תאבת אבו תאבת נ. ראש המינהל האזרחי

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 310/22 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ש' שוחט העותר: תאבת אבו תאבת נ ג ד המשיבים: 1. ראש המינהל האזרחי 2. ועדת המשנה לפיקח על הבניה ביו"ש עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד מאלק עבידאת בשם המשיבים: עו"ד יצחק ברט; עו"ד מתניה רוזין פסק-דין השופט ע' פוגלמן: העתירה שלפנינו מכוונת להוראת סילוק מבנה חדש מס' 21685 (להלן: הוראת הסילוק או ההוראה) שהוצאה לפי סעיף 4 לצו בדבר סילוק מבנים חדשים (יהודה והשומרון) (הוראת שעה) (מס' 1797), התשע"ח-2018 (להלן: הצו בדבר סילוק מבנים או הצו). בתמצית, יצוין כי הצו בדבר סילוק מבנים מקנה לגורמי האכיפה כלי להתמודדות מהירה עם בנייה בלתי חוקית בשלביה הראשוניים, וזאת באמצעות מתן הוראה לסלק מבנה חדש (סעיף 4 לצו). הפעלת הסמכות האמורה מותנית בהתקיימותם של מספר תנאים מצטברים ובהם: מדובר ב"מבנה חדש" כהגדרתו בצו; מדובר במבנה שלא הוצג לגביו היתר בניה לפקח ביחידה המרכזית לפיקוח במינהל האזרחי; ולא חלפו שישה חודשים ממועד סיום העבודות להקמת המבנה החדש (סעיף 6(א)(2) לצו; ולעניין בית מגורים – לא חלפו 30 ימים מהמועד בו אוכלס). בחלוף 96 שעות ממועד מסירת הוראת הסילוק, ניתן לסלק את המבנה (בתנאים שקבועים בצו). עוד קובע הצו הליך השגה על הוראת סילוק, באמצעות הגשת בקשה לביטולה (סעיף 5 לצו; להרחבה בנוגע לצו ראו את פסק הדין שניתן בעתירות שכוונו לחוקיותו: בג"ץ 4588/18 אגודת "סנט איב" המרכז הקתולי לזכויות אדם נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית (30.4.2019) (להלן: עניין סנט איב)). למען שלמות הדברים יוער כי תחילה התנהלה האכיפה מכוח הצו במתכונת של תכנית הרצה ("פיילוט") וביום 30.8.2020 פרסם המינהל האזרחי מסמך "מדיניות הרשויות ביישום הצו בדבר סילוק מבנים חדשים", שבו נקבעו תבחינים שלפיהם תבוצע מדיניות האכיפה (להלן: מסמך מדיניות האכיפה). המבנה נושא הוראת הסילוק הינו מיכל מים שעשוי פח גלי (להלן: המבנה). לטענת העותר, בניית המבנה הסתיימה לפני כ-7 חודשים, ומשכך לא מתקיים התנאי שקבוע בסעיף 6(א)(2) לצו. כנטען בעתירה, המבנה הוא מבנה חיוני לצרכי חקלאות ואספקת מים לאדמות הכפר. ההוראה לסילוק המבנה נמסרה ביום 5.1.2022, וביום 6.1.2022 הגיש העותר בקשה לביטול הוראת הסילוק. במסגרת הבקשה, נטען בין היתר כי ההוראה לא נמסרה כדין; כי מדובר בהוראה שעומדת בניגוד לאמור במסמך מדיניות האכיפה; וכי המבנה לא נכנס להגדרת "בינוי" בצו בדבר סילוק מבנים. ביום 11.1.2022 נדחתה הבקשה לביטול ההוראה, תוך שנדחו טענות העותר כולן. העותר פנה לפרקליטות המדינה בבקשה לעיכוב ביצוע ההריסה לצורך הגשת עתירה לבית משפט זה, ובקשתו נענתה. מכאן העתירה שלפניי, שבה נטען כי במקרה דנן לא התקיים התנאי שקבוע בסעיף 6(א)(2) לצו וזאת מאחר שחלפו למעלה משישה חודשים מהשלמת בניית המבנה. לטענת העותר, הנטל בהקשר זה מוטל על המשיבים, ונטל זה לא הורם. זאת ועוד, לטענתו, הוראת הסילוק אינה סבירה, אינה מידתית ופוגעת בכללי הצדק הטבעי. זאת, בעיקרם של דברים, נוכח היעדר ההנמקה, וסירוב המשיבים, כנטען, לבחון את ראיות העותר ולהתייחס אליהן. עוד נטען כי מאחר שצו ההריסה הוא אמצעי חריג וקיצוני, ראוי שהרשויות תדקדקנה בניסוחו. ביום 12.1.2022 הוריתי למשיבים להגיש תגובתם לבקשה למתן צו ביניים והוריתי שעד להחלטה אחרת לא ייהרס המבנה. ביום 23.1.2022 הוגשה תגובת המשיבים לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים, שמסגרתה ביקשו המשיבים את סילוק העתירה על הסף. לטענת המשיבים יש לדחות את העתירה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיו של העותר, שעשה דין לעצמו בהקמת המבנה. הקמת המבנה נעשתה ללא היתר בנייה, ומשכך אין מקום ליתן לעותר את הסעד המבוקש. זאת ועוד, כנטען, העובדות שמפורטות בעתירה אינן נכונות, וזאת מאחר שמצילום אוויר מיום 29.7.2021 עולה שבמועד זה טרם הושלמה בניית המבנה. משכך, הרי שבמועד מסירת ההודעה (5.1.2022) טרם חלפו 6 חודשים ממועד סיום עבודות הבניה (כדרישת סעיף 6(א)(2) לצו). אשר לעמידת הוראת הסילוק בהוראות מסמך מדיניות האכיפה, הבהירו המשיבים כי המבנה מצוי בתחום צו איסור בניה (מס' 1/96), התשנ"ו-1996. לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. טענת העותר כי בניית המבנה הסתיימה לפני 7 חודשים לא נתמכה בראיה אובייקטיבית כלשהי (ראו, למשל, סעיף 24 לעתירה). זאת ועוד, עיון בתצלום האוויר מיום 29.7.2021 (שצורף לתגובת המשיבים, מש/3) מעיד כי לפחות במועד זה, טרם הסתיימו עבודות הקמת המבנה. כך, הן בתמונות שצירפו המשיבים (שמתוארכות ליום 26.10.2021; ראו בתגובת המשיבים, מש/2), הן בתמונות שצורפו לעתירה – נראה שנעשו עבודות במבנה לאחר יום 29.7.2021, ובכלל זאת, בניית הקונסטרוקציה במרכז המבנה וחיבורו של המבנה למים (ראו סעיף 21 לתגובת המשיבים). בנסיבות אלו, איני סבור כי העותר הניח בעתירתו תשתית עובדתית להתערבות בהוראת הסילוק (ראו והשוו: בג"ץ 6916/21 טאלב נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 9 (20.1.2022) (להלן: עניין טאלב); בג"ץ 7013/21 אבו זיתון נ' ראש המינהל האזרחי, פסקה 8 (18.11.2021) (להלן: עניין אבו זיתון); בג"ץ 6872/20 שאכר נ' המפקד הצבאי באזור הגדרה המערבית, פסקה 9 (4.3.2021) (להלן: עניין שאכר)). לכך יש להוסיף כי אין חולק שלמבנה לא ניתן היתר בניה עובר לבנייתו, ונראה כי אף בשלב זה לא הוגשה בקשה למתן היתר בניה (ראו סעיף 52 לעתירה). גם טענות נוספות של העותר לא מקימות עילה להתערב בהוראת הסילוק. בכל הנוגע לטענתו כי ההוראה הוצאה שלא בהתאם למסמך מדיניות האכיפה, הרי שהמבנה מצוי בשטח צו איסור בניה צבאי. משכך, נראה כי ההוראה הוצאה בהתאם לתבחין 2.ד למסמך מדיניות האכיפה, שמתייחס למבנים שהוקמו בתחומי צווים ביטחוניים (ראו והשוו: עניין שאכר, פסקה 2). בנסיבות אלו, נראה כי קיים קושי אף בטענת העותר כי קיים סיכוי "משמעותי" להכשרת המבנה ולקבלת היתר בנייה (השוו: בג"ץ 4961/20 בידאא נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 14 (12.10.2020)). טענות העותר כי ייעודו החקלאי של המבנה מונע הוצאת הוראת סילוק בעניינו לא פורטו ולא הוברר מדוע לשיטתו המבנה, שכולל יציקת בטון, לא בא בגדר "בינוי" כהגדרתו בצו. טענות העותר שנוגעות לאי קיום חובת ההנמקה, ולהעדר גישה למסמכים רלוונטיים נטענו בעלמא. כך, לא הבהיר העותר מדוע נדרש לו מידע נוסף ביחס למבנה (דוגמת "תיאור מפורט של הבינוי מושא הצו, לרבות צירוף עזרים"; סעיף 56 לעתירה) – מאחר שאין כל מחלוקת ביחס לאיזה מבנה הוצאה הוראת הסילוק. זאת ועוד, במקרה דנן הוראת הפינוי הודבקה על המבנה עצמו וכמתואר בה היא מתייחסת ל"בריכת מים מפח גלי". אשר לחובת ההנמקה, ההחלטה בבקשה לביטול הוראת הסילוק (צורפה כנספח מש/8 לתגובת המשיבים) כללה התייחסות לטענות העותר, והבהירה במפורש כי "לבקשתך זו לא צורפו היתר בנייה כדין או הוכחה לכך שלא מתקיימים בבינוי אחד התנאים המפורטים בסעיפים 6(א)(2) ו-(א)(3) לצו כהוראת סעיף 5". משכך, אף טענות אלו לא מקימות עילה להתערבות בהוראת הסילוק. לבסוף, טענותיו הכלליות של העותר, ובהן טענתו לפגיעה בקניין, נדחו במסגרת עניין סנט איב (ראו שם, פסקה 31). נוכח כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. החלטתי מיום 12.1.2022 לעכב את הריסת המבנה – מבוטלת. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך 3,500 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ו בשבט התשפ"ב (‏28.1.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22003100_M03.docx דפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1