מדינת ישראל נ. אסלאם עודה

פסק-דין בתיק ע"פ 3063/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3063/12 ע"פ 3161/12 לפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג המערערת בע"פ 3063/12: והמשיבה בע"פ 3161/12: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים בע"פ 3063/12: 1. אסלאם עודה 2. אחמד גול המערער בע"פ 3161/12: 3. מונתסאר שיוחי אחמד גול ערעורים על גזרי הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 5.3.2012 בת"פ 16262-03-11 ובת"פ 16308-03-11 שניתנו על-ידי כבוד השופט י' נועם תאריך הישיבה: י' באייר התשע"ב (2.5.2012) בשם המערערת בע"פ 3063/12 והמשיבה בע"פ 3161/12: עו"ד רחל זוארץ לוי בשם המשיבים 1 ו-3 בע"פ 3063/12: עו"ד רמי עותמאן בשם המשיב 2 בע"פ 3063/12 והמערער בע"פ 3161/12: בשם שרות המבחן למבוגרים: מתורגמן לשפה הערבית: עו"ד חוסאם יונס גב' ציונה אבו קראט מר אברהים הינדי פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט י' נועם) דן את המשיב 1 בע"פ 3063/12 (להלן: אסלאם) ל-30 חודשי מאסר בפועל ול-10 חודשי מאסר על-תנאי; את המשיב 2 בע"פ 3063/12 (המערער בע"פ 3161/12; להלן: אחמד) דן ל-24 חודשי מאסר בפועל ול-8 חודשי מאסר על-תנאי; ואת המשיב 3 בע"פ 3063/12 (להלן: מונתסר) דן ל-33 ימי מאסר (בחופף לתקופת מעצרו) ול-6 חודשי מאסר על-תנאי. 2. העונשים הללו נגזרו על השלושה בעקבות הרשעתם של אסלאם ושל אחמד בייצור נשק (3 עבירות), בהצתה ובנסיון הצתה (2 עבירות). אסלאם הורשע גם בהפרת הוראה חוקית (5 עבירות), ובניסיון לתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות. מונתסר הורשע בסיוע לניסיון הצתה. 3. אלו הם מעשיהם: בשלהי שנת 2010 ובתחילת שנת 2011 קשרו אסלאם ואחמד קשר ליידות יחדיו בקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון ולעבר בתי היהודים בסילוואן ובראס אל עמוד. לשם כך הצטיידו בבקבוקי זכוכית ריקים, בנזין ופתיליות. ביום 8.2.2011 תכננו ליידות בקבוקי תבערה לעבר אתר החפירות הלאומי בעיר דוד על מנת 'למשוך' לשם את כוחות הביטחון ואז ליידות לעברם בקבוקי תבערה. אסלאם ואחמד מילאו 2 בקבוקים בבנזין, הצטיידו ב-12 בקבוקים ריקים ונסעו לבית משפחת שיוחי בסילוואן. שם הורידו מחבל הכביסה סמרטוט לבן, קרעו אותו, הכינו ממנו פתיליות ואותן הכניסו לבקבוקים הריקים, אחרי שמילאו אותם בבנזין. בשלב זה פרצו כוחות משטרה לבית והשניים נעצרו במקום. באחד מלילות חודש ינואר 2011 לקראת שעת- חצות ידו אסלאם ואחמד 9 בקבוקי תבערה לעבר בתי היהודים בסמוך לבית הקברות בראס אל עמוד. במועד מוקדם יותר ידו 3 בקבוקי תבערה בצומת אילעין שבסילוואן לעבר ג'יפ מג"ב. הבקבוקים התלקחו על הכביש. פעם נוספת עשו כן אסלאם ואחמד, מאותו מקום ולעבר ג'יפ מג"ב. אחד מבקבוקי התבערה פגע בג'יפ והבקבוק התלקח. אסלאם עשה את כל המעשים הללו, תוך הפרת תנאי שחרורו ממעצר, כשהיה אמור להיות ב'מעצר בית' מלא בבית חנינא. בתיק אחר שביקש אסלאם לצרף והורשע גם בו, מדובר בכך שביום 18.10.2010, סמוך לציר הנסיעה מגיא בן הִנום לסילוואן, ידה אבנים ביחד עם אחרים לעבר כלי רכב של כוחות הבטחון, כשאלה הגיעו על מנת לפזר התקהלות. חלקו של מונתסר היה בסיוע לאסלאם ולאחמד. השניים פגשו אותו במועד מסויים בחודש ינואר 2011 ליד אתר החפירות הלאומי בעיר דוד כשהם רעולי פנים וביקשו ממנו לוודא שהכביש ריק ושכוחות הביטחון לא מתקרבים לאיזור, על מנת שיוכלו להשליך בקבוקי תבערה לעבר האתר. לאחר שמונתסר הודיע לשניים שהשטח פנוי, ידה אחמד בקבוק תבערה לעבר האתר. כעבור מספר דקות הגיע למקום ג'יפ צבאי ואסלאם ואחמד ידו לעברו 3 בקבוקי תבערה. 4. בית המשפט המחוזי עמד על הסיכון הנשקף לביטחון הציבור מאירועים שכאלה ואת ההכרח בענישה מחמירה. ידוי בקבוקי תבערה כמוהו כשימוש בנשק חם אשר יכול לגרום לפגיעות חמורות בגוף וברכוש. אסלאם ואחמד ביצעו מעשים חוזרים ונשנים, לאחר תכנון, בחבורה, ומתוך מניע אידיאולוגי. מעשיהם לא הסבו נזקים לגוף או לנפש, אך המסוכנות הפוטנציאלית רבה. חומרה נוספת יש במעשיו של אסלאם, שנעשו בשעה שאמור היה להיות ב'מעצר בית', והוא הורשע גם במעשה נוסף של ידוי אבנים לעבר כלי רכב משטרתיים. בית המשפט ציין כי משיקולים של גמול, הרתעה, והוקעת המעשים, מטעמים של הגנה על ביטחון הציבור, מן הראוי להשית על אסלאם ועל אחמד מאסר לתקופה ממושכת. יחד עם זאת, התחשב בית המשפט לקולא בהודאתם של השניים אשר חסכה זמן שיפוטי, בחרטה שהביעו, בנסיבותיהם האישיות ובעובדה שהיו נתונים כשלושה-עשר חודשים במעצר. באשר למונתסאר שב וציין בית המשפט את פוטנציאל הסיכון שבמעשה של הצתה, אלא שמונתסאר לא היה שותף לתכנון המעשה. חלקו היה שוּלי, ובא לידי ביטוי בכך שנתבקש על-ידי אסלאם ואחמד – אשר פגשו בו באקראי – לוודא שהכביש ריק ושכוחות הביטחון לא מתקרבים לאזור. בהתחשב עם נסיבותיו האישיות, מכיוון ששהה במעצר במשך 33 ימים ולאחר מכן ב'מעצר בית' מלא במשך כחמישה חודשים, החליט בית המשפט שלא להחזירו אל בין כתלי בית הסוהר להשלמת תקופת מאסר נוספת. 5. ב"כ המערערת מבקשת להחמיר בעונשם של השלושה, לאור מעשיהם המסוכנים, במיוחד במה שנוגע לאסלאם ולאחמד, שחזרו ושנו במעשים הללו. אילו הצליחו במזימתם, אילו התלקחו הג'יפים של כוחות הבטחון, אילו פגעו בקבוקי התבערה במתיישבים היהודים, נקל לשער את גודל האסון. אין מדובר בלהט יצרים אלא בחבירה מתוכננת מתוך מטרה מוצהרת לפגוע במטרות יהודיות וישראליות. חרטה שהביעו השלושה, הריהי בעיקרה מן השפה ולחוץ. אלימות על רקע לאומני היא נגע שיש לעקור מן השורש. מונתסאר, לטענת ב"כ המערערת, יצא פטור בלא עונש ממשי, הרתעתי, אשר יגלם את חומרת מעשהו ב"סלילת הדרך" לאסלאם ולאחמד. מן הראוי היה להטיל עליו עונש מאסר מוחשי לתקופה קצרה, או אל דרך של עבודות שירות, על מנת להוקיע את המעשה. 6. באי כוחם של אסלאם ואחמד טענו כי המעשים אמנם חמורים אך "ברוך השם אף אחד לא נפגע וזה חשוב". גם פגיעה ברכוש לא הייתה. אסלאם הודה במעשה, אפילו מבלי שנרשמה במשטרה תלונה לגביו. השניים הפנימו את חומרת מעשיהם. מדובר באנשים צעירים. בהיותם אסירים בטחוניים הם ירצו את מלוא תקופת המאסר שנגזרה עליהם, בלי קיצור מינהלי ולא שליש. לשניהם נסיבות אישיות, משפחתיות וכלכליות קשות, כפי שעולה מתסקירי שירות המבחן. בא כוחו של אחמד טען בערעור מטעמו כי מן הראוי להקל בעונשו בהיותו אדם צעיר, עובד לפרנסתו, בעל כישורים, והעונש שהוטל עליו הריהו חמור יתר על המידה ביחס לענישה המקובלת בעבירות הללו. באשר למונתסאר, הרי שהוא נגרר אל המעשה בעל-כורחו כשפגש באסלאם ובאחמד כשהם רעולי פנים, והם הורו לו לוודא שהכביש ריק ושכוחות הבטחון לא מתקרבים לאזור. לא הייתה לו ברירה של ממש. 33 ימי מעצר מאחורי סורג ובריח במתקני שב"כ זהו עונש כבד ביותר, לטענת בא כוחו, לבטח כשהצטרפו אליו חמישה חודשים של 'מעצר בית', ואין הצדקה להחמיר איתו עוד. 7. נתנו דעתנו על טענות באי כוח הצדדים מזה ומזה, בערעורה של המדינה ובערעורו של אחמד. עיינו בפסיקה שבאי כוח הצדדים הפנו אליה, על מנת להציג את רף הענישה ההולם. למותר לציין את המסוכנות הרבה ואת ההכרח במדיניות של ענישה מכבידה, על מנת להוקיע, להרתיע, ולשרש מעשים שכאלה. אמת נכון הדבר, לא הייתה פגיעה בגוף ולא ברכוש, אך אין בכך כדי להקהות את המסוכנות. אכן, מעיקר הדין, ראוי היה לגזור על השלושה עונשים חמורים מאלו שגזר בית משפט קמא, הגם שהעונשים שגזר אינם קלים. אלא שכידוע, ערכאת הערעור נוטה שלא למצות את מלוא חומרת הדין, ולא להתערב בעונש שהושת בערכאה הדיונית גם אם הוא סוטה במידה מסויימת מן הראוי. כך בדרך כלל, בכפוף למצבים הידועים היוצאים מן הכלל, שהעניין דנן לא נִמנה עליהם. כיוון שכך, בשים לב לנסיבות האישיות של אסלאם, אחמד ומונתסר כעולה מתסקירי שירות המבחן, לעובדה שאסלאם ואחמד לא יזכו לקיצור מינהלי או להפחתה של שליש מתקופת המאסר, ובהתחשב בשאר השיקולים שפורטו לעיל, החלטנו לדחות את הערעורים מזה ומזה, ולהותיר את העונשים בהתאם לגזרי הדין של בית המשפט המחוזי, על כנם. ניתן היום, ט"ז באייר תשע"ב (8.5.2012). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12030630_O01.doc הג+עב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il