שמואל כהן נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק רע"פ 3114/05 בבית המשפט העליון רע"פ 3114/05 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ע' פוגלמן המבקש: שמואל כהן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 15.2.05, בתיק ע"פ 71169/03, שניתן על ידי סגן הנשיא ד' ברלינר, והשופטים ז' המר וי' שיצר תאריך הישיבה: י"א בסיון התשס"ז (28.05.07) בשם המבקש: עו"ד כלוף ישראל בשם המשיבה: עו"ד עמית אופק פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. אחיו של המבקש – שלום כהן (להלן: שלום), כיהן בעבר כראש המועצה המקומית גדרה, והיה חבר בוועדה המקומית לתכנון ולבניה "זמורה". בתחילת שנות ה-90 נודע לשלום, במסגרת תפקידו, כי מינהל מקרקעי ישראל מתכוון להקים בקרקע שייעודה היה עד אז חקלאי, אזור תעשיה, ולצורך כך עמד המינהל לשנות את ייעוד הקרקע מחקלאות לתעשייה. בכתב אישום שהוגש לבית משפט השלום בראשית שנת 1994 נטען, כי כאשר אותו מידע הגיע לידיו קשר שלום עם המבקש ואחר – צורי ססי (להלן: ססי), לרכוש את הקרקע מבעליה שלא ידעו על שינוי היעוד המתוכנן, ולמעשה נואשו מן האפשרות כי השימוש החקלאי יומר באחר. ועוד נטען, כי ססי הציג בפני הבעלים מצג כוזב לפיו הכוונה להקים בקרקע חוות סוסים, ובמפגש שקיים שלום עם אחד הבעלים הוא עודד אותו לבצע את העסקה באומרו כי אין תוכנית לשינוי הייעוד. בגין כל אלה יוחסו למבקש עבירות של קשירת קשר לבצע עוון וקבלת דבר בתחבולה, בעוד שלשלום יוחסו עבירות נוספות וביניהן, הפרת אמונים. 2. בחודש אפריל 2002 הודה שלום בעובדותיו של כתב אישום מתוקן, והורשע בעבירות של קבלת דבר בתחבולה על דרך השותפות והפרת אמונים, ובהמשך הוא נדון ל-12 חודשי מאסר על-תנאי, וקנס. שלום נקרא להעיד במשפטו של המבקש, אולם נוכח הגרסה שהציג החליט בית המשפט להעדיף על פניה את הודייתו והרשעתו במשפטו-שלו, להן מצא חיזוקים בראיות הנוספות שהונחו בפניו. בהתבסס על אלה הורשע המבקש בעבירות שיוחסו לו, ובעקבות כך הוא נדון ל-12 חודשי מאסר על תנאי וקנס. 3. ערעור שהגיש המבקש לבית משפט קמא נדחה, ומכאן הבקשה שבפני בה עותר הוא ליתן לו רשות להעמיד את הרשעתו לליבון בפני ערכאת ערעור שנייה. את בקשתו זו השתית על שלושה אדנים: ראשית, אסור היה לבסס את ההרשעה על הודאת שלום במשפטו; שנית, הזמן הניכר שחלף מאז הוגש כתב-האישום לבית משפט השלום ועד למתן פסק-הדין, מצדיק את זיכויו משיקולי צדק; שלישית, מעורבותה היתרה של הערכאה הדיונית בהליכים שהתקיימו בפניה. 4. בכל אלה לא מצאנו מקום ליתן רשות לערער. כידוע, ההלכה הנוהגת היא כי רשות לקיומו של ערעור נוסף יוחדה לאותם מקרים המעלים שאלות בעלות השלכה על ציבור גדול של מתדיינים, ואין היא אמורה לעסוק בעובדותיו הפרטניות של המקרה המונח בפניה בלבד. אכן, לכלל זה נקבעו חריגים, אולם לא מצאנו כי עניינו של המבקש נמנה עליהם. מעבר לדרוש נוסיף ונאמר את אלה: א) טענת ההגנה מן הצדק עקב התמשכות ההליכים, נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, שלא חסך שבטו מהמבקש ומהסנגורים אשר ייצגו את הנאשמים (ראו עמ' 15 לפסק-הדין), ובלשון המקור: "העלאת הטענה בדבר הגנה מן הצדק, בשל התמשכות ההליכים, היא מקוממת, בנסיבות המקרה דנן. עיון בתיק מצביע כי ב"כ הנאשמים ביקשו שוב ושוב לדחות את המשפט ולא לקיים הוכחות – למרות התנגדויות התביעה – בטענות ונימוקים חדשים לבקרים. אין לזקוף לחובתה של התביעה את הדחיות ואת התמשכות ההליכים, שכן זו התנגדה לדחיות, עד כדי נקיטה בצעד החריג של פנייה אישית של היועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט. בעקבות הפניה של היועץ המשפטי נקבע מספר תאריכים להוכחות, אך באי-כוח הנאשמים שמו אותם לאל...". על קביעתו זו של בית המשפט המחוזי לא ראינו מקום להוסיף דבר, ונותר לנו רק לתמוה על כך שטענה זו שבה והועלתה בפנינו. ב) גם בהשגות המבקש כנגד מה שהוגדר כ"מעורבות בית המשפט בקבלת ההודיה", לא מצאנו ממש. בית המשפט המחוזי התייחס לעניין זה, וחרף הביקורת שהיתה בפיו על הערכאה הדיונית, מסקנתו היתה כי המבקש ושותפו ססי "לא הצביעו על שום מעורבות אחרת של בית המשפט בגיבוש הסדר הטיעון", ומכל מקום עובדה היא שבסופו של יום לא הורשע המבקש על פי הודאתו, אלא נוכח הראיות שהובאו נגדו. ג) הסוגיה הנוספת אשר להשקפת המבקש מקימה עילה לקיומו של ערעור נוסף, היא קבלת הודייתו של שלום כראיה כנגד המבקש, מכח סעיף 10א(א) לפקודת הראיות. דא עקא, גם סוגיה זו הוכרעה בפסק-דינו של בית משפט זה בע"פ 4541/90 אליהו סלע נ' מדינת ישראל, (לא פורסם). הטענה לפיה אותה הלכה יוחדה למקרה של עד ונאשם שבעניינם הוגשו שני כתבי-אישום או שמשפטיהם הופרדו, אף בה לא מצאנו ממש. מרגע שהסתיים הדיון בעניינו של שלמה, המשך ההליכים היה במשפטו של המבקש בלבד, ולפיכך, הודייתו של שלמה היא אמרה שמסר אותו עד במשפטו-שלו, ומעמדה במשפטו של המבקש הוא כשל אמרת חוץ לכל דבר ועניין. נוכח האמור, מסקנתנו היא כי דינה של הבקשה להדחות, וכך אנו עושים. ניתנה היום, י"א בסיוון התשס"ז (28.05.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05031140_O05.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il