ורה ביירק נ. משרד הפנים, מנהל האוכלוסין

פסק-דין בתיק בג"ץ 3080/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3080/08 כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרת: ורה ביירק נ ג ד המשיב: משרד הפנים - מינהל האוכלוסין עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד ולאדימיר מיסיוק בשם המשיב: עו"ד רועי שויקה פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרת, כי נורה למשיב ליתן טעם מדוע לא תוכר זכאותה לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, התש"י-1950 (להלן: חוק השבות). במסגרת העתירה מבקשת העותרת צו ביניים, לפיו יינתן לעותרת אישור שהייה בישראל עד למתן החלטה בעתירה. מלכתחילה הוגשה עתירה זו בידי העותרת בצוותא חדה עם בת דודתה. ביום 29.8.2008 הגישה בת דודתה של העותרת בקשה למחיקת שמה מעתירה זו. ביום 1.9.2008 נמחק שמה של בת הדודה מן העתירה אשר לפנינו. כפי שעולה מהעתירה, העותרת הינה אזרחית אוקראינית, ילידת 1950. לטענת העותרת, אביה היה חצי יהודי בעוד אמה הייתה יהודיה, בת להורים יהודיים. לעתירה צורפה תעודת לידה של העותרת בה מצוין כי אמה יהודיה. בשנת 2002 פנתה העותרת לסוכנות היהודית בבקשה לעלות ארצה אך לא נענתה. בשנת 2007, בזמן שהותה בישראל, פנתה העותרת למשרד הפנים (להלן: המשיב) בבני ברק אשר לטענתה לא סיפק לה תשובה עניינית לבקשתה, ומנע ממנה את האפשרות להגיש בקשה מסודרת להסדרת מעמדה בישראל. לאחר עיון בעתירה ובתגובת המשיב, מצאתי כי דין העתירה להידחות על הסף. לפי חוק השבות ותקנות השבות, תשט"ז-1956 אשר הותקנו מכוחו, הגוף המוסמך לדון בבקשת העותרת הינו משרד הפנים. לפי תגובת המשיב, אין ברישומיו כל רישום על פניה או בקשה מצד העותרת. בעתירתה אמנם טוענת העותרת כי פנתה אל סניף המשיב בבני ברק אך טענה זו מצוינת באופן כוללני, ללא ציון פרטים נוספים או ראייה כלשהי אשר יש בה בכדי לאשש שאכן נעשתה פנייה שכזו. הלכה היא כי בטרם פנייה לקבלת סעד מבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, על העותר למצות את ההליכים המשפטיים העומדים לרשותו מול הרשויות המוסמכות, כפי שעמד על כך השופט מ' שמגר (כתוארו דאז): "מי שמבקש להביא בפני בית-משפט זה תלונתו על כך שהרשויות האזרחיות או הצבאיות המופקדות על אכיפת החוק אינן מפעילות סמכותן, חייב תחילה להצביע על כך שפנה לרשויות המוסמכות לכך, בהתבססו על אחת מהוראות החוק החלות על הענין וביקש פעולתן וכי הללו מיאנו שלא כדין לפעול בגדר חובותיהן על-פי חוק. לשון אחרת, אף אם הנפגע הוא בעל זכות עמידה בפני בית-משפט זה איננה פתוחה בפניו דרך הפניה הישירה לבית-המשפט הגבוה לצדק (פרט למקרים יוצאים-מן-הכלל שאין ענינם לכאן), אלא אם הקדים ופנה תחילה אל הרשויות המופקדות על הענין נשוא הבקשה, וזאת לא עשה העותר שבפנינו. פעולה מוקדמת כמתואר, היא מאפשרת לבית-משפט זה בין היתר, להסיק, לפחות לכאורה, מה נימוקיה ושיקוליה של הרשות עליה מלינים ואם יש אכן מקום להפעלת סמכויותיו של בית-משפט זה." (ראו בג"צ 600/75 קורן נ' שר הבטחון, פ"ד ל (1) 514, 516 (1975); וכן ראו בג"צ 5449/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.6.2008) העוסק בעניין הדומה לזה שלפנינו). במקרה שלפנינו, לא נראה שניתנה לרשות המוסמכת לכך ההזדמנות לבחון ולתת את דעתה על עניינה של העותרת. משלא מיצתה העותרת את ההליכים המנהליים העומדים לרשותה אל מול משרד הפנים, לא מצאתי כי יש בעתירה כל עילה אשר תצדיק את התערבותנו. אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף. ניתן היום, כ"ח באלול התשס"ח (28.9.2008). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08030800_H06.doc שצ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il