אהובה וינברג נ. יצחק ברדריאן

פסק-דין בתיק ע"א 3080/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3080/04 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופטת א' חיות המערערים: 1. אהובה וינברג 2. יאלי הרן 3. מלכה ליננברג 4. יואל קלמס 5. גדעון הרן נ ג ד המשיבים: 1. יצחק ברדריאן 2. חיים קהתי משיבה פורמלית: 3. גלמונד חיה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 10.2.04 בע"א 975/95 שניתן על ידי כבוד השופט י. עדיאל תאריך הישיבה: כ"ג בתשרי תשס"ו (26.10.05) בשם המערערים: עו"ד מירה ברנע ועו"ד ד"ר משה ויינברג בשם המשיבים: עו"ד אמיר מרגלית פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט עדיאל) בו נדחתה תביעת המערערים אשר בקשו הצהרה כי הם בעלי שליש מזכויות הבעלות בחלקת מקרקעין בישוב גבעת זאב מצפון לירושלים (להלן – "החלקה"). 2. המערערים בססו את תביעתם לפסק דין הצהרתי על זכותם הנטענת מכח היותם יורשי המנוח יצחק גברילוביץ ז"ל, אשר הלך לעולמו ביום 10.3.53. הם טענו כי המנוח היה מעורב בשנות ה-30 של המאה הקודמת בשרשרת עסקאות לרכישת אדמות באיזור ירושלים יחד עם שני שותפים נוספים, ה"ה הפטל וריבלין ששניהם הלכו לעולמם. לטענתם, במסגרת עסקאות אלה, נמצאה גם החלקה אשר המנוח רכש זכות להירשם כבעלים של 1/3 מן הזכויות בה מכח הסכם שותפות שנכרת בינו לבין ריבלין ביום 18.12.34. המשיב 1, יצחק ברדריאן, טען בתשובה כי בתחילת שנות ה-80 רכש את הזכויות בחלקה בתמורה ובתום לב מיורשים של ריבלין והפטל שהיו הבעלים הרשומים של החלקה בפנקס המקרקעין. המשיב 2, חיים קהתי, היה אחד המתווכים בעסקה. בתחילת שנת 1995 מכר ברדריאן חלק מזכויותיו בחלקה למשה"ב, חברה לשיכון ופיתוח בע"מ, במסגרת עיסקת קומבינציה. 3. בית המשפט המחוזי, בפסק דין מפורט ומנומק היטב, מצא כי דין התביעה להידחות. הוא דן תחילה בטענות סף שהועלו. טענת התיישנות שהעלו המשיבים בהסתמך על סעיף 20 לחוק הקרקעות העותומני נדחתה משנקבע כי תנאיה לא נתקיימו בנסיבות ענין זה. לעומת זאת, בית המשפט קיבל את טענת "מעשה בית דין" וזאת על יסוד הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים בהתדיינות אחרת שהתנהלה ביניהם, המונע הגשת התביעה הנוכחית. בית המשפט הגיע למסקנה כי אף שהמסמך נ/17 אינו חתום ולא קיבל תוקף של פסק דין, הוא משקף נכונה הסדר שהושג בין הצדדים. למסקנה זו הגיע על יסוד בחינת מכלול נתונים וראיות שנפרשו בפניו, מתוכם הסיק כי מסמך זה שיקף את ההבנה אליה הגיעו הצדדים ואשר על יסודה נסתיימה המחלוקת ביניהם לגבי כל עסקה שהיתה ביניהם בעבר, ונמנעו הליכים משפטיים נוספים בעתיד לגבי העסקאות שנעשו ביניהם. כן קיבל בית המשפט את טענת השיהוי שהעלו המשיבים, בקובעו כי חלפו 60 שנה ממועד חתימת הסכם השותפות בין המנוח לבין ריבלין ועד הגשת כתב התביעה. גם אם תופחת מהתקופה שחלפה תקופת היות המקרקעין תחת שלטון ירדן, נותרת עדיין תקופה ארוכה של כשלושים שנה אשר במהלכה לא ננקטו כל פעולות למימוש זכות המקרקעין. השיהוי גם הוא בעוכרי המערערים. בית המשפט מצא כי די בטעמי סף אלה כדי לדחות את התביעה. חרף זאת, הוא בחן גם את התביעה לגופה, ומצא כי גם טעמים שלגופם של דברים מלמדים כי לא הוכחה זכות קנין של המנוח בחלקה, כנטען. הוא קבע כי פרשנות ההסכם שמכוחו טוענים המערערים לזכותם בקרקע, אינו מוביל למסקנה כי המנוח זכאי להירשם כבעל זכויות בחלקה. בחינת הראיות מעלה כי לא הוכח שהסכם השותפות חל על החלקה, וכן עולה מהראיות כי הצדדים קיימו ביניהם עיסקאות ועסקים נוספים ביחס לרכישת אדמות, אשר לגביהם קיימים שבעה הסכמים נוספים, עליהם לא ידוע דבר. כן נפסק, כי העובדה שהמנוח לא נרשם בחייו כאחד מבעלי הזכויות בחלקה, בניגוד לחלקה אחרת בה נרשם כבעל זכות, מחזקת את המסקנה כי החלקה לא נכללה בהסכם השותפות, ואפילו אם נמנתה עליו, הצדדים לא התכוונו להקנות בה זכות קנין למנוח. נקבע, איפוא, כי לא הוכח שהסכם השותפות חל על החלקה, ואפילו חל עליה, אין עולה מנוסחו כי מדובר בהקניית זכות קנין למנוח, להבדיל מזכות ל-33% מהרווח הנקי הכללי שיתקבל ממכירת האדמות. המערערים לא עמדו בנטל הוכחת התביעה 60 שנה לאחר עריכת הסכם השותפות, כאשר כל הצדדים המעורבים בעסקאות הלכו לעולמם. התביעה נדחתה בהעדר הוכחה מספקת, תוך חיוב המערערים בהוצאות המשיבים. 4. המערערים קובלים בערעורם על קביעות בית המשפט קמא שהביאו לדחיית התביעה. הם טוענים כי שגה בית המשפט במשקל שייחס להסכם פשרה נ/17, שהוא מסמך לא חתום אשר לא קיבל תוקף של פסק-דין. כן קבלו על הקביעה כי התביעה נגועה בשיהוי, בטענה כי אין להחיל עיקרון זה כלפי מי שעומדים על זכויותיהם כנגד מי שמבקש לשלול אותם, וכי מעולם לא ויתרו על זכויותיהם בקרקע, ואין להתייחס אליהם ואל המנוח כישות אחת. כן נטען, כי טעה בית המשפט בקובעו כי לא הוכח שהסכם השותפות חל על החלקה. הם קובלים עוד על ההוצאות שהושתו עליהם בערכאה הדיונית. 5. המשיבים מבקשים לאמץ את קביעות פסק הדין נשוא הערעור. בין היתר, הם טוענים לענין מעשה בית דין, כי מדובר בפרוטוקול ובפסק דין המתייחס לביטול הדדי של התביעה ותביעה שכנגד, המהווים מעשה בית דין ומניעות מהגשת תביעה נוספת נגדם. לדבריהם, גם בלא זכרון הדברים נ/17, די בפסק הדין ובפרוטוקול האמורים כדי לדחות את התביעה הנוכחית בשל השתק עילה. לענין השיהוי נטען, כי המשיבים שינו את מצבם לרעה עקב הזמן שחלף, שכן הם בצעו בינתיים עסקאות עם צד שלישי, ותביעת המערערים נוגדת עסקאות אלה. הם טוענים להכבדה ניכרת של הליכי התביעה בידי המערערים, אשר גרמה להתמשכותם ולסרבולם, דבר אשר הסב להם נזק ועינוי דין. כן נטען, כי צדק בית המשפט כאשר קבע כי היה שיהוי בענייננו, וקביעותיו לגופה של התביעה הן קביעות שבעובדה שאין ערכאת ערעור צריכה להתערב בהם. 6. נתנו דעתנו לקביעות פסק הדין קמא, על רקע טיעוני הצדדים בערעור, ובאנו לכלל מסקנה כי אין מקום להתערבותנו, ויש לאמץ את מסקנות בית המשפט המחוזי. נראית לנו, בעיקרה, גישתו של בית המשפט קמא באשר לטענות הסף בדבר מעשה בית דין ושיהוי מהטעמים שהובאו על ידיו. אולם בכך לא העיקר, שכן בית המשפט, חרף קביעותיו בטענות הסף, נכנס לעובי הקורה ודן בתביעה לגופה תוך ניתוח המערך הראייתי שנפרש בפניו. הוא הגיע לכלל מסקנה כי לא הוכח שהסכם השותפות, עליו התבססו המערערים, התייחס לחלקה, ומצא חיזוק למסקנה זו בנתונים רלבנטיים שונים המסבירים מדוע המנוח לא נרשם כבעל זכות קנין בחלקה זמן סביר לאחר עריכת הסכם השותפות. איננו רואים עילה להתערב במסקנותיו העובדתיות-פרשניות של בית המשפט, המבוססות על הראיות שהובאו בפניו. אכן, הקושי לבסס תביעת קנין מעין זו 60 שנה לאחר מועד העיסקה הנטענת הוא ברור ומובן, אולם בפנינו מציאות שבה זכויות המנוח והמערערים נותרו בגדר טענות לא מוכחות שאין לבסס עליהן את הצהרה המבוקשת. משכך, דין התביעה היה להידחות, וכמוה גם הערעור על פסק הדין העומד בפנינו. 7. אנו דוחים, אפוא, את הערעור על כל חלקיו, לרבות לענין ההוצאות שהושתו על המערערים בערכאה דלמטה, אשר אינן מצדיקות התערבות ערכאת ערעור. המערערים ישלמו הדדית למשיבים שכר טרחת עורך דין בהליך זה בסכום של 25,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ט בתשרי תשס"ו (1.11.05). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04030800_R11.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il