פלוני נ. פלוני

5 1 בבית המשפט העליון ע"א 3104/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה בתלה"מ 56789-05-17 מיום 24.4.2021 אשר ניתנה על ידי השופטת הבכירה ר' מקייס בשם המערער: עו"ד איתי ביטון; עו"ד מאיר בר מוחא פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (השופטת הבכירה ר' מקייס) מיום 24.4.2021 בתלה"מ 56789-05-17 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער. הצדדים הם בני זוג לשעבר ולהם ילדה משותפת (להלן: הקטינה). בין הצדדים מתנהלים מספר הליכים בבית המשפט לענייני משפחה, ובהם תמ"ש 11146-04-17, שבמסגרתו ביקשה המשיבה, בין היתר, כי ימונה מומחה להערכת שווי רכושם של הצדדים וכי ייערך ביניהם איזון משאבים (להלן: הליך הרכוש) וכן ההליך נושא הערעור דנן, שעניינו בתביעת המשיבה לחייב את המערער, בין היתר, במזונותיה ובמזונות הקטינה (להלן: הליך המזונות). הליך הרכוש והליך המזונות נותבו במקור לטיפולה של השופטת מ' אליהו, אך היא פסלה עצמה מלדון בהליך המזונות ביום 27.2.2019, וערעור שהגיש המערער על החלטה זו נדחה בפסק דיני מיום 25.3.2019 (ע"א 1784/19). בעקבות זאת הגישה המשיבה ביום 26.3.2019 בקשה להעברת הליך המזונות לטיפולה של סגנית הנשיא (כתוארה אז) מקייס, בטענה שעיקר המחלוקת בין הצדדים נוגע להסכם ממון שאושר על ידה. בהחלטה מיום 28.3.2019 קבעה סגנית הנשיא (כתוארה אז) מקייס כי הליך המזונות יידון לפניה, והליך הרכוש הועבר אף הוא לטיפולה. ביני לביני, בעקבות בקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד חייב את המערער בתשלום מזונות זמניים למשיבה (רמ"ש 68263-12-18 (פסק דין מיום 25.3.2019; השופטת ו' פלאוט)). הדיון בהליך המזונות, בהליך הרכוש ובמספר הליכים נוספים בעניינם של הצדדים אוחד, ובימים 17.7.2019 ו-22.9.2019 התקיימו דיוני קדם משפט בהליכים אלו בפני המותב. בקדם המשפט מיום 22.9.2019 התקיים דיון מחוץ לפרוטוקול, שבסופו נתן בית המשפט קמא החלטה בה ציין "לאור הדיון שהתקיים מחוץ לפרוטוקול ישקלו ב"כ [המשיבה] להגיש בקשה בעניין היקף עבודתו של המומחה שמונה ע"י ביהמ"ש ו/או החלפתו [...]". ביום 27.9.2019 הגישה המשיבה במסגרת הליך הרכוש בקשה למינוי מומחה חוקר לכלל הנכסים והזכויות של הצדדים, וכן ביקשה להעביר למומחה החוקר, לכשימונה, את סמכויותיו של מומחה מטעם בית המשפט שמונה במסגרת הליך הרכוש לשם הערכת שוויה של חברה שהצדדים נחלקו בנוגע לזכויות בה (להלן: רו"ח חרחס). המשיבה טענה כי העברת הסמכויות נדרשת, בין היתר, "לאור הערותיו הבלתי פוסקות של ב"כ [המערער] על החברות בין רו"ח חרחס לבין [בא-כוח המשיבה]". בהחלטה מיום 26.1.2020 נעתר בית המשפט קמא לבקשת המשיבה על שני ראשיה. ביום 26.1.2020 הגיש המערער, במסגרת הליך המזונות, בקשה לביטול חיובו בתשלום מזונות זמניים ולביטול חיובים נוספים שלו כלפי המשיבה. ביום 29.6.2020 קבע בית המשפט קמא כי לשם הכרעה בבקשה יש צורך לברר את מצבם הכלכלי של הצדדים, ובהתאם הוגשו מטעמם מסמכים רלוונטיים והתקיימו שני דיונים (ביום 19.10.2020 וביום 4.11.2020). ביום 7.2.2021 הורה בית המשפט קמא על ביטול חיובו של המערער במזונותיה של המשיבה, ובסוף החלטתו ציין: "102. יובהר לצדדים כי אין בכך כדי לקבוע כי אין בסיס לפסיקת תשלומים לטובת המשיבה על חשבון האיזון הרכושי בין הצדדים כסכום חד פעמי או כסכום חודשי. 103. אם יתברר כי [המערער] פועל על-מנת לעכב את הגשת חוות דעת המומחה או כי ההליך המשפטי מתארך ואיננו מאפשר מתן פסק דין סופי בסוגיית איזון המשאבים, ישקול בית המשפט להיעתר לסעד המבוקש, כפוף לכך שתוגש בקשה במסגרת הדיונית המתאימה. 104. זאת מאחר שבית המשפט איננו יכול להתעלם מכך שהתקיים הליך שמיעת ראיות (גם אם חלקי) שבו נתגלה כי הכנסתו האמיתית של [המערער] גבוהה באופן משמעותי מהכנסתו המוצהרת וכי קיימים כיום פערי הכנסות גבוהים בין הצדדים לטובת [המערער]. 105. כמו-כן בית המשפט ער לטענת המשיבה, טענה שנתמכת בראיות לכאורה, כי חלק משמעותי מהרכוש המשותף לצדדים מוחזק ע"י [המערער] שלו אמצעים בלתי מוגבלים להמשך ניהול ההליך המשפטי לרבות החברה. [...]" (ההדגשות הוספו). ביום 7.4.2021 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב. לטענתו, העובדה שהשופטת מקייס שיבצה את עצמה לדון בהליך המזונות בעקבות בקשת המשיבה עולה כדי "הזמנת המותב", אך הוא לא השיג על כך בזמן אמת "לצורך מיצוי הליכי הפשרה" שהתנהלו בין הצדדים. המערער טען כי המותב הגיע לדיון ביום 22.9.2019 "כשהוא מקובע בדעתו שיש להחליף את [רו"ח חרחס]" אף שהצדדים עצמם לא ביקשו להחליפו באותה עת, ובתוך כך נתן למשיבה "ייעוץ משפטי אסור" משהמליץ לה לשקול הגשת בקשה בעניין היקף עבודתו של רו"ח חרחס. עוד לטענת המערער, בהמשך ניהול ההליך נקט בית המשפט קמא בעמדה עוינת כלפיו והעניק למשיבה "הדרכה", "המלצה" ו"ייעוץ משפטי". דוגמה נוספת להתנהלות זו מצא המערער בהחלטה מיום 7.2.2021. המערער הלין על כך שהחלטה זו ניתנה למעלה משנה לאחר שהוגשה בקשתו לביטול המזונות הזמניים – כך שהוא חויב בתשלום מזונות למשיבה עד להכרעה בבקשה ללא בסיס בדין – ולטענתו לא היה מקום לנהל הליך הוכחות בסוגיה כה פשוטה. המערער ציין כי הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו (רמ"ש 22525-03-21) – אך עילת הפסלות קמה לשיטתו עקב האמור בפסקאות 105-102 להחלטה, שצוטטו לעיל. מפסקאות אלו ניתן ללמוד, לשיטתו, כי המותב נתן למשיבה "ייעוץ משפטי אסור" בנוגע לשאלה אם ניתן לחייב את המערער בכספים על חשבון הרכוש – שאלה שכלל לא הייתה רלוונטית לחיובו במזונותיה הזמניים של המשיבה – ולראיה, המשיבה אכן הגישה ביום 22.3.2021 בקשה לקבלת תשלומים על חשבון האיזון הרכושי. המערער טען כי התנהלות זו של המותב מצדיקה את פסילתו, ולו מטעמים של מראית פני הצדק. לכך מתווספת, לטענתו, העובדה שהמשיבה היא אחותה של שופטת המכהנת בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו – והמערער ציין בהקשר זה כי הגיעו לידיו "עדויות על קשר חברי ו/או מקצועי וקרוב, המתקיים בין ביהמ"ש הנכבד לבין אחותה של המשיבה", והוסיף כי אותה שופטת ובן זוגה יזומנו בעתיד לעדות באחד ההליכים בעניינם של הצדדים. על כן סבר המערער כי בין המותב ובין אותה שופטת מתקיימת "קרבה ממשית" המקימה עילת פסלות. המשיבה הגישה תגובה מטעמה לבקשת הפסילה וביום 24.4.2021 דחה בית המשפט קמא את הבקשה. בית המשפט קמא הדגיש כי בקשת פסלות אינה המקום הראוי להעלאת השגות על החלטות שניתנו או על האופן שבו מנוהל ההליך, וכן כי רבות מטענותיו של המערער לוקות בשיהוי ניכר. עוד נקבע כי ההחלטות שאליהן הפנה המערער אינן מעידות על חשש כלשהו למשוא פנים, קל וחומר חשש ממשי. בית המשפט קמא פירט כי הליך המזונות הועבר לטיפולו מכוח הכלל של "שופט אחד למשפחה אחת", וכי רו"ח חרחס לא הוחלף מיוזמתו של המותב אלא בעקבות בקשתו של בא-כוח המשיבה מיום 27.9.2019. באשר להחלטה מיום 7.2.2021, בית המשפט קמא הסביר כי על מנת להכריע בסוגיית המזונות הזמניים היה צורך לחשוף "תמונה עובדתית מלאה יותר", וכי הטענה בדבר טעם לפגם בכך שהמערער חויב במזונותיה של המשיבה עד להכרעה בבקשה – מקומה בהליכי ערעור ולא בבקשת פסלות. בכל הנוגע לאמור בפסקאות 105-102 להחלטה מיום 7.2.2021, בית המשפט קמא הדגיש כי האפשרות לחייב את המערער בתשלום כספים על חשבון האיזון הרכושי לא הייתה בבחינת "מסר" למשיבה, שכן בא-כוח המשיבה הוא שהעלה טענה זו במקור, וההחלטה מיום 7.2.2021 אך התייחסה לטענותיו אלו. מכל מקום, בית המשפט קמא ציין כי גם בית המשפט המחוזי התייחס לאפשרות זו בפסק דינו מיום 25.3.2019, שבגדרו נפסקו למשיבה מזונות זמניים. באשר לשאלת היכרותו עם אחותה של המשיבה, הבהיר המותב כי אין לו "כל היכרות - לא אישית ולא מקצועית – ואף לא היכרות שטחית, למרות השתתפות מותב זה ואחותה של המשיבה [...] יחד עם עוד כ- 80 שופטי המשפחה בארץ בהשתלמויות מקצועיות שונות, וכן אין כל [היכרות] שהיא עם בעלה של אחות המשיבה". מכאן הערעור שלפניי, בו חוזר המערער, בעיקרם של דברים, על האמור בבקשת הפסלות שהגיש. בפרט עומד המערער על טענתו בדבר היכרות בין המותב ובין אחותה של המשיבה, ומדגיש כי "הובא לידיעתו כי בין השופטת מקייס לבין [אחותה של המשיבה] יש הכרות מוקדמת ואף הובא[ה] לידיעתה עובדת היותה אחותה ולא בכדי התיק נותב אליה". המערער מוסיף כי המותב דן גם בהליך שבו אמהּ של אחות המשיבה היא בעלת דין, ולשיטתו ראוי שהליך נוסף זה יתברר אף הוא בפני מותב אחר. המערער סבור אפוא כי יש להעביר את ההליך נושא הערעור דנן למותב שאין לו כל היכרות עם אחות המשיבה, "ובעדיפות לשופט שמונה באחד מסבבי המינוי האחרונים". עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. תחילה יצוין כי טענותיו של המערער בנוגע להחלטות מיום 28.3.2019 ו-26.1.2020 ובנוגע להתרחשויות בדיון מיום 22.9.2019 לוקות בשיהוי כבד המצדיק כשלעצמו את דחייתן (השוו: ע"א 3096/21 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (18.5.2021)). טענת המערער בדבר היכרות בין המותב ובין אחותה של המשיבה – אשר מכהנת בבית משפט לענייני משפחה במחוז אחר – הועלתה בעלמא וללא תימוכין לסברה כי היכרות זו, ככל שהיא קיימת, עולה כדי "קרבה ממשית" כמובנה בסעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (השוו: ע"א 6579/19 פלונית נ' פלונית, פסקה 6 (‏21.11.2019)). בהינתן הבהרתו של המותב כי אין כל היכרות בינו ובין אחותה של המשיבה, לא שוכנעתי כי טענותיו של המערער בנושא מקימות עילה לפסילת המותב. עיון בהחלטה מיום 7.2.2021 – ובפרט בפסקאות 105-102 להחלטה, שבהן מיקד המערער את טענותיו – אף הוא אינו מעלה בסיס לטענה בדבר חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב או בדבר מתן "ייעוץ" או "רמז" למשיבה. בית המשפט קמא הדגיש כי "ישקול" לפסוק תשלומים על חשבון האיזון הרכושי "אם יתברר כי [המערער] פועל על-מנת לעכב את הגשת חוות דעת המומחה או כי ההליך המשפטי מתארך ואיננו מאפשר מתן פסק דין סופי בסוגיית איזון המשאבים"; זאת, בין היתר, על בסיס "ראיות לכאורה" בנוגע למצבו הכלכלי של המערער. לא שוכנעתי מטענות המערער כי קביעות אלו של המותב מעידות על "נעילת" דעתו לטובת המשיבה בנוגע לתוצאת הליך המזונות, ואף לא בנוגע לתוצאת הבקשה שהגישה המשיבה ביום 22.3.2021 לקבלת תשלומים על חשבון האיזון הרכושי (אשר טרם הוכרעה). יתר טענותיו של המערער בנוגע להחלטה מיום 7.2.2021 הן "ערעוריות" במהותן ומקומן אינו בהליכי פסלות אלא בהליכי ערעור מתאימים (ע"א 7261/20 פלונית נ' פלוני, פסקה 11 (17.12.2020)). מכל הטעמים הללו לא ראיתי מקום להורות על פסילת המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. הערעור נדחה, אפוא. משלא נתבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ח' בסיון התשפ"א (‏19.5.2021). ה נ ש י א ה _________________________ 21031040_V02.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1