פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק רע"פ 3097/10
בבית המשפט העליון
רע"פ 3097/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט י' דנציגר
המבקש:
נאזם מוחמד סנעאללה
נ ג ד
המשיבה:
הועדה המקומית לתכנון ובנייה מעלה הגליל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 11.3.2010 בתיק ע"פ 13594-05-09 שניתן על ידי כבוד השופט ר' שפירא
תאריך הישיבה:
כ"ה בסיון התשע"א
(27.6.2011)
בשם המבקש:
עו"ד ג'ואד סנעאללה
בשם המשיבה:
עו"ד אבי-טל שלומי
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
1. בית משפט השלום קריות מצא כי המבקש ביצע עבודות חציבה, חפירה, מילוי ושינוי פני קרקע חקלאית באמצעות כלים מכאניים כבדים בשטח כולל של כ-2,000 מ"ר, ללא היתר ולמטרת הוצאת אבן. בעקבות כך הורשע המבקש בעבירות של בנייה ושימוש בקרקע ללא היתר, ובהמשך נגזר עונשו: קנס בסך 20,000 ש"ח, הוא חויב לשלם כפל אגרה וכן לחתום על התחייבות להימנע מעבירה בסכום של 30,000 ש"ח.
2. בעקבות ערעור שהגישה המשיבה, החליט בית המשפט המחוזי בחיפה להעמיד את הקנס על סכום של 200,000 ש"ח, ואת ההתחייבות להימנע מעבירה על סכום של 300,000 ש"ח, זאת, נוכח טובת ההנאה שהפיק המערער מביצוע העבירות.
3. בבקשה שהונחה בפנינו עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובפיו שני טעמים: ראשית, בית המשפט קמא חרג בגזירת הקנס מהסמכות הנתונה לו. שנית, הפער בקנס שנגזר בשתי הערכאות מחייב כי בית משפט זה יאמר את דברו.
4. החלטנו לדון בבקשה לרשות ערעור כבערעור גופו, ונקדים ונאמר כי הגענו לכלל מסקנה כי הקנס אותו גזר בית המשפט המחוזי, אינו יכול לעמוד. להלן נבהיר את דברינו:
א. למבקש יוחסו עבירות של ביצוע עבודות בניה ושימוש בקרקע חקלאית בלא היתר. ברם, מדובר במעשה אחד, שהרי החציבה באותה קרקע היא גם השימוש האסור שנעשה בה.
ב. סעיף 204 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 קובע את מגבלת סמכות הענישה של בית המשפט, היינו, מאסר שנתיים. לפיכך, שיעור הקנס המרבי הוא 67,300 ש"ח, כאמור בסעיף 61(3) לחוק העונשין. לקנס בשיעור זה עתרה המשיבה במסגרת טיעוניה לעונש (ראו עמ' 26 של פרוטוקול הדיון בבית משפט השלום).
ג. אכן, לבית המשפט נתונה סמכות לגזור את הקנס על פי טובת ההנאה שהפיק הנאשם (ראו סעיף 63(א) לחוק העונשין), אולם עתירה ברוח זו לא נשמעה מפיה של המשיבה בעניינו של המבקש. עניין נוסף הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט, הוא חיוב נאשם בתשלום קנס נוסף בגין כל יום בו נמשכת העבירה. אולם, הדבר הותנה בכך שהנאשם יקבל הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו (סעיף 204(א), סיפא, לחוק התכנון והבניה). בפני ערכאות קמא לא הוצגה ראייה לכך שהועדה המקומית שיגרה הודעה למבקש, וממילא לא התקיים התנאי לגזירתו של קנס יומי.
5. נוכח האמור, אנו מקבלים את הערעור ומעמידים את הקנס בו יחויב המבקש על סך של 67,300 ש"ח או מאסר תמורתו למשך 5 חודשים. יתר רכיביו של העונש יעמדו בעינם. הקנס ישולם בתוך 5 חודשים מהיום.
ניתן היום, כ"ה בסיון התשע"א (27.6.2011).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10030970_O04.docהג
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il