פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3068/14

אברהם מריסאת נ. רשות המרעה במשרד החקלאות

העותר ביקש להורות למשיבות להקצות לו שטח מרעה לצאנו.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 05/06/2016 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3068/14 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה הקצאת קרקע למרעה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להורות למשיבות להקצות לו שטח מרעה לצאנו.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3068/14

אברהם מריסאת נ. רשות המרעה במשרד החקלאות

העותר ביקש להורות למשיבות להקצות לו שטח מרעה לצאנו.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה נגד רשות המרעה ורשות מקרקעי ישראל בדרישה להקצות לו שטח מרעה לצאנו. במהלך ההליך, המשיבות פרסמו 'קול קורא' להקצאת שטחי מרעה באזור, והעותר הגיש מועמדות. לאחר שהתקבלה החלטה להקצות לעותר את השטח המבוקש, הודיעו הצדדים כי העתירה התייתרה. העותר ביקש למחוק את העתירה אך דרש כי המשיבות ישאו בהוצאותיו, בטענה שהגשת העתירה היא שהניעה את המשיבות לפעול. המשיבות התנגדו לחיוב בהוצאות וטענו כי ההליך התנהל באופן תקין ושקוף ללא קשר לעתירה. בית המשפט הורה על מחיקת העתירה וקבע כי כל צד ישא בהוצאותיו.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ח' מלצר, נ' הנדל, נ' סולברג
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אברהם מריסאת

נתבעים

  • רשות המרעה במשרד החקלאות
  • רשות מקרקעי ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המשיבות לא נענו לפניותיו עובר להגשת העתירה.
  • הגשת העתירה הובילה לקידום עניינו ולקבלת השטח.
  • יש לחייב את המשיבות בהוצאות משפט.
טיעוני ההגנה
  • העותר פנה לוועדה והמלצה ניתנה עוד לפני הגשת העתירה.
  • היה צורך בפרסום 'קול קורא' מטעמי שקיפות ושוויון.
  • הקצאת השטח נעשתה לאחר הליך מעין-מכרזי ולא בשל העתירה.
  • אין עילה לחיוב בהוצאות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העתירה היא שהובילה להקצאת השטח או שההליך היה מתקדם ממילא.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטת ועדת ההשכרות מיום 10.12.2015 להקצות לעותר שטח מרעה.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 3068/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3068/14 לפני: כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג העותר: אברהם מריסאת נ ג ד המשיבות: 1. רשות המרעה במשרד החקלאות 2. רשות מקרקעי ישראל בשם העותר: עו"ד אבני גלעד; עו"ד אמיר מלכי-אר בשם המשיבות: עו"ד רועי-אביחי שויקה פסק-דין השופט ח' מלצר: 1. בעתירה שלפנינו נתבקש צו על תנאי שיורה למשיבות ליתן טעם מדוע לא תמליץ המשיבה 1 כי תושכר לעותר קרקע הידועה כגוש 19404 חלקה 26 (להלן: שטח המרעה), לצורך רעיית צאנו, וכן מדוע לא תשכיר המשיבה 2 לעותר את שטח המרעה אף ללא המלצתה של המשיבה 1. 2. מספר ימים עובר למועד הדיון שנקבע, ולאחר קבלת התגובה המקדמית מטעם המשיבות – ביקש העותר לדחות את הדיון למועד אחר. זאת מכיוון שלדבריו, הוא הגיש בקשה בהתאם ל"קול הקורא" שפרסמו המשיבות בתאריך 22.01.2015 לצורך "המלצה להרשאה לרעייה במקרקעי ישראל במועצה האזורית משגב", שהוא האזור הרלוונטי לעתירה. העותר הוסיף כי החלטתן של המשיבות בסוגיה זו עשויה לייתר את העתירה. נוכח האמור בהודעה זו ובהסכמת המשיבות – הדיון בעתירה נדחה, והצדדים נתבקשו להגיש הודעות עדכון באשר להתפתחויות במכלול. 3. לאחר שהוגשו מספר הודעות עדכון, בתאריך 17.03.2016 הודיעו המשיבות לבסוף כי בתאריך 10.12.2015 ועדת ההשכרות מטעמה של המשיבה 2, קיבלה החלטה להקצות לעותר שטח מרעה (זאת בכפוף למספר תנאים שפורטו בהחלטתה הנ"ל, שצורפה כנספח להודעת המשיבות מתאריך 17.03.2016). משכך, המשיבות טענו כי העתירה התייתרה, ודינה להימחק. 4. בתגובת העותר מתאריך 11.04.2016, שהוגשה בהתאם להחלטה שהורתה לו לעשות כן, העותר הודיע כי נוכח האמור בהודעה מטעם המשיבות, העתירה אכן השיגה את מטרתה ועל כן הוא ביקש למחקה. העותר טען עוד כי מכיון שלגישתו פניותיו למשיבות לא נענו עובר להגשת העתירה דנן, ורק הגשתה הובילה, לשיטתו, לקידום עניינו – על המשיבות לשאת בהוצאותיו בגין ניהול ההליך. 5. בתאריך 01.06.2016 המשיבות מסרו את תגובתן לבקשת העותר להוצאות, אף זאת בהתאם להחלטה שהורתה להן לעשות כן. לטענת המשיבות, העותר פנה לוועדת ההחכרות המחוזית בחודש ספטמבר 2013, ובחודש פברואר 2014 ניתנה המלצת המשיבה 1 בעניין זה, ואולם כעבור חודשיים בלבד, וטרם שוועדת ההשכרות נדרשה לעניין זה – הוגשה העתירה דנן. המשיבות טענו עוד בהקשר זה כי לאחר בחינה נוספת בסוגיה זו הוחלט כי יש צורך בפרסום "קול קורא" מטעמים של שקיפות ושוויון, ולטענת המשיבות רק לאחר קיום הליך "מעין מכרזי" הוחלט להקצות את שטח המרעה לעותר. לפיכך, המשיבות עמדו על כך שלא קמה עילה לחייבן בהוצאות, אלא לטענתן על העותר לשאת בהוצאותיהן. 6. נוכח כל האמור לעיל – העתירה נמחקת בזאת, כמבוקש. לאחר עיון בטענות הצדדים ובהתחשב במכלול – כל צד ישא בהוצאותיו. ניתן היום, ‏כ"ח באייר התשע"ו (‏5.6.2016). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14030680_K20.doc רש מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il