פלוני נ. פלוני

3 1 בבית המשפט העליון ע"א 308/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי 4. לשכת רישום המקרקעין בירושלים ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' ז'יסניצקי רקובר) בתמ"ש 26034-12-18 מיום 18.12.2023 בשם המערער: עו"ד יהושע ננר בשם המשיבים 2-1: עו"ד מרים זפט פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' ז'יסניצקי רקובר) מיום 18.12.2023 בתמ"ש (משפחה ת"א) 26034-12-18 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. המערער, אזרח ותושב איראן, הוא אחיהם של המשיבים. המערער והמשיבים מנהלים הליך בבית המשפט לענייני משפחה שעניינו בשאלת בעלות על חנות בירושלים (להלן: החנות). לטענת המערער, בין השנים 1984-1978 הוא העביר למשיבה 1 (להלן: המשיבה) כספים בנאמנות במטרה לרכישת נכסי מקרקעין בישראל, והמשיבה עשתה שימוש בחלק מהכספים על מנת לרכוש את החנות. כנטען, בשנת 2015 גילה המערער להפתעתו כי המשיבה עשתה שימוש בכספים גם לצרכיה האישיים, ואף נטלה את דמי השכירות מהחנות לעצמה. בשנת 2016, פנה המערער למשיבה וביקש להעביר את רישום הזכויות בחנות על שמו, ואולם בקשתו לא נענתה. נוכח האמור, בשנת 2018 עתר המערער לבית המשפט לענייני משפחה וביקש, בין היתר, שהרישום בחנות יועבר לשמו; כמו גם להשבת כספים שהעביר למשיבים. מאז מתנהל ההליך בבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת זאת, ביום 20.3.2020 הגיש המערער תצהיר עדות ראשית. לאחר מכן, ביקש המערער להגיש תצהיר משלים, ואולם בית המשפט דחה את בקשתו. על החלטה זו הגיש המערער בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי; בית המשפט המחוזי נתן רשות לערער וקיבל את הערעור (רמ"ש 1947-10-21 פלוני נ' פלונית (19.12.2021)). בנוסף לאמור, במסגרת ישיבת הוכחות שהתקיימה ביום 18.5.2023, נתן בית המשפט מספר החלטות דיוניות, ובתוך כך דחה את בקשתו של המערער למחוק את אחד מהנספחים שצורפו לתצהיר עדות ראשית של המשיבה, כמו גם את בקשתו להגשת מסמך בזמן עדות המשיבה (להלן: ההחלטות הדיוניות מיום 18.5.2023). המערער הגיש בקשת רשות לערער על ההחלטות הדיוניות שניתנו במהלך דיון ההוכחות, ובקשה זו נדחתה (רמ"ש 36881-07-23 פלוני נ' פלונית (13.8.2023)). בחודש אוקטובר 2023 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב (לשלמות התמונה יצוין כי תחילה בית המשפט הורה לתקן את הבקשה מאחר שהוגשה בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), ובקשה מתוקנת הוגשה בחודש נובמבר 2023). כנטען בבקשה, אופן ניהול ההליך ומכלול ההחלטות הדיוניות שניתנו במסגרתו מלמדות על משוא פנים מובהק מטעם המותב. המערער טען כי המותב "עושה כל שניתן כדי למנוע [מהמערער – ע' פ'] להוכיח את גרסתו ולהוכיח את תביעתו" (סעיף 2 לבקשה). במסגרת זאת, בין היתר, התייחס המערער להחלטות הדיוניות מיום 18.5.2023. כנטען, ההחלטה לדחות את בקשתו של המערער להגשת מסמך במהלך עדותה של המשיבה, יש בה ללמד על יחסו השלילי של המותב כלפי מסמכים שעליהם נסמכת תביעתו של המערער. עוד נטען כי אף ההחלטה משנת 2020 לדחות את בקשתו של המערער להגשת תצהיר משלים מדגימה את רצונו של המותב להצר את צעדיו. עוד התייחס המערער לדיון הוכחות משנת 2020, שמלמד על יחס מועדף שלטענתו מפגין המותב כלפי המשיבה. כך, כנטען, התיר המותב לבא כוח המשיבה לחקור את המערער "חקירה ממושכת בנושאים לא רלוונטיים" (סעיף 17 לבקשה), ומנגד אפשר למשיבה שלא להשיב לשאלה מרכזית שנשאלה על ידי בא כוח המערער. ביום 18.12.2023 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי השיהוי הרב שנפל בהגשת הבקשה מצדיק את דחיית הבקשה על הסף, בפרט בשים לב לכך שהבקשה מתייחסת להחלטות משנת 2020 וממאי 2023. בית המשפט הוסיף וקבע כי יש לדחות הבקשה גם לגופם של דברים, מאחר שהבקשה מתייחסת אך להחלטות דיוניות אשר ניתנו בהתאם לדין, ואשר אין בהם ללמד על משוא פנים או על נעילת דעתו של בית המשפט. מכאן הערעור דנן, שבו חוזר המערער, בעיקרם של דברים, על טענותיו בבקשת הפסלות. כנטען, הבקשה לא לוקה בשיהוי מאחר שרק לאחר דיון ההוכחות מיום 18.5.2023 הגיע המערער למסקנה כי לא יזכה לדיון צודק וכי יש לפסול את המותב. לשיטת המערער, אמנם ככלל החלטות דיוניות לא יביאו לפסילת המותב, ואולם לשיטתו מדובר במקרה מובהק וקיצוני, שבו החלטות המותב הובילו להפליית המערער ביחס למשיבים וזאת במגמה למנוע מהמערער להוכיח את תביעתו. המערער מוסיף וטוען כי להרגשתו, העובדה שבאת כוחה של המשיבה נשואה לשופט בית המשפט מחוזי בדימוס, שפרש לגמלאות בשנת 2011, ואשר דן בעבר בערעורים על בית המשפט לענייני משפחה, הובילה ליחס המועדף של המותב כלפי המשיבה. המשיבים הגישו תשובה לערעור, ובה טענו, בעיקרם של דברים, כי טענות המערער לעניין משוא פנים מצד המותב הן חסרות בסיס. עוד נטען כי טענתו של המערער שלפיה עילת הפסלות התגבשה רק לאחר דיון ההוכחות מיום 18.5.2023, אינה עולה בקנה אחד עם טענתו כי המותב מפגין משוא פנים מובהק לטובת המשיבים לאורך כל ההליך. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. בהתאם להוראת סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אמת המידה לפסילת שופט מלשבת בדין היא התקיימותן של "נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". איני סבור כי נסיבות אלו מתקיימות בענייננו. בקשת הפסלות מתייחסת, בין היתר, להחלטות שניתנו לפני למעלה משלוש שנים; טענות אלו לוקות בשיהוי משמעותי, וככל שהמערער סבר כי הן מקימות עילת פסלות, היה עליו להגיש בקשתה מתאימה באותה העת (ע"א 8866/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 10 (7.3.2023); ע"א 3050/22 הוועד לשמירה על בתי הקברות המוסלמים בירושלים נ' עיריית ירושלים, פסקה 10 (2.6.2022)). אף לשיטת המערער, עילת הפסלות התגבשה לכל המאוחר בחודש מאי 2023. למרות זאת, בקשת הפסלות הוגשה רק בחלוף 5 חודשים – בחודש אוקטובר 2023. לפיכך, בצדק קבע בית המשפט לענייני משפחה כי הבקשה הוגשה בניגוד לתקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, שקובעת כי על בעל דין להגיש בקשה לפסילת המותב מיד לאחר שנודע לו על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת, וכי יש בשיהוי זה להצדיק כשלעצמו את דחיית הערעור (ע"א 518/24 בר נ' אריאל, פסקה 6 (31.1.2024); ע"א 7910/23 עו"ד מיכה צמיר – מפרק שער הגבינות שיווק מזון בע"מ נ' קדרון ושות' רואי חשבון, פסקה 8 (4.1.2024); ע"א 2305/23 צברי נ' וטנמכר, פסקה 11 (14.8.2023)). לכך יש להוסיף כי המערער הגיש את בקשת הפסלות לאחר שנדחתה בקשת הרשות לערער על ההחלטות מיום 18.5.2023; בכך יש לעורר קושי גם אל מול הכלל שלפיו טענת פסלות אינה בבחינת "נשק סודי" שנשמר לעת מצוא, ככל שההליך אינו מתפתח לשביעות רצונו של בעל הדין (ע"א 229/24 פלוני נ' פלוני, פסקה 6 (28.1.2024); ע"א 43/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (4.1.2024); ע"א 1551/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 11 (22.3.2023); ) ע"א 1177/23 דהן נ' עדי אגודה שיתופית בע"מ, פסקה 15 (16.3.2023)). אף לגופם של דברים, איני סבור כי הערעור שלפניי מקים עילת פסלות. טענותיו של המערער מכוונות כולן להחלטות השיפוטיות שנתן המותב לגופן, ובכלל זאת להחלטה לדחות את בקשתו של המערער להגיש תצהיר עדות משלים, ולהחלטה לדחות את בקשתו להגיש מסמך בזמן עדותה של המשיבה. ואולם, בפסיקה הובהר לא אחת כי החלטות מסוג זה אינן מקימות, כשלעצמן, עילת פסלות אלא במקרים קיצוניים וחריגים, וזאת גם כשמדובר ב"הצטברות" של החלטות דיוניות שאינן לרוחו של בעל דין (ראו: ע"א 6257/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 14 (13.11.2022); ע"א 984/22 פלוני נ' הגלריה בברנר בע"מ, פסקה 14 (13.4.2022)). איני סבור כי המקרה דנן בא בגדרם של אותם מקרים נדירים. כפי שצוין לא אחת, הדרך להשיג על החלטות אלו היא באמצעות הליכי הערעור הקבועים בדין ואכן, בענייננו, המערער הגיש בקשות רשות ערעור על החלטות דיוניות של המותב. נוכח האמור, דין טענות המערער להידחות. לבסוף אציין כי טענת המערער שלפיה המותב מגלה יחס מועדף כלפי המשיבה מאחר שבאת כוחה של המשיבה נשואה לשופט בית המשפט המחוזי בדימוס, נטענה בעלמא וללא ביסוס. כפי שצוין בעבר, עצם קיומו של קשר משפחתי בין בא כוח אחד הצדדים לבין שופט אחר, אינו מעיד כשלעצמו על קשר או יחסי קרבה בין המותב לבין אותו בא כוח – לא כל שכן קרבה שמקימה חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 2184/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (21.3.2024); ע"א 5470/23 גנות נ' כהן, פסקה 5 (10.8.2023)); בנוסף, טענה זו נטענה לראשונה בערעור הפסלות, ואף מהטעם הזה אין מקום להיעתר לה (ע"א 542/24 פלונית נ' שפירא, פסקה 6 (12.3.2024); ע"א 8277/22 פארן נ' פלדמן, פסקה 11 (15.2.2023)). הערעור נדחה אפוא. המשיבים הגישו את תשובתם מבלי שהתבקשו לעשות כן, ומשכך לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ג בניסן התשפ"ד (‏21.4.2024). מ"מ הנשיא _________________________ 24003080_M05.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1