סרגיי קוזלוב נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

פסק-דין בתיק בג"ץ 3104/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3104/10 בפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן העותר: סרגיי קוזלוב נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים 2. מדינת ישראל - שר התעשייה המסחר והתעסוקה 3. אלכסנדר טולצינסקי עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד דני גולדנברג פסק-דין השופט ע' פוגלמן: 1. בפסק דין שניתן בהיעדר הגנה על-ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (להלן: בית הדין האזורי) ביום 30.3.05, חויב המשיב 3, בין היתר, לשלם לעותר "פיצויי פיטורים בסך 20,000 ש"ח בצרוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים מיום 1.3.04 ועד ליום התשלום בפועל" (להלן: פסק הדין הראשון). פסק דין זה בוטל על-ידי בית הדין האזורי לאחר שהוגשה בקשה להגיש כתב הגנה, אך משלא עמד המשיב 3 בתנאים שהוצבו לשם הגשתו, נמחק כתב ההגנה וניתן – ביום 2.1.06 – פסק דין חדש (להלן: פסק הדין השני). בפסק הדין השני, שב וקבע בית הדין האזורי כי משיב 3 חייב בתשלום פיצויי פיטורים. דא עקא שבפסק דין זה לא נכלל חיוב בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, כי אם נקבע כי פיצויי הפיטורים ישולמו "בצירוף הפרשי הצמדה וריבית" בלבד. משלא שולמו הסכומים שנפסקו לטובת המבקש בפסק הדין, הוא נקט בהליכי הוצאה לפועל נגד משיב 3. כשנתיים לאחר מכן, תוך כדי אותם הליכים, הגיש העותר – אשר סבר כי החיוב בפיצויי הלנה הושמט בשל טעות סופר – בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לתיקון פסק הדין השני, אולם זו נדחתה בשל השיהוי הניכר בהגשתה. בהמשך, העביר ראש ההוצאה לפועל בבית משפט השלום בכפר סבא לבית הדין האזורי לעבודה בקשה להבהרת פסק הדין השני, לפי הוראות סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל). בהחלטתו בבקשה קבע בית הדין האזורי, כי פסק הדין הסופי בעניינם של הצדדים הוא פסק הדין השני "שאינו כולל פיצויי הלנת פיצויי פיטורים אלא הפרשי הצמדה וריבית בלבד". ערעורו של העותר על החלטה זאת נדחה על-ידי בית הדין הארצי לעבודה בחודש ינואר 2010. בפסק-דינו, חזר בית הדין הארצי על דבריו של בית הדין האזורי וקבע כי פסק הדין המחייב הוא פסק הדין השני, אשר אינו כולל פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. 2. לפסק דין זה מכוונת העתירה שלפנינו, בגדרה נטען כי בית הדין הארצי לא דן בשאלה המשפטית המרכזית שהועלתה על-ידי העותר, והיא האם משיב 3 חייב, מכוח חוק, בתשלום פיצויי הלנה לגבי התקופה שממועד מתן פסק הדין השני – שאת החיובים בו לא קיים – ועד למועד התשלום בפועל. העותר סבור, כי לראש ההוצאה לפועל נתונה סמכות להוסיף פיצויי הלנה המתייחסים לתקופה האמורה. זאת, מכוח הסמכות הנתונה לו – לפי תקנה 126א לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם - 1979 – לתקן כל פגם או טעות שנפלו בהליך. 3. דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה. התערבות כזו תעשה אך במקרים החריגים בהם מתגלית טעות משפטית מהותית שהצדק דורש תיקונה (ראו: בג"צ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ (1) 673 (1986); בג"צ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נז(6) 810 (2003); בג"צ 5666/03 עמותת קו לעובד נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם, 10.10.07)). הנסיבות אותן פרש בפנינו העותר אינן מקימות עילה להתערבותנו. ההחלטה המבהירה שניתנה על-ידי בית הדין האזורי לעבודה ביום 4.6.09 ופסק הדין שניתן בעקבותיה על-ידי בית הדין הארצי לעבודה – ניתנו במסגרת דיונית של בקשת הבהרה, אשר הוגשה לפי הוראות סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל. המדובר במסגרת דיונית מצומצמת המיועדת להבהיר את פסק הדין השני שניתן עוד ביום 2.1.06, ולא לעריכת דיון מחודש בטענותיהם המשפטיות של הצדדים, או בשאלה האם היה מקום לפסיקת פיצויי הלנה והאם פסק הדין השני בדין יסודו. בנסיבות אלה, מצא בית הדין הארצי לעבודה כי ערעורו של העותר חסר עילה, וראה לדחותו. בשים לב למסגרת הדיונית המוגבלת שבה התנהל הדיון עליו נסבה העתירה, ובאמות המידה להתערבותו של בית משפט זה בפסיקת בית הדין הארצי, עליהן עמדנו, לא הונחה – כאמור – עילה להתערבותנו בפסק הדין. נוכח כל האמור, העתירה נדחית על הסף. משלא התבקשה תגובה, אין אנו עושים צו להוצאות. ניתן היום, י' בסיוון התש"ע (23.510). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10031040_M04.doc נב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il