. עתירה קודמת שהגיש העותר כנגד החלטה זו נדחתה הן בשל השיהוי בהגשתה והן נוכח המצב המשפטי שנוצר עקב כניסתו לתוקף של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003 (להלן: חוק הוראת שעה).
3. לאחר הגיעו לגיל 35, הגיש העותר ביום 10.1.2013 בקשה נוספת לאיחוד משפחות. ביום 24.6.2013 נשלח לעותר מכתב בו צוין כי לאור המידע שהתקבל מגורמי משטרה, משרד הפנים שוקל לסרב לבקשתו, מאחר ותלוי ועומד נגדו מב"ד בגין "תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, איומים ושב"ח". עוד נמסר במכתב כי העותר רשאי להעביר את תגובתו ללשכת רשות האוכלוסין בתוך 30 ימים. משלא התקבלה תגובה בלשכת רשות האוכלוסין, ניתנה ביום 24.7.2013 החלטה לדחות את הבקשה, והובהר כי לאחר שייסגר תיק המב"ד, ניתן יהא להגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות, שתישקל בין היתר בשים לב לנסיבות סגירת התיק.
על כך נסבה העתירה שבפנינו.
4. דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים וסעד חלופי.
בשלב הנוכחי, הסעד החלופי שעומד לעורר - בכל האמור בבקשה לפי סעיף 3(1) לחוק הוראת השעה - הוא לפנות תחילה בערר לבית הדין לעררים שהחל לפעול ביום 1.6.2014. בהתאם לתיקון 22 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל). סעיף 13כד לחוק הכניסה לישראל קובע כי הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רשות בעניינו, רשאי להגיש ערר על ההחלטה לבית הדין לעררים. סעיף 13כב לחוק מגדיר "החלטה של רשות" – כהגדרתה בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, המנויה בתוספת, ובתוספת מפורט כדלקמן:
החלטה של רשות, בענייני כניסה לישראל, שהייה וישיבה בישראל או יציאה ממנה, או בענייני אזרחות, לפי החיקוקים המפורטים בזה –
(1) חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;
(2) סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952;
(3) סעיפים 30, 30א, 32, ו-32ד לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954;
(4) חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, למעט החלטות לפי סעיפים 3א1, 3ב ו-3ג;
לעניין זה, "החלטה של רשות" – למעט החלטה שקיבלה הממשלה ולמעט התקנת תקנות.
לא ייזקק בית הדין לערר לערר על החלטה בעניינים המסורים לבית הדין לביקורת משמורת, אלא לפי סעיף 13כד(ג) לחוק.
5. ככל שירדתי לסוף דעתו של העורר, בקשתו מבוססת גם על סעיף 3ג לחוק הוראת השעה, ועליו למצות גם את ההליכים במסלול זה.
אשר לטענת העותר בדבר היותו מאוים, היה על העותר להקדים ולפנות לוועדת המאוימים המוסמכת לבחון את בקשתו. בטרם הפעילה ועדת המאוימים את סמכותה, ובטרם נתקבלה על ידה החלטה סופית, לא מתקיים הבסיס לקיום ביקורת שיפוטית בעניינו של העותר. לפיכך, דין העתירה להידחות על הסף גם מחמת אי מיצוי הליכים במסלול זה (בג"ץ 3061/14 פלוני נ' משרד הביטחון, פסקה 4 (12.6.2014); בג"ץ 1165/10 סנימה נ' שר הפנים, פסקה 3 (3.5.2010)).
6. בשולי הדברים דומה כי העתירה בפנינו לוקה גם בשיהוי באשר הוגשה ביום 4.5.2014 וההחלטה האחרונה בעניינו של העותר ניתנה ביום 24.7.2013. לא למותר לציין כי עתירה קודמת שהגיש העותר הוגשה בשיהוי של שנה וחצי ובית המשפט התייחס לכך, כאמור, בפסק דינו.
7. ולבסוף, העותר לא צירף את אשתו כצד לעתירה, כפי שצריך היה לעשות.
סוף דבר, העתירה נדחית על הסף. צו הארעי שניתן ביום 4.5.2014 מבוטל בזה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ז בסיון התשע"ד (25.6.2014).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14031290_E02.doc עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il