הרצל רועי נ' רשות מקרקעי ישראל

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3057/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ע' גרוסקופף העותר: יהודה הרצל רועי נ ג ד המשיבה: רשות מקרקעי ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד מאיה אביגיל רייטן-סטול פסק-דין השופט ע' פוגלמן: כעולה מהעתירה שלפניי, העותר החזיק 30 סוסים, 23 חמורים ו-14 כלבים (להלן: בעלי החיים) במקרקעין שלגביהם הוציאה המשיבה צו לסילוק יד ולפינוי מקרקעין בהתאם לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981. הפינוי בוצע ביום 16.3.2020 ובמסגרתו הועברו בעלי החיים למתקן מוגן, שם נבדקו על ידי וטרינר. העותר פנה למשיבה להשבת בעלי החיים וזו התנתה את השבתם בהצגת אישור ממתקן חוקי אליו יועברו ובהתחייבות לשלם את עלויות המדינה עבור שמירתם. העותר הגיש תביעה לבית משפט השלום בפתח תקווה שבמסגרתה עתר להשבת בעלי החיים וכן ביקש סעד זמני שיורה על איסור דיספוזיציה שלהם. ביום 26.4.2020 דחה בית משפט השלום (כב' השופט א' לוקשינסקי-גל) את הבקשה למתן סעד זמני ועל החלטה זו הגיש העותר ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. לצד הערעור הגיש העותר בקשה לעיכוב ביצוע, אשר נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופטת מ' נד"ב) ביום 11.5.2020. ביום 13.5.2020 דחה בית המשפט המחוזי בקשה נוספת שהגיש העותר בהקשר זה (להלן: החלטות בית המשפט המחוזי). מכאן העתירה, בגדרה מבקש העותר בין היתר כי נורה על בטלות החלטות בית המשפט המחוזי והחלטת בית משפט השלום וכן כי נורה על השבת בעלי החיים לידיו. בעתירה, חוזר העותר, בעיקרם של דברים, על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי ולפני בית משפט השלום כי פעולות המשיבה נעשו ללא כל בסיס חוקי. כן טוען העותר כי נפלו פגמים בהחלטות בתי המשפט בעניינו וכי הן פוגעות בזכותו לקניין. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא שבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לא יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות של בתי משפט אזרחיים שניתנו בסמכות (ראו, למשל, בג"ץ 6763/19 לוי נ' הרשות השופטת, פסקה 4 (22.10.2019)). זאת, למעט מקרים יוצאי דופן בהם מתעוררת שאלה שבסמכות היורדת לשורש העניין או מתגלה תופעה קיצונית של שרירות בתחום מינהלי טהור (בג"ץ 6503/10 ‏יופטרו נ' השופט שפסר (14.9.2010)). ואולם, גם במקרים אלה הדיון מותנה בהיעדרו של סעד חלופי (שם; בג"ץ 217/06 בן חיים נ' השופט חזק, פסקה 3 (10.1.2006)). בעתירה דנן מבקש העותר למעשה להשיג על החלטות בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום שניתנו בגדרי ההליכים שניהל. משכך, נראה כי לעותר קיים סעד חלופי בדרך של הגשת בקשת רשות לערער לבית המשפט המוסמך, וזאת מבלי שאביע כל עמדה לגופם של דברים (בג"ץ 5062/19 ‏לוי נ' השופטת מאק-קלמנוביץ, פסקה 4 (1.8.2019); בג"ץ 1536/00 אופיטק שיטות וריהוט בע"מ נ' בית משפט השלום באר שבע, פסקה 3 (2.4.2000)). בין כך ובין אחרת, אין עילה להגשת עתירה לבית משפט זה. העתירה נדחית אפוא. משלא התבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ג באייר התש"ף (‏17.5.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20030570_M01.docx דפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1