יוסי כהן נ. מנהל שדה התעופה בהרצליה

פסק-דין בתיק בג"ץ 3128/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3128/11 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט נ' הנדל העותר: יוסי כהן נ ג ד המשיבים: 1. מנהל שדה התעופה בהרצליה 2. רשות שדות התעופה עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבות: כ"ב באלול התשע"א (21.09.2011) י' בניסן התשע"ב (02.04.2012) ח' בתשרי התשע"ג (24.9.2012) בשם העותר: עו"ד ירון אפרת בשם המשיבים: עו"ד עופר דרורי; עו"ד אורטל ראש פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. במרכזה של העתירה דנא, שאלת הסדרי החניה בשדה התעופה בהרצליה, והקריטריונים לצורך קבלת הרשאה לחניית מטוס שם. רקע עובדתי 2. ביום 7.1.1999 נחת בארץ מטוס אזרחי שמספרו 4X-CDJ (להלן: "המטוס"), אשר נרכש על ידי חברת "סיס", שבסיס פעולתה בשדה התעופה בחיפה. במשך ארבע שנים התחלפה הבעלות במטוס פעמים מספר, תוך שהמשיך לפעול הוא משדה התעופה בחיפה. כעולה מהחומר, במהלך שנת 2004 נרכש המטוס על ידי אחד – יורם עזיז, אשר החל להפעיל את המטוס משדה התעופה בהרצליה. לצורך נוחות הדיון, יש להביא בשלב זה מונחים מספר מתחום דיני התעופה, לצורך הבהרת המשך דיוננו. הצדדים מסכימים ביניהם כי כל מטוס שאושר לשימוש בשטחי מדינת ישראל, רשאי לחנות במהלך שעות היום בכל אחד משדות התעופה המאושרים במדינה. הוראה זו מבוססת על ההגיון הבא: מטוסים אלה מתניידים במהלך היום ברחבי הרקיע הישראלי, ובמהלך פעולתם הרגילה צריכים הם לחנות בשדות התעופה השונים הפרושים במדינה. אף לא נטען כי קיים קושי ליישם הסדר זה בשל שיקולים מעשיים. לצד זאת, חניית לילה אינה מותרת לכל מטוס בכל שדה, ונקבעת היא בהתאם להרשאות הניתנות לכל מטוס בנפרד. בסעיף 15א(ב) לכללי רשות שדות התעופה (שמירה על הסדר בשדות התעופה), התשמ"ד-1984, מופיעים שני מונחים נוספים שיובאו כלשונם. הראשון "בסיס-אם": "שדה התעופה שבו כלי הטיס חונה דרך קבע". השני "שדה הפעלה": "שדה תעופה שעל אף שאינו בסיס-אם של כלי הטיס, כלי הטיס פועל בו דרך קבע". כפי שציינה המדינה בסעיף 19 לתגובתה המקדמית: "שדה התעופה בהרצליה משמש מטוסים רבים משך כל שעות היממה, והוא עשוי גם לשמש את העותר; אולם הוא אינו יכול להיות מוגדר כשדה האֵם של המטוס ובתוך כך איננו יכול לחנות את מטוסו בשדה התעופה על בסיס שבשגרה או בדרך קבע". עוד עולה מתגובת מנכ"ל רשות שדות התעופה כי: "מתן הרשאה לחניית לילה של מטוס בשדה התעופה... מוסדר בכלל 15א(א) לכללי הרשות, שלפיו אישור "שדה הפעלה" מצוי בסמכותו של [מנהל שדה התעופה] וכפוף לאישורו, וקביעת "בסיס אם" מצויה בסמכות מנהל התעופה האזרחית...". נדמה כי במהלך הדיון בהליך נסוגה בה המדינה מטענתה לפיה אישור "בסיס אם" מהווה אישור לחניית לילה, ואולם כפי שיובהר להלן, אין בקביעה זו השפעה מעשית על ענייננו. כך או אחרת, ניתן לסכם כי לשם חניית לילה בשדה תעופה, קיים צורך באישורים שונים, אשר לא נתקבלו במקרה דנא. נוכח היעדרם של האישורים האמורים, פנתה רשות שדות התעופה (להלן: "רש"ת") למר עזיז ולבנו – בעלי המטוס בעת הרלוונטית – והורתה להם ביום 14.7.2008 לפנות את המטוס משדה התעופה בהרצליה. ואולם, ההגה של מטוסנו ממשיך לעבור ידיים. במהלך חודש יולי 2009 נרכש המטוס על ידי מר יוסי כהן, הוא העותר כאן. עם העברת הבעלות במטוס לעותר, פנה אליו מנהל שדה התעופה בהרצליה (להלן: "מנהל השדה"), והודיע לו כי הנו "מתבקש להפסיק לאלתר כל פעילות עצמאית בשדה התעופה הרצליה, עד להסדרת הנושא הן עם רש"ת והן עם רת"א" (מכתב מנהל השדה לעותר מיום 2.8.2009). לאחר שהמטוס לא פונה משדה התעופה בהרצליה, הגישה רש"ת תביעה בסדר דין מקוצר לסילוק ידו של העותר משהשדה לבית משפט השלום בתל אביב (תא"ק ,12426-06-10 כב' השופט הבכיר ד' מור). בדחותו את בקשת העותר למתן רשות להתגונן קבע בית משפט השלום כי "[העותר] לא יכול היה להציג בפני בית המשפט כל רישיון כדין לעשות שימוש בשדה התעופה בהרצליה כ"בסיס-אם" או כ"שדה הפעלה". באשר לטענות העותר לפיהן קיימת אפליה ושרירות לב כלפיו נקבע "טענה נכבדה זו נראה לי כי מקומה בעתירה מינהלית, אם לבג"צ ואם לבית המשפט לעניינים מנהליים... לא נראה לבית המשפט כי יש מקום לשמיעת הגנה זו בפני, על דרך "תקיפה עקיפה", אלא שעל הנתבע לפנות לדרך המלך ולהגיש את העתירה בבית המשפט המוסמך". לאמור – במסגרת בקשת הרשות להתגונן, לא הצביע העותר על מקור בדין המקנה לו זכות לחניית לילה, אלא טען כי מטוסים אחרים נעדרי זכות מקבלים רשות לחנייה כאמור. טענות הצדדים 3. ואכן, כפי שהומלץ לו, הגיש העותר את העתירה שבפנינו. במסגרת העתירה, העלה העותר טענות מספר ביחס להסדרי החניה בשדה התעופה, וביחס ליחסיו עם מקבלי ההחלטות במקום, ובמיוחד עם מנהל השדה. על פי הנטען בעתירה, לאחר שהתריע העותר על ליקויי בטיחות בשדה התעופה ועל תפקודו הלקוי של מנהל השדה, אסר עליו האחרון להיכנס לשדה התעופה. החלטה זו שונתה מאוחר יותר על ידי הנהלת רשות שדות התעופה. ואולם, העתירה אינה נעוצה אך ורק במישור האישי. בעתירה נטען שהמטוס מושא העתירה חונה בשדה התעופה בהרצליה למעלה מעשור, וכי קיימות במקום חנויות פנויות רבות. על אף זאת, טוען העותר, מסרבים המשיבים ליתן לו רשות להחנות את מטוסו בשדה התעופה בהרצליה, תוך מתן "פתרונות אלטרנטיביים" אשר אינם מעשיים בפועל. כן מציין העותר כי בכל המועדים בהם חנה העותר בשדה התעופה בהרצליה, נגבה ממנו תשלום כנדרש. ממשיך העותר ומציין כי קיימים מטוסים אחרים שניתנה להם רשות לחנות בשדה התעופה בהרצליה, על אף שהגיעו לשדה התעופה האמור שנים לאחר מטוסו של העותר. עוד הודגש כי בשדה מצויים מטוסים שאינם שמישים ובמצב של "גרוטאה", התופסים מקומות חניה יקרים. המשיבים בתגובתם המקדמית סברו כי דין העתירה להידחות. הודגש כי היצע החניות בשדה התעופה בהרצליה קטן בהרבה מהביקוש לחניה, ועל כן לא מאושרת חניה למטוסים ששדה התעופה בהרצליה אינו שדה האם שלהם. צוין כי מקומות החניה "הפנויים" כביכול אליהם הפנה העותר אינם אמורים לשמש בפועל לחניית מטוסים, וכי מנהל השדה פועל לפינויים. כן הודגש כי העותר אינו מופלה לרעה, וכי כיום לא ניתנים היתרי חנייה חדשים בשדה התעופה בהרצליה. עוד הודגש כי מנהל השדה פועל לפינוי הגרוטאות משדה התעופה, וכי במכלול – לא נפל פגם בהחלטת מנהל השדה שלא ליתן הסכמתו להפיכת שדה התעופה בהרצליה לשדה האם של המטוס באופן שיאפשר חניית לילה בשדה. התגובה המשלימה מטעם המשיבים 4. ביום 21.9.2011 לאחר קיומו של דיון בפנינו, ניתנה החלטה, במסגרתה נתבקשו המשיבים להגיש תגובה משלימה ביחס לטענת האפליה שהעלה העותר. בתגובה המשלימה ניתנה התייחסות המשיבים ביחס לשישה מטוסים אשר על פני הדברים חנו בהרצליה שלא כדין. צוין כי מטוסים אלה אינם חונים עוד בהרצליה, או שחנו הם בשדה התעופה לתקופות קצרות לצורך טיפולים. עוד ניתנה התייחסות לתשעה מטוסים נוספים, אשר פונו מן השדה, לצורך הוכחה כי אין המדובר בטיפול פרטני במטוסו של העותר. באשר ל"תחושת ההתנכלות של העותר" צוין בתגובה כי הליך פינוי המטוס החל נגד הבעלים הקודמים – מר עזיז. צוין כי לעותר הוצעו הצעות שונות לפתרון הבעיה כגון רכישת מטוס ממאגר המטוסים הפועלים בהרצליה או החכרת המטוס לאחד מבתי הספר לטיסה הפועל בשדה. העותר הגיש תשובתו לתגובה המשלימה, בגדרה טען כי לא ניתן הסבר מספק ביחס למטוסים אחרים אשר הגיעו לשדה התעופה בהרצליה לאחר מטוסו של העותר, ובכל זאת קיבלו אישורי הפעלה בשדה התעופה. הוסף כי לכתחילה לא היה מקום למנוע מבעליו המקורי של המטוס חניה בשדה, וכל נושא "בעיית החניה" נולד בתקופה מאוחרת יותר. הודגש החוסר באמת מידה שיוויונית ביחס לאישור חניה למטוס בשדה התעופה. נוכח האמור בטיעוני הצדדים, הוציא מלפניו בית משפט זה צו על תנאי ביום 11.12.2011, המורה למשיבים לבוא וליתן טעם "מדוע לא תינתן לעותר האפשרות להחנות את מטוסו כהגדרתו בעתירה ולהפעילו לצורך לימוד טיסה בשדה התעופה בהרצליה". תצהיר התשובה 5. בהמשך לצו על תנאי שניתן כאמור לעיל, הגישו המשיבים תשובה נוספת. לטענת המשיבים, רק מטוסים שניתן להם אישור מאת מנהל שדה התעופה בהרצליה מורשים לחניית לילה בשדה. צוין כי קיימים אמנם מקרים בהם מטוסים שבסיס ההפעלה שלהם אינו בהרצליה, חנו בשדה התעופה, וזאת בשל סיבות פרטניות שהצריכו את קבלת הבקשה על ידי מנהל שדה התעופה. הודגש כי קיימת היום רשימת המתנה לקבלת חניה בשדה התעופה, ומטוסו של העותר מצוי במקום ה-11 ברשימה. במסגרת התצהיר, ניתנה התייחסות פרטנית של המשיבים למטוסים השונים העולים בכתבי בי-דין מטעמו של העותר, מקום חנייתם והפעולות שנעשו בעניינם. בתגובת לתצהיר התשובה, ציין העותר כי קיימים אי דיוקים וטענות סותרות של המשיבים, לרבות אי דיוקים עובדתיים ביחס לפינויים של מטוסים משדה התעופה על פי הנטען. עוד הלין העותר נגד התנהגות המשיבים תוך הצגת השאלות הבאות: מדוע לא פורסמה עד אותה העת רשימת ההמתנה שהוזכרה? מדוע הוא מצוי רק במקום ה-11 במסגרתה? ומדוע לא פורסמו הקריטריונים לדירוג הרשימה? לאחר שאף תצהיר התשובה הנוסף לא סיפק מענה ממשי לסוגיית האפליה, נתבקשה תשובתו של מנכ"ל רשות שדות התעופה. אשר תוצג להלן. תשובת מנכ"ל הרשות 6. כאמור לעיל, בעקבות החלטת בית משפט זה, הגיש מנכ"ל רשות שדות התעופה, מר יעקב גנות, תצהיר תשובה נוסף (להלן: "תצהיר המנכ"ל"). צוין כי בהתאם להחלטת בית המשפט התקיים דיון מקיף בנושא הסדרת החניה בשדה התעופה. נכתב כי ננקטו פעולות להסדרת עמדות החניה לכלי הטיס בשדה התעופה, לרבות למסוקים, וכיום עומד מספר מקומות החניה התקניים בשדה על 88 בלבד – 81 מטוסים ושבעה מסוקים, כשבפועל קיימת אפשרות חניה לעוד חמישה מטוסים נוספים. הוסף כי הרשות החלה לנקוט הליכים לפינויין של גרוטאות-מטוסים ומטוסים נעדרי הרשאה לחניית לילה. הודגש כי במהלך חודש מאי 2011 נתגבשה טיוטת "נוהל הקצאת עמדת חניה למטוסים בשדות תעופה פנים ארציים". עריכת הנוהל טרם הושלמה בשל הצורך בעבודת מטה נוספת. הוסף כי במהלך החודשים מאי ויוני 2012 נשלחו מכתבי התראה ל-12 בעלי מטוסים המחנים את מטוסם בשדה שלא כדין, ואף הוצאה הנחייה לארבעת מכוני הבדק – מעין מוסכי מטוסים – שלא ליתן למטוסים לחנות בהם כמעין "ערי מקלט". עוד עולה מתצהיר המנכ"ל כי לאחרונה הותוותה מדיניות חדשה בכל הקשור בחניית לילה בשדה התעופה ואלה עיקריה: א. לא יינתן אישור "שדה הפעלה" עד איפוס הפער בין ביקוש החניה להיצעה – ללא יוצא מן הכלל. זאת, תוך קיום רשימת המתנה פומבית. בהקשר זה צוין כי מטוס אשר הפר את כללי הרשות וחנה ללא אישור, לא ייכנס לרשימת ההמתנה. כן צוין ש"וותק" של מטוס שבעבר נהנה מן ההפקר ביחס לחנייתו, לא ייזקף לשם קידום ברשימת ההמתנה. ב. בוטלה פרקטיקת "החלפת מטוס במטוס", לפיה יכל בעל אישור הפעלה להעביר את אישורו ממטוס קודם למטוס חדש. הפרקטיקה תיוותר בעינה ביחס למטוסי בתי ספר לטיסה, אשר בשל צרכי בטיחות קיים אינטרס שייחדשו את ציי המטוסים שלהם. ג. מינוי "פקח רחבות", אשר יתור אחר מטוסים הפועלים בשדה שלא כדין, תוך נקיטת פעולות משפטיות לפינויים. ד. נקבע כי במקרים בהם יימכר מטוס לצד ג', תינתן הודעה ברורה לרוכש לפיה לא "ירש" אישור חניה עם רכישת המטוס, ועל הרוכש לפתוח בבקשה למתן אישור הפעלה, בכפוף לרשימת ההמתנה. ה. ניתנה הוראה למנהל השדה לאכוף את ההנחייה שניתנה למכוני הבדק – מוסכי המטוסים – תוך עדכון הלשכה המשפטית בדבר הפרת ההנחיות שצוינו לעיל. יש לציין כי בתצהיר המנהל, כמו גם בתגובות השונות שהוגשו מטעם המדינה במסגרת ההליך, נטענו טענות שונות ביחס להתנהגותו וניקיון כפיו של העותר. ואולם, נוכח התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי לנכון להתייחס לטענות אלה במסגרת פסק הדין. נתקבלה תגובת העותר. לגישתו, המדיניות החדשה, כפי שתוארה לעיל, "איננה סבירה בעליל ובלתי מתקבלת על הדעת". נטען כי לא קיימים קריטריונים ברורים ביחס לזָכַּאֵי חנייה. נטען כי בפועל, מצוקת החניה הנטענת בשדה אינה מבוססת על כל אדן במציאות, ושטענת הבטיחות נטענת על ידי המשיבים בעלמא. הוסף כי המדיניות החדשה שהותוותה תשלול בפועל את האפשרות למכירת מטוס במדינה, שכן זכות החניה לא נמכרת יחד עם המטוס. עוד נטען כי ההנחיות למכוני הבדק תכבדנה על פעילותם של האחרונים, ומעלות חשש לאיכות הטיפולים שיינתנו למטוסים. דיון והכרעה 7. במסגרת ההכרעה בעתירה דנא יש לזכור את המסגרת הדיונית בה נמצאים אנו. כאמור לעיל, תביעת המשיבים בסדר דין מקוצר לסילוק ידו של העותר משדה התעופה בהרצליה נתקבלה ולא הוגש עליה ערעור. זאת, בין היתר, בשל כך שטענותיו של העותר כלפי המשיבים עניינן אפליה והיעדר סבירות – טענות מינהליות במהותן. ואכן, נדמה שטוב עשה העותר בהביאו את נושא הסדרי החניה בהרצליה לבחינה מחודשת. מהדיונים לפנינו ומהחומר שהוצג עולה הרושם כי עד לפני זמן לא רב שררה בשדה התעופה בוקה ומבולקה ביחס לחניית מטוסים בשדה התעופה בהרצליה, ולקריטריונים לצורך קבלת אישור לחניית לילה בשדה. ואולם יש להדגיש – העותר לא השיג בערכאות הערעור על הקביעה לפיה אין הרשאה שבדין מכוחה זכאי הוא להחנות מטוסו בהרצליה. כפי שצוין, בעקבות החלטת בית המשפט, הגיש מנהל רשות שדות התעופה תצהיר משלים, במסגרתו פורטה המדיניות החדשה באשר להיתרי חניה בשדה התעופה בהרצליה. עוד יובהר כי ביום 10.9.2012 הגישו המשיבים הודעת עדכון בדבר יישום המדיניות החדשה בשטח. אמנם, בהודעות שהוגשו לפנינו טרם הוצג הנוהל הסופי והקריטריונים שנקבעו לשם הקצאת חניה. ואולם, כפי שעולה מהחומר, לעת עתה, ועד שלא יוסדר הפער שבין ביקוש החניות להיצען, ממילא לא יינתנו אישורי הפעלה חדשים, וכל המבקשים ימצאו מקומם ברשימת ההמתנה, בהתאם לקריטריונים הקבועים בה. בגדרו של התיק הקונקרטי יש לציין זאת: בנקודת הזמן בה מצויים אנו עתה, ועל פי העולה מהחומר, לא ייחנה עוד בשדה התעופה, במהלך הלילה, מטוס שאין לו אישור מתאים לעשות כן. לאמור, לא ננקטת כעת איפה ואיפה באשר העותר, וכך גם כל יתר נעדרי האישור המתאים, אינם מורשים לחנות בשדה התעופה בהרצליה. כפי שנכתב בתצהיר המנכ"ל "יש למנוע חניה של מטוסים שלא אושר להם "שדה הפעלה בהרצליה, ובמידת הצורך גם לנקוט בהליכים משפטיים על-ידי הרשות כדי להגשים מטרה זו". במצב זה, אינני סבור כי יש מקום להתערב בהחלטת הרשות לקבוע מדיניות חדשה ואחידה בשאלת החניה בשדה התעופה בהרצליה. זאת בשל שני שיקולים: הראשון, המדיניות החדשה טרם הייתה קיימת בעת הגשת העתירה, וממילא העתירה אינה כוללת התייחסות אליה. ככל שסבור פלוני כי יש במדיניות החדשה משום חוסר סבירות, או ככל שקיימת כל טענה אחרת, שומה על הטוען כי ייפתח בהליך חדש בערכאה המוסמכת – אם כי המדיניות החדשה לא מגלה חוסר סבירות על פני הדברים. השיקול השני מצטרף לראשון, ועניינו בנטישת פרקטיקות פסולות תוך קביעת נורמות וקריטריונים אחידים ביחס לכלל הציבור. בהליך שנדון בבג"ץ 637/89 "חוקה למדינת ישראל" נ' שר האוצר, פ"ד מו(1) 191 (להלן: "עניין חוקה לישראל"), העלתה העותרת שם טענה לפיה היא מופלית לרעה ביחס לעמותות אחרות המקבלות הכרה לצורך הקלות במס. בהכרעתו, הציב בית משפט זה שלושה תרחישי אפליה שונים בהתנהגות הרשות, כשלענייננו חשוב התרחיש השלישי המתואר כדלקמן: "החוק אינו מעניק לפלוני ולאחרים זכות. עם זאת, החוק מעניק לרשות המוסמכת שיקול-דעת להעניק את הזכות האמורה על-פי שיקול דעתה. שיקול-דעת זה יוצר מיתחם של אפשרויות סבירות. במסגרתן של אלה קובעת הרשות השלטונית מדיניות, לפיה היא מעניקה טובת הנאה לאחרים ונמנעת מלהעניק טובת הנאה זו, מטעמים מפלים, לפלוני. מה כוחה של ההפליה הפסולה במצב דברים זה? התשובה מתבקשת מאליה: פלוני זכאי ליחס שוויוני מטעם הרשות השלטונית. אם הרשות השלטונית קבעה מדיניות, לפיה זכאים האחרים לטובת הנאה, הרי לאור הדמיון בין פלוני לבין אותם אחרים, גם פלוני זכאי להיכלל במסגרת מדיניות זו". מה הדין מצב בו, עקב החלת מדיניות חדשה, מבטלת הרשות את נוהגיה המפלים, תוך אימוץ אמות מידה וקריטריונים שיוויוניים? אף לכך ניתן מענה בעניין חוקה לישראל: "בעניין זה יש להבחין בין שני מצבים אפשריים: על-פי הראשון, נוקטת הרשות השלטונית מדיניות חדשה, לפיה איש אינו מקבל טובת הנאה. מכוח מדיניות זו אין נותנים הטבות לפונים חדשים, ומקבלי ההטבות בעבר - שקיבלו הטבה על-פי המדיניות הישנה - חדלים גם הם מלקבלה. בנסיבות אלה - ובהנחה שהמדיניות החדשה היא כדין - לא יזכה פלוני לכל טובת הנאה. מכוח הכלל בדבר "עד כאן ולא יותר" בוטלה ההפליה שהתקיימה בעבר. הפליה חדשה אינה קיימת. מתן טובת ההנאה נתון לשיקול-דעת הרשות השלטונית. זו החליטה כדין שלא להעניקה. בנסיבות אלה אין לו לפלוני כל זכות לקבלת טובת הנאה". 8. והדברים, במישור האמור, ניתנים לסיכום כדלקמן: עתירה זו כוונה נגד אפליה לכאורה אותה נקטה הרשות כלפי העותר. עניינה של האפליה – מדוע מטוסים חסרי אישור הפעלה חונים בשדה התעופה בהרצליה, בעוד העותר מופלה ומחוייב לעזוב. כעת, לאחר גיבוש הנהלים החדשים, לא ניתן יהא להחנות עוד בשדה התעופה בהרצליה בלא אישור מתאים. לצד זאת, לא למותר להדגיש כי בשל חשיבות הנושא, והצורך בהסדרה מחדש של סוגיית החניה בהרצליה, מוטב יהא לו מנכ"ל רשות שדות התעופה ייפקח באופן הדוק ואישי יותר על קיומם של הנהלים החדשים, על פני ציר הזמן ובוודאי בתחילתה של דרך. המדובר בעניין בעל השלכות כלליות-ציבוריות, ונדמה כי פיקוח בדרג מינהלי גבוה יתמוך בקידום ובמימוש ההסדרה המבורכת. אמנם, ייתכן והעותר אינו מרוצה מהתוצאה המעשית הסופית, שכן מד השיוויון כויל כלפי ביטול פרקטיקה פסולה להבדיל מהחלת פרקטיקה זו אף על העותר. ואולם, נדמה כי אף בסופו של יום, לרבות ההסדרים החדשים בדבר רשימת המתנה וקריטריונים אחידים לקבלת אישור (ככל שיעמוד בהם העותר), יימצא עצמו העותר נשכר מהגשת עתירתו זו. כך או כך, זוהי דרכה של עתירה נגד רשות ציבורית. לעיתים, היא מביאה לשינוי חיובי בכל הקשור ליישום עקרונות המשפט המינהלי על התנהגות הרשות, אולם בהמשך לכך, אין הדבר משפיע בהכרח על הסעד הקונקרטי שדורש העותר בעצמו לעצמו. אין בכך ביקורת כלפי עותר מעין זה הניצב לפנינו. זכותו לדרוש היעדר אפליה וקריטריונים נאותים, אך אין לו זכות לקבוע כי הפתרון המתאים לו הוא הפתרון היחיד, שעה שקיימים בנמצא פתרונות נוספים במתחם הסבירות. בשולי הדברים יצויין כי במסגרת עתירה זו, קמה והזדקרה שאלת פרשנותם המדוייקת של מושגים שונים בדיני התעופה, כגון "בסיס אם", "אשרת הפעלה", והיכולת להעביר אישורים אלה בין בעל מטוס אחד למשנהו, או בין מטוס למטוס. מהחומר עולה כי דיונים בסוגיות אלה בערכאות אזרחיות הנביעו מפעם לפעם הכרעות שונות (וראו והשוו: תא"ק (שלום תל-אביב) 12377-06-10 רשות שדות התעופה נ' טי.אס.איי טורבין סאפורט אינטרנשיונל בע"מ (30.9.2012); תא"ק (שלום תל אביב) 12471-06-10 רשות שדות התעופה נ' שרון (6.3.2011)). כך או אחרת, שומה על מחלוקת פרשנית זו שתוכרע במסלול המתאים. כאמור גם לעיל, דיוננו זה עניינו בסוגיות מינהליות ובשאלת האפליה. אלה מיצו עצמן במסגרת עתירה זו. 9. נוכח האמור לעיל, הייתי מציע לחברי לדחות את העתירה. תשומת ליבו של מנכ"ל רשות שדות התעופה תופנה לאמור בסיפא לפסקה הראשונה בסעיף 8 לעיל. בנסיבות העניין, ולאור הצורך שהיה בהגשת העתירה, ותרומת העותר ל"סדר הציבורי", הייתי מציע כי נמנע מהשתת הוצאות על העותר. ש ו פ ט הנשיא א' גרוניס: אני מסכים. נ ש י א השופטת א' חיות: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט נ' הנדל. ניתנה היום, כ"ה אדר התשע"ג (7.3.2013). נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11031280_Z26.doc מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il