פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"א 3116/04
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 3116/04
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת א' חיות
המערער:
דוואק עדל
נ ג ד
המשיבה:
אביטל נכסים (ח.כ) בע"מ
ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 17.2.04 בת.א. 536/96 שניתן על-ידי כבוד השופטת ש' גדות
תאריך הישיבה:
כ"ט בשבט התשס"ה
(8.2.05)
בשם המערער:
עו"ד יעקב אמסטר
בשם המשיבה:
עו"ד מרדכי שפירא
פסק-דין
הערעור מופנה כנגד פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו אשר דחה את תביעתו הכספית של המערער כנגד המשיבה.
המערער עוסק, על-פי דבריו, בייזום עסקאות במקרקעין. ביום 1.4.1996 נחתם חוזה בין המשיבה, חברת נדל"ן, לבין הכנסייה האורתודוכסית יוונית בירושלים ובו הוסכם על מכירת מקרקעין שבבעלות הכנסייה למשיבה. המערער טען, כי המשיבה חבה כלפיו בקשר לאותה עסקה בתשלום של חצי מליון דולרים מכוח "מסמך כוונות" שנחתם מטעם המשיבה ביום 1.9.95, ואשר על-פיו היה הסכום האמור צריך להשתלם לידיו עם חתימת הסכם המכר שבין המשיבה לבין הכנסייה. זאת, בנוסף לכספים שהיו נקובים בהסכם.
המשיבה טענה לעומתו, כי "מסמך הכוונות" נחתם במשא-ומתן, וכחלק מעסקה קודמת שנכשלה. משכשל המשא-ומתן ומשלא יצאה אותה עסקה אל הפועל אין עוד נפקות, כך טענה, למסמך הכוונות. בית-המשפט המחוזי אימץ את טענותיה של המשיבה. הוא קבע כי המערער לא היה נאמן על-פי חוק הנאמנות, תשל"ט-1979 ואף לא מתווך וכי כל שניתן לקבוע הוא כי "היה איש אמונו של הפטריארך אשר היה אמור להעביר את סכומי הכסף הנוספים [לפי "מסמך הכוונות"] לכנסייה" אם ישתכלל ההסכם הראשון. בית-המשפט קבע כי לא היה למערער מעמד כלפי המשיבה וכל פעילותו באה אך ורק למען הפטריארך. משלא בא החוזה הראשוני לכלל שכלול והמשא-והמתן נכשל, בטל, כך נפסק, גם "מסמך הכוונות".
המסמך, כך קבע בית-המשפט המחוזי, נעשה לטובת הכנסייה ועבורה והתשלום הנקוב בו נועד להיות חלק מן התמורה שהיה על המשיבה לשלם לכנסייה בעסקת המקרקעין שלא יצאה אל הפועל. משום כך, אין עוד תוקף להסכם ומכל מקום, כך פסק בית-המשפט, אין למערער תביעה אישית או עצמאית כנגד המשיבה.
חרף טיעוניו היסודיים של בא-כוח המערער, לא מצאנו עילה להתערב בממצאים העובדתיים, כפי שנקבעו על-ידי בית-המשפט. מסקנותיו של בית-המשפט המחוזי הן פועל יוצא של האמון שנתן במקצת העדים ובהם בעורך-הדין קלמנסון - עורך המסמך - ובשל חוסר האמון שחש כלפי גרסת המערער. זו האחרונה לא הייתה אחידה ובפועל הובאו מטעמו לפחות שתי גרסאות באשר למהות ההתחייבות שהוא מבקש לסמוך עליה.
טענתו של המערער כי בית-המשפט המחוזי טעה בהנחה כאילו נטל הראיה בדבר נפקותו של מסמך הכוונות רובץ על כתפיו, גם בה אין כדי להועיל לו משני טעמים: האחד, בית-המשפט המחוזי לא הסתפק בהנחה זו ומצא תימוכין רבים לבחירתו להעדיף את גרסת המשיבה; והאחר, העובדה שמעמדו של המערער, מעמד שאינו מקנה לו זכות תביעה עצמאית – הוכחה, בין היתר, מפי המערער עצמו – לפחות על-פי אחת מן הגרסאות שמסר.
כללו של דבר, דין הערעור להדחות.
המערער ישא בשכר טרחת עורך-הדין של המשיבה בסכום של 30,000 ש"ח.
ניתן היום, כ"ט בשבט התשס"ה (8.2.05).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04031160_P03.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il