פלוני נ. פלוני

איסור פרסום לפי החלטת בית משפט מחוזי 3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבתי משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3088/19 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 28.4.2019 בתהל"ם 40827-01-18 אשר ניתנה על ידי כבוד השופט י' שקד בשם המערערת: בעצמה בשם המשיב: עו"ד יהונתן קניר פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופט י' שקד) מיום 28.4.2019 בתלה"ם 40827-01-18 שדחה את בקשת המערערת לפסול עצמו מלהוסיף ולדון בעניינה. בין הצדדים, בני זוג לשעבר, התנהלו בפני המותב הליכים שונים בענייני הסכם גירושין, מזונות, רכוש ותביעות כספיות. הערעור דנן עניינו בשלושה הליכים המתנהלים בפני המותב – תביעה בעניין מזונות אחת מבנות הצדדים (תלה"ם 8524-07-17 ולהלן: תביעת מזונות), תביעה בעניין פיצוי כספי, ותביעה לפירוק שיתוף בדירה במודיעין (להלן: הדירה) שהגיש המשיב נגד המערערת (שני ההליכים האחרונים מתנהלים במאוחד – תלה"ם 40827-01-18 להלן: תביעת פירוק השיתוף, ותלה"ם 9291-12-17 וביחד: התביעות הכספיות). ביום 6.11.2017 במסגרת פסק דין שניתן בקדם משפט בתביעת המזונות ביטל המותב את חיוב המשיב במזונות אחת מבנותיהם של בני הזוג. כחצי שנה לאחר מכן, ביום 5.6.2018, חייב המותב בפסק דין שניתן בתביעות הכספיות את המערערת לשלם למשיב פיצוי כספי והורה על פירוק השיתוף בדירה ועל מינוי כונסת נכסים לדירה (להלן: כונסת הנכסים). המערערת הגישה ערעורים לבית המשפט המחוזי על שני פסקי הדין הנ"ל, וזה אימץ את הסכמת הצדדים בתביעת המזונות להחזיר את הדיון בה לבית המשפט קמא לשמיעת ראיות ולמתן פסק דין חדש. כמו כן נפסק, לפנים משורת הדין, כי החיוב בפיצוי שהושת על המערערת במסגרת התביעות הכספיות יופחת לכדי מחצית. יתר רכיבי הערעור בעניין התביעות הכספיות נדחו (עמ"ש 38729-11-17 ועמ"ש 18906-07-18 ולהלן: פסק הדין בערעורים). לאחר שניתן פסק הדין בערעורים הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב בתביעת המזונות ובתביעות הכספיות, שההליך בהן הוסיף להתנהל בכל הנוגע לפירוק השיתוף בדירה וטענה כי דעת המותב בהליכים אלה התגבשה ונוצר חשש ממשי למשוא פנים כלפיה. ביום 28.4.2019 דחה, כאמור, בית המשפט את הבקשה בהחלטה שניתנה במסגרת תביעת פירוק השיתוף. בית המשפט הדגיש כי הלכה למעשה טענות המערערת מושתתות על פסק הדין בערעורים שהורה על החזרת ההליך בתביעת המזונות לבחינה מחודשת של בית המשפט לאחר שהצדדים הסכימו לכך. הוטעם כי המערערת הגישה את בקשתה לפסילת המותב בשיהוי, בחלוף כ-16 חודשים מיום מתן פסק הדין בתביעת המזונות, אשר לשיטתה מקים את עילת הפסילה – עובדה שיש בה כדי להצדיק את דחיית הבקשה. בית המשפט הוסיף והבהיר כי דעתו אינה "נעולה", כי פסק הדין בתביעת המזונות ניתן על בסיס הראיות שעמדו בפניו אותה העת וכי הוא יהיה נכון לשמוע את הצדדים "באוזן כרויה ובנפש חפצה". באשר לטענות המערערת ביחס להתבטאויות המותב נקבע כי המערערת לא פירטה על אודות ההתבטאויות הנ"ל, אלא טענה טענותיה באורח כללי. לבסוף, קבע בית המשפט כי קבלת הבקשה ללא כל עילה שבדין תגרום עינוי דין למשיב, לסחבת ולאובדן זמן שיפוטי. על יסוד כל האמור, הבקשה נדחתה והמערערת חויבה בהוצאות בסכום של 5,000 ש"ח לטובת המשיב ו-5,000 ש"ח נוספים לאוצר המדינה. מכאן הערעור. המערערת, המייצגת את עצמה, שבה על הטיעונים שהועלו בפני בית המשפט קמא ומדגישה כי החלטת המותב בבקשת הפסלות מלמדת כשלעצמה על משוא פנים, שכן היא מתעלמת מטענותיה ומפסיקת בית המשפט המחוזי בערעורים. נטען כי בית המשפט מאמץ באופן עקבי לאורך כל ההליכים השונים את עמדת המשיב באופן המעיד על משוא פנים כלפיה. עוד הוסיפה המערערת כי פסק הדין בתביעת המזונות ניתן במסגרת קדם משפט מבלי שהתאפשר לה להגיש ראיות או לקיים חקירה נגדית וכי האופן שבו פירט בית המשפט בהחלטה בבקשת הפסלות את נסיבות מתן פסק הדין בתביעת המזונות מעיד כי המותב "נעול" בדעתו וכי הדיון המחודש בשאלת המזונות הוא בבחינת "משחק מכור". המערערת מוסיפה טענות שונות הנוגעות להתבטאויות המותב בתביעת המזונות ובתביעות הכספיות המעידות לשיטתה כי הוא מוטה כנגדה. עוד היא מעלה טענות נגד החלטות שונות שניתנו בהליכים השונים, לרבות בעניין פסיקת ההוצאות שבהן חויבה. באשר לקביעה כי נפל שיהוי בהגשת בקשת הפסלות נטען כי הבקשה הוגשה לאחר הצטברות נסיבות ולנוכח ניסיונותיה להימנע מהגשת בקשה לפסול את המותב קודם לכן. לחלופין, נטען כי יש לקבל את הערעור מחמת מראית פני הצדק. בהודעה שהגישה המערערת לאחר הגשת הערעור היא ציינה כי חרף העובדה שהוגש ערעור על ההחלטה בעניין הפסלות וחרף טענותיה הנוגעות למצבה הרפואי, הוסיף בית המשפט להכריע בבקשות שונות שהגישו הצדדים בהליך בעניין תביעת פירוק השיתוף ובעניין תביעת המזונות. כמו כן, הוסיפה המערערת וטענה כי בין כונסת הנכסים שמונתה בתביעת פירוק השיתוף ובין המותב קיים קשר העולה כדי ניגוד עניינים אסור, שעל אודותיו היא למדה מפרסומים שונים בתקשורת. המשיב סומך ידיו על החלטת בית המשפט קמא וסבור שיש לדחות את הערעור. לטענתו דעת המותב אינה "נעולה" והמערערת הגישה את בקשת הפסלות לאחר שנתיים של הליכים בין הצדדים שבהם לא העלתה טענות דומות. דין הערעור להידחות. טענות המערערת הנוגעות להתנהלות המותב ולהחלטות שקיבל בתביעת המזונות, ובפרט בנוגע לפסק הדין שניתן בתביעה זו – אין בהן כדי להקים עילת פסלות. העובדה שבית המשפט דן והכריע בהליך מסוים אין בה לבדה כדי לפסול אותו מלשוב ולדון באותו עניין, אם הובא בשנית לפניו בעקבות התערבות ערכאת הערעור, ועל הטוען לפסילת המותב להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 645/19 פלוני נ' פלוני, פסקה 5 (12.2.2019)). כזכור, פסק הדין בערעורים קבע – בהסכמת הצדדים – כי ההליך בעניין המזונות יוחזר לבחינה מחודשת של בית המשפט קמא. אין להלום מצב שבו צד מסכים להשבת ההליך לערכאה הדיונית ולאחר מכן, מבלי שהתקיימו נסיבות חדשות, הוא מעלה טענה לפסילת המותב. עיון בכתבי הטענות שהגישו הצדדים בבית המשפט המחוזי ובפרוטוקול הדיון מעלה כי בשום שלב לא ביקשה המערערת כי ההליך יוחזר למותב אחר, ואף בפניי היא לא ציינה כי עשתה כן. על כן, דין טענותיה בהקשר זה להידחות. זאת ועוד, טענות המערערת הנוגעות להתנהלות הדיונית של המותב ולהחלטות שקיבל בעבר בהליך בתביעת המזונות הן טענות הנושאות אופי "ערעורי" מובהק, שאין מקומן בהליכי פסלות (ע"א 9218/18 הדר נ' גדסי, פסקה 4 (17.1.2019)) ומכל מקום, חלק מטענות אלו כבר נדונו בהליכי ההשגה שנקטה המערערת. זאת ועוד – בקשת הפסלות שהגישה המערערת בעניין זה הוגשה בשיהוי ניכר ועובדה זו תומכת אף היא בדחייתה (ע"א 4122/18 שוורץ נ' מנצור, פסקה 4 (4.7.2018)). כעולה מההחלטה בבקשת הפסלות, המותב הבהיר כי הוא יהיה נכון "לשמוע את הצדדים באוזן כרויה ובנפש חפצה" ללא משוא פנים וחזקה עליו שכך ייעשה. הוא הדין באשר ליתר הטענות הנטענות בעניין התנהלות המותב והחלטותיו בתביעות הכספיות, שאף הן הועלו בשיהוי ניכר ומופנות כנגד החלטות דיוניות שניתנו בהליך, לרבות כאלה הנוגעות לפסיקת הוצאות. טענות אלה, כפי שכבר פסקנו לא אחת, אין בהן כדי להקים עילת פסלות (ע"א 7810/17 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (1.11.2017)). טענות המערערת באשר להתבטאויות שונות המיוחסות למותב, המקימות לשיטתה עילת פסלות, אף הן דינן להידחות, וזאת בפרט משעה שהמערערת לא ביקשה לתקן את פרוטוקול הדיון כך שישקף את מהלך הדיון כפי שנטען על ידה (ע"פ 1609/19 שוראקי נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (6.3.2019)). לא ראיתי להידרש לטענות המערערת הנוגעות לניגוד העניינים הנטען בין כונסת הנכסים למותב. טענות אלה הועלו לראשונה בהודעה שהגישה המערערת במסגרת הערעור ולא הועלו ומשכך אף לא נדונו במסגרת בקשת הפסלות. יתרה מכך, הטענות בעניין זה נטענו על ידי המערערת באורח כללי ומבלי להציג כל תשתית עובדתית לביסוס קיומו של ניגוד העניינים הנטען על ידה. כעולה מהחלטת המותב מיום 4.6.2019 בינו ובין כונסת הנכסים אין "כל קשר חברי או קשר אחר זולת היותה עורכת דין המופיעה מעת לעת בפני", וכך עולה גם מתגובת כונסת הנכסים שצורפה להודעת המערערת בערעור. באשר לטענת המערערת ולפיה המותב מוסיף להכריע בבקשות בכלל ההליכים המתנהלים בפניו גם לאחר הגשת הערעור – משהמותב לא הורה על הפסקת ההליך בהתאם לסמכותו לפי תקנה 471ג(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אין מניעה כי הוא יוסיף לטפל בהליך, ואף בפניי לא הוגשה בקשה להורות על הפסקת ההליך בבית המשפט קמא עד להכרעה בערעור. אף לא ראיתי מקום להורות על קבלת הערעור מחמת מראית פני הצדק (ע"א 9108/08 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (9.12.2008)). אשר על כן, הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין בערעור בסך של 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ז בסיון התשע"ט (‏20.6.2019). ה נ ש י א ה _________________________ 19030880_V01.docx מצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1