המועצה הכפרית "דומא"- הרשות הפלסטינית נ. מפקד כוחות צה"ל בגד

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3104/22 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט א' שטיין כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרים: 1. המועצה הכפרית "דומא" – הרשות הפלסטינית 2. סלימאן חסן אחמד דוואבשה – ראש המועצה הכפרית "דומא" נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. היחידה המרכזית לפיקוח במנהל האזרחי עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד סאיד קאסם בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו מכוונת לביטול הוראה לסילוק מבנה חדש במקרקעין הסמוכים לכפר דומא, אשר נמצאים בשטחי שמורת הטבע "פצאל". העותרים הם מועצת הכפר דומא וראש המועצה. 2. ביום 2.5.2022 הוציא פקח מטעם היחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי, המשיבה 2, הוראת סילוק למבנה חדש מס' 21456 במקרקעין האמורים (להלן: הוראת הסילוק), הנסבה, בהתאם לאמור בה, על גדרות ברזל, משטחי בטון והכשרה ופיתוח שנעשו במקום (להלן: הבינוי). הוראת הסילוק הוצאה מכוח צו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) (הוראת שעה) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן: הצו). 3. בהמשך לכך, ביום 3.5.2022 פנו העותרים למשיבים בבקשה לביטולה של הוראת הסילוק. בבקשה נטען כי הוראת הסילוק אינה מתייחסת לבנייה חדשה, אלא לעבודות שעניינן בשיפוץ מאגר של מי מעיין הנובעים במקום. עוד נטען כי הבינוי נעשה בהיקף קטן לצורך "שמירה על הקיים" ותחזוקת המעיין לטובת הציבור כולו, ונועד למנוע נזק ובלאי ולאפשר לקהל להשתמש במעיין לצרכיו. כמו כן טענו העותרים כי עבודות הבנייה שהוראת הסילוק מתייחסת אליהן אינן נכנסות לגדר המקרים המצדיקים את הפעלתו של הצו, בשים לב למדיניות האכיפה שעליה הצהירה המדינה בהליכים קודמים בבית משפט זה (ראו: בג"ץ 4588/18 אגודת "סנט-איב" המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית, פסקה 7 (30.4.2019) (להלן: עניין סנט-איב)). העותרים הוסיפו וטענו כי בנסיבות העניין הוראת הסילוק לוקה בחוסר סבירות קיצוני, כי הבינוי אינו פוגע באינטרס הציבורי, כי לא ניתנה זכות שימוע למי שעלולים להיפגע מההחלטה וכי הוראת הסילוק פוגעת בתושבים המוגנים באזור ונוגדת את המשפט הבינלאומי. 4. למחרת היום דחתה המשיבה 2 את הבקשה, בקבעה כי עבודות הבנייה עולות כדי "מבנה חדש" כהגדרתו בצו וכי הן נעשו בתחומיה של שמורת הטבע פצאל. עוד צוין כי לבקשה לא צורפו היתרי בנייה או הוכחה לכך שלא מתקיימים התנאים לסילוק מבנה חדש בהתאם לצו, והובהר כי הצורך בבינוי אינו יכול להצדיק בנייה ללא היתר כדין. כן נדחו הטענות שהועלו ביחס לסבירות ההחלטה, לזכות השימוע ולפגיעה בתושבים המוגנים. לבסוף צוין כי הוראת הסילוק לא תבוצע על-ידי הרשויות בטרם יחלפו 96 שעות ממועד המצאת ההחלטה, וכי במהלכו של פרק זמן זה נדרשים העותרים להחזיר את המצב לקדמותו. 5. ביום 9.5.2022 הוגשה העתירה דנן, המכוונת לכך שיינתנו צו על-תנאי וכן צו ביניים לביטול הוראת הסילוק ולמניעת הריסת הבינוי, ולאפשר את מיצוים של הליכי רישוי להכשרתו. העותרים חוזרים על עיקרי הטענות שהעלו בבקשתם מיום 3.5.2022. עוד נטען כי אף שהוראת הסילוק נסבה על בינוי שנעשה בשטחה של שמורת טבע, באופן שעל-פניו תואם את מדיניות האכיפה של הצו, יש לתת משקל לכך שעסקינן בבנייה "בהיקף מזערי" שנועדה לשמור על הקיים ולדאוג לתחזוקה של המעיין וסביבתו. 6. בו ביום הוריתי על הגשת תגובה מקדמית לעתירה, וכן על מתן צו ארעי המונע נקיטה של צעדי אכיפה ביחס להוראת הסילוק. 7. ביום 9.6.2022 הגישו המשיבים בקשה לדחיית העתירה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים והעדר עילה. בהקשר זה נטען כי סדר הדברים הנכון והראוי הוא הגשת בקשה להיתר בנייה קודם לתחילת הבנייה בפועל, וכי אין להושיט סעד למי שבחר בדרך של עשיית דין עצמית. כן נטען כי העותרים אינם חולקים על כך שהבינוי הוקם באופן בלתי-חוקי, שהתנאים המנויים בצו התקיימו ושהוראת הסילוק ניתנה בהתאם למדיניות האכיפה (שכן הבינוי ממוקם בתחומיה של שמורת טבע). בנסיבות אלה, כך נטען, לא נפל פגם כלשהו בהוראת הסילוק ועל כן אין עילה לקבלת העתירה. המשיבים טוענים עוד כי העותרים אינם מחזיקים בסמכויות כלשהן במקרקעין מושא העתירה. לבסוף צוין כי אין לקבל את טענות העותרים בדבר שלילת זכות השימוע, משטענות דומות נדחו בהלכה הפסוקה בכל הנוגע ליישומן של הוראות הצו. 8. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובה לה הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות כבר בשלב זה. בחינת טענותיהם של הצדדים מעלה כי בנסיבות המקרה דנן התקיימו התנאים להוצאתה של הוראת סילוק, בשים לב למדיניות האכיפה הנוהגת. כך על-פי התנאים המנויים בצו, וכן בהתאם להצהרותיה של המדינה בהליכים קודמים ביחס למדיניות האכיפה של הצו, אשר גובשו בהמשך למסמך מיום 30.8.2020 שכותרתו "מדיניות רשויות האזור ביישום הצו בדבר סילוק מבנים חדשים" (ראו: בג"ץ 4114/20 ‏יאסין נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 4 (16.9.2020)). למעשה, דומה כי בחינה של כתבי הטענות מובילה למסקנה כי אין בין הצדדים מחלוקת בנוגע לכך שהתקיימו התנאים המצטברים להוצאתה של הוראת הסילוק (ראו והשוו: בג"ץ 2120/21 אבו סלאח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 10 (1.6.2021)). אכן, העותרים טענו כי עבודות הבנייה נועדו לשמירה על הקיים ונעשו "בהיקף קטן ביותר", אולם למעשה הם כלל לא חלקו על כך שהבינוי המתואר עולה כדי "מבנה חדש" כהגדרתו בצו. הם אף לא כפרו בכך שהבינוי מוקם בתחומיה של שמורת טבע מוכרזת, באופן התואם את התבחינים המתווים את מדיניות האכיפה של הצו. די בכל אלה כדי להגיע למסקנה כי אין עילה להתערבות בהחלטה שהתקבלה על-ידי המשיבה 2. 9. סוף דבר: העתירה נדחית. ממילא, הצו הארעי שניתן ביום 9.5.2022 מבוטל אף הוא בזאת. במכלול הנסיבות אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט בסיון התשפ"ב (‏28.6.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22031040_A03.docx /עכ. מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1