פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3128/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3128/13 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטת נ' מוניץ) מיום 24.4.13 בתפ"ח 817-04-12 תאריך הישיבה: י"א בתשרי התשע"ד (15.9.13) בשם המערער: עו"ד ארז בן צבי בשם המשיבה: עו"ד שאול כהן בשם שירות המבחן לנוער: עו"ס שלומית מרדר פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. המערערת, ילידת 25.9.94, הורשעה ביום 3.4.12 על פי הודאתה בכתב אישום מתוקן בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין שלא כדין. סכסוך בין המערערת למתלוננת ביום 20.3.12 התפתח לדחיפה וריסוס גז מדמיע מצד המערערת, ובהמשך, להכאת המתלוננת בפנים וגרימת שבר קטן בשן. ואולם משניסתה המתלוננת להתגונן, הסלים הסכסוך, והמערערת דקרה אותה בבטן העליונה בסכין. המתלוננת הועברה לבית החולים במצב קשה, ונותחה בדחיפות; נמצאו דם רב בחלל הבטן וחתך באונה שמאלית של הכבד ברוחב סנטימטר ובעומק כ-8 מילימטר, תוך דימום פעיל. ב. בית המשפט המחוזי גזר את הדין ביום 24.4.13 בהחלטה מפורטת, שעמדה על התסקירים שהוגשו בעניינה של המערערת, אשר רקעה המשפחתי והאישי קשה. במהלך הטיפול בתיק, לאחר ההרשעה, הופנתה המערערת למעון "רטורנו", אך דרכה שם לא צלחה במישור ההתנהגותי, כעולה ממספר תסקירים– ולא נפרט; שירות המבחן לנוער המליץ לבסוף על ענישה בעבודות שירות. בית המשפט תיעד את מצב המתלוננת ופחדה הרב מהמערערת, ולאחר שסקר את טיעוני הצדדים ואת הפסיקה, גזר על המערערת 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצר ותוך שילוב במסגרת טיפולית, מאסר על תנאי ל-12 חודשים, ו-5,000 ₪ פיצוי למתלוננת. ג. הערעור מוסב על חומרת העונש, ונטען כי קטינות המערערת לא הובאה בחשבון די הצורך, וכן כי בית המשפט שקל את העונש לפי תיקון 113 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 שאינו חל על קטינים. נטען גם באשר לגובה הפיצוי שהושת. ד. בדיון ראשון בפנינו, ביום 27.6.13, עיינו בתסקיר שירות המבחן לנוער מיום 18.6.13 שהמליץ על מאסר בעבודות שירות תוך צו פיקוח בן שנה שבמהלכו תיבנה למערערת תכנית טיפולית הולמת. מתוך התיחסות לחומרת העבירה מזה ולקטינות בעת המעשה ולרקע המורכב של המערערת, ביקשנו כי תובא לפנינו תכנית טיפולית שכלל הגורמים יובאו בה בחשבון. בתסקיר מיום 30.7.13 הוצעה תכנית של טיפול בקהילה ביחידה להתמכרויות, תוך צעדים מתוכננים לבדיקות סם ואלכוהול. בין השאר הומלץ על דחיה ל-3 חודשים. בתסקיר משלים מיום 9.9.13 נמסר כי המערערת לא הגיעה לפגישה בשירות המבחן לנוער, והובע ספק באפשרות לשיתוף פעולה ביחסה להתמכרות. נסקר במכלול מצבה של המערערת ונאמר, כי ההיתכנות לתכנית טיפול בקהילה מזערית, אם בכלל, ועל כן אין לשירות המלצה טיפולית. ה. בדיון בפנינו היום מסרה נציגת שירות המבחן. כי התלבטות השירות היא בשאלה אם ייטיב המאסר עם המערערת, אך ההערכה מכל מקום לסיכויי הטיפול אינה טובה, ואין איפוא צפי לכיוון טיפולי. בא כוח המערערת טען כי לא מוצה ההליך הטיפולי, וכי אין אינדיקציה להתמכרות; לשיטתו יש להעניק למערערת כלים לחיים, והשינוי בעמדת שירות המבחן מתמיכה בתכנית בקהילה להיעדר המלצה אומר דרשני, והוא חד מדי. בא כוח המדינה טען שהמעשה החמור מצדיק ענישה במאסר, ולא היה בנסיונות הטיפוליים שנעשו כדי לסייע. ו. ראשית נציין, כי כפי שנטען בערעור אכן אין תיקון 113 לחוק העונשין חל על קטינים (ראו סעיף 40טו(א) לחוק העונשין), אך בית המשפט רשאי (ס"ק (ב) שם) להתחשב בעקרונות ובשיקולים המנחים שבתיקון 113, ככל שסבר שראוי ליתן להם משקל. כשלעצמנו בחנו את התיק על פי השיקולים המקובלים בענישת נוער, וכאמור, במסגרת זו נעשה מאמץ – גם בבית המשפט המחוזי וגם בפנינו – למציאת נתיב שיקומי, שלדאבוננו לא צלח. לאחר העיון ובלב כבד חוששנו, כי אין מנוס מאי היעתרות לערעור. העבירה בה מדובר היא חמורה, באופיה ובתוצאתה, והתיאור מעלה דיו לאשש זאת; ענישה עליה לבגיר היתה עשויה להיות ברמה גבוהה משמעותית, על פי רוב כפל ויותר, של תקופת מאסר בפועל מזו שנגזרה על המערערת – בת שבע עשרה ומחצה בעת המעשה. בית המשפט קמא – ואף אנו כמותו – ביקש, כאמור ליתן סיכוי להליך שיקומי, בשל רקעה המורכב של המערערת והמלצות שירות המבחן; אלא שלצערנו הרב הן הניסיון בקהילת "רטורנו" בהליך בבית המשפט קמא, והן הנסיונות בבית משפט זה בגדרי הערעור, כעולה מן התסקירים, לא צלחו. ניתוח כלל התסקירים מצביע, אמנם, על התלבטות שירות המבחן לנוער, אך שורתו התחתונה אינה מציעה אפיק טיפולי, וכנראה לעת הזאת אין בכוח המערערת להשתלב בכזה. בנסיבות אלה אין מנוס מאי התערבות בפסק הדין קמא. איננו רואים גם מקום להתערבות בפיצוי שהושת, שהוא נמוך יחסית. ז. איננו נעתרים איפוא לערעור. המערערת תתיצב לריצוי עונשה ביום 13.10.13 עד שעה 1000 בבית הסוהר נוה תרצה, מתחם איילון ברמלה, כשברשותה תעודת זהות. בידי הסנגור המלומד לתאם מראש את המיון עם שב"ס. תנאי שחרור קיימים יעמדו בעינם עד להתיצבות. אנו מביעים תקוה כי במהלך מאסרה תשולב המערערת בתכנית טיפולית מתאימה כדי שלא תשוב לסורה, ושירות בית הסוהר יתן דעתו לכך. ניתן היום, י"א בתשרי תשע"ד (15.9.2013). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13031280_T04.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il