הילה יהודה נ. גיא אביזמר

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 31026-05-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערערת: הילה יהודה נגד המשיבים: 1. גיא אביזמר 2. עמית אביזמר 3. יובל אביזמר (מיופה כוח) 4. ארז חבושה 5. יערה יהודה 6. מנשה חבושה ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה (כב' הרשם הבכיר א' שרון) מיום 29.4.2025 בת"ק 10986-08-24 בשם המערערת: עו"ד אמיר סלע פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה (כב' הרשם הבכיר א' שרון) מיום 29.4.2025 בת"ק 10986-08-24 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. עניינו של ההליך מושא הערעור שלפניי בתביעה כספית שהגישו המשיבים 2-1 (להלן: האחים) נגד המערערת והמשיב 4. לאחר הגשת התביעה התיר בית המשפט לאחים להיות מיוצגים על ידי אביהם, שהוא המשיב 3 בערעור. במקביל מתנהלת באותו בית משפט תביעה כספית שהגיש המשיב 4 כנגד המערערת (ת"ק 25580-08-24). המערערת הגישה בקשה לאיחוד הדיון בהליכים ולהעברתם לבית משפט השלום בנתניה. בבקשה פורטו השגות על ניהול ההליך מושא הערעור דנן, והועלתה סברה שלפיה המותב מכיר את אמם של האחים. בינואר 2025 נדחתה הבקשה בהחלטות מטעם נשיא בתי משפט השלום במחוז מרכז, השופט מ' מזרחי, וסגן הנשיא א' נוריאלי. 2. ביום 29.4.2025 התקיים דיון בהליך מושא הערעור דנן, ובפתחו ציין המותב: "בכל הנוגע לטענה בדבר קשר של מותב זה, עם עו"ד אבנית אביזמר [אמם של האחים – י"ע], מובהר כי למותב זה אין הכרות, עם עו"ד הנ"ל. לצד האמור, לפני ימים ספורים הובא לידיעתי כי למתמחה העובדת עמי מזה פחות מחודש, היכרות מסוימת עם עו"ד אבנית אביזמר. מובהר כי המתמחה לא נטלה כל חלק בסיוע כלשהו בהליך זה או בהחלטות שניתנו בגדרו, למעט הדפסת כתבי טענות. הגב' אביזמר איננה אף בעלת דין ולאור הנסיבות האמורות, אני סבור כי אין המדובר בעילת פסלות. ניתנת בזאת זכות טיעון בהקשר זה לצדדים" (עמ' 1 ש' 19-14 לפרוטוקול). במענה לכך ביקשה המערערת כי המותב יפסול את עצמו, "בשל החשש לקיום משוא פנים או ניגוד עניינים הדגש הוא על החשש" (שם, בעמ' 2 ש' 14-13). המותב נתן על אתר החלטה נוספת, שבה חזר וציין כי לא מתקיימת בענייננו עילת פסלות. 3. מכאן הערעור, שאותו הגישה המערערת באמצעות עורך דין. המערערת מעלה השגות על החלטות שנתן המותב לאורך ניהול ההליך, ולשיטתה המותב אף לא בחן כדבעי את שאלת קיומה של עילת פסלות. המערערת מציינת כי "לא ברור מהו" היקף ההיכרות בין המתמחה לאמם של האחים – שהיא אשתו של המשיב 3, אשר מייצג את האחים וצפוי להעיד כעד מרכזי בהליך. חרף זאת, המערערת טוענת כי אמם של האחים היא "חברתה של מתמחתו של כבוד בית המשפט קמא", וכי יש להעביר את ההליך למותב אחר נוכח "הקרבה הממשית האחרת (תחושה לקצה קרחון)" שקיימת בין השתיים (בפסקאות 6 ו-9 לערעור, בהתאמה). בהמשך להחלטתי מיום 11.9.2025 שניתנה לפי תקנה 174(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, המותב הבהיר כי המתמחה נהגה לפקוד מכון לטיפולים קוסמטיים בבית בתה של אמם של האחים; כי המתמחה פגשה את האֵם במסגרת אחד הביקורים; וכי האֵם ציינה בפניה את קיומו של הליך בבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה. עוד ציין המותב כי החל ממחצית ספטמבר 2025, המתמחה אינה עובדת עוד בלשכתו. 4. עיינתי בטענות המערערת ובאתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. תחילה, באשר להשגות על אופן ניהול ההליך: כפי שנפסק פעם אחר פעם, טענות בנוגע לעשייה השיפוטית אינן מקימות עילת פסלות, והמקום הראוי לדיון בהשגות על החלטות דיוניות אינו בהליכי פסלות אלא בהליכי ערעור מתאימים (עפ"ס 9555-05-25 פלונית נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון, פסקה 3 (18.6.2025)). המקרה שלפנינו אינו מצדיק סטייה מכלל זה. לא למותר להוסיף כי טענות אלו, רובן ככולן, לא הוזכרו על ידי המערערת בדיון מיום 29.4.2025; כבר נפסק שככלל אין להעלות בערעור פסלות טענות שעמן לא ניתנה למותב הזדמנות להתמודד, וכי "ערעור פסלות אינו הזדמנות ל'מקצה שיפורים' להצגת טענות או ראיות שלא הוצגו במסגרת בקשת הפסלות" (ע"א 3795/23 נהוראי נ' בני דוד מכינה ישיבתית, פסקה 8 (7.6.2023)). בדומה, השגותיה של המערערת על דחיית בקשתה לאיחוד הדיון בהליכים, אין מקומן בערעור שלפניי – מה גם שהחלטות אלו כלל לא ניתנו על ידי המותב שפסילתו התבקשה. מכל מקום אציין כי טענות המערערת בבקשתה לאיחוד הדיון, ובפרט השערותיה באשר לקשר הנטען בין המותב לאמם של האחים, הועלו בניסוח בוטה שאותו אין להלום; וכפי שנפסק בהקשר דומה, "הליך פסלות שופט אינו בגדר 'מסע דיג' אחר חייו של השופט, בדרכים שלא פורטו בבקשה אך מעלות שאלות, על מנת לייצר עילת פסלות יש מאין" (ע"א 5203/23 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (11.10.2023)). 5. הטענות בדבר היכרות בין המתמחה לאמם של האחים, אינן רלוונטיות עוד משהמתמחה סיימה את עבודתה אצל המותב. עם זאת, מצאתי להדגיש כי ממילא לא היה בנסיבות אלו כדי להקים עילת פסלות. טענות המערערת בהקשר זה נסמכו על סעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, העוסק במצב שבו "צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת". ככל שניתן להבין, המערערת טענה למעין "תגובת-שרשרת" המקימה קרבה ממשית כאמור, וזאת עקב הקשר בין המותב למתמחה שלו, אשר קשורה לאמם של האחים, אשר קשורה בתורה לאב ולאחים עצמם. אולם, בעבר נפסק כי טענה שכזו ל"פסלות נגזרת" היא "חלשה מן העילה המקורית", וכי היא הולכת ונחלשת ככל שמתרחקים מן הנסיבות שהיו עשויות להקים עילת פסלות "מקורית" עבור המותב (ע"פ 11097/08 כהן נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (22.3.2009) (להלן: עניין כהן)). הנסיבות שתיארה המערערת אינן מקימות "עילת פסלות נגזרת" שכזו, אף לא בקירוב. הקשר בין המתמחה למותב היה קשר עבודה מקצועי, ש"אופיו אינו כזה אשר יש בו כדי להשפיע על שיקול דעתו של השופט בבואו להכריע בעניין המובא לפניו" (עניין כהן, בפסקה 5). כפי שהבהיר המותב, המתמחה לא הייתה מעורבת בהליך לגופו, והמערערת לא הציגה תימוכין לטענתה הספקולטיבית כי המתמחה "כנראה עושה יותר מלהדפיס". כעולה מהבהרת המותב, ההיכרות בין אמם של האחים (ובתה) ובין המערערת, אף היא אינה קרובה או עוצמתית באופן מיוחד – וכאמור לעיל, המותב הבהיר שאין כל היכרות בינו ובין אמם של האחים. 6. סוף דבר שהערעור נדחה. בנסיבות העניין ובמידה רבה לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה. ניתן היום, כ"ז תשרי תשפ"ו (19 אוקטובר 2025). יצחק עמית נשיא