הדסה מזרחי ואח' נ. רשם האגודות השיתופיות- מר אורי זליגמן ,עו

החלטה בתיק בג"ץ 3048/07 בבית המשפט העליון בג"ץ 3048/07 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ע' פוגלמן העותרים: הדסה מזרחי ואח' נ ג ד המשיבים: 1. רשם האגודות השיתופיות- מר אורי זליגמן, עו"ד 2. אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב בע"מ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד חיים שטריקס; עו"ד אסף שיפר בשם המשיב 1: עו"ד שרון רוטשנקר בשם המשיבה 2: עו"ד אייל זליכה פסק-דין השופט ע' פוגלמן: עתירה לביטול החלטת המשיב 1 (להלן: הרשם), לפיה יוקפא באופן זמני פדיון מניותיהם של חברים במשיבה 2. 1. המשיבה 2 (להלן: האגודה) היא אגודה שיתופית העוסקת בייצור, שיווק ומכירה של יינות, תירוש ומשקאות חריפים. העותרים, כורמים ובני כורמים הטוענים לזכויות באגודה, מבקשים להביא לשינוי סיווג האגודה ולכך שפדיון מניותיהם באגודה ייעשה בערכים ריאליים. כעולה מן העתירה, בשנת 2000 התבקש הרשם להורות על שינוי סיווגה של האגודה ועל פדיון זכויות החברים על פי ערכן הריאלי. האגודה התנגדה לבקשה. לאחר מינוי שני חוקרים לאגודה ובעקבות קשיים תפעוליים וכלכליים אליהם היא נקלעה, מינה הרשם ועד ממונה לאגודה (להלן: הוועד הממונה), המנהל את האגודה מיום 14.9.2005. בשלב מסוים נודע לבאי כוח העותרים כי הרשם והוועד הממונה פועלים לכך שהשר המוסמך יתקין תקנה או הוראת שעה המורים על הקפאת פדיון זכויות החברים באגודה. באי כוח העותרים הודיעו לרשם על התנגדותם לדבר וכן על פנייתם לשר התמ"ת בעניין זה. ביום 26.7.2006 פנה יושב-ראש הוועד הממונה אל הרשם בבקשה למתן הוראות ולהקפאה זמנית של פדיון מניות החברים. ביום 5.12.2006 נעתר הרשם לבקשה. הרשם קבע כי האגודה לא תבצע כל מהלך של פדיון במניותיה וכי החלטתו זו "תובא לדיון בהתגבשות מודל אחר לפדיון מניות החברים ומציאת מקורות המבטיחים אותו או תוך 8 חודשים" ממועד מתן ההחלטה. העותרים פנו לרשם בבקשה לביטול ההחלטה בטענה כי זו התקבלה בחוסר סמכות ומבלי שניתנה להם זכות טיעון. הרשם ביקש את תגובת האגודה אשר הציעה כי ייערך דיון בטענות העותרים. העותרים התנגדו להצעה. לבסוף קבע הרשם מועד לדיון אך טרם שנערך הדיון הוגשה העתירה שלפנינו. 2. לטענת העותרים, החלטת הרשם מיום 5.12.2006 בטלה מן הטעם שהיא עומדת בסתירה לתקנה 9 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) הקובעת כי עם פקיעת חברותו של אדם באגודה, שלא לרגל מותו, תיפדה האגודה את מנייתו כמפורט בתקנה. לטענת העותרים, על פי סעיף 55 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: הפקודה) שר העבודה (ובענייננו שר התמ"ת) הוא המוסמך לפטור בנסיבות מסוימות אגודה שיתופית מהוראות הפקודה והתקנות, ועל כן החלטת הרשם מהווה חריגה מסמכות. העותרים מוסיפים ומלינים על כך שטרם מתן ההחלטה לא הוענקה להם זכות טיעון והם אף לא יודעו במועד על דבר בקשת הוועד הממונה להקפאת המניות או על החלטת הרשם בבקשה, וזאת חרף העובדה שהרשם ידע על התנגדותם להקפאת הפדיון. לבסוף טוענים העותרים כי החלטת הרשם פוגעת בזכות הקניין החוקתית שלהם בניגוד לתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכי גם מטעם זה דינה בטלות. לאחר הגשת העתירה קיים הרשם דיון במעמד העותרים, במסגרתו הועלו טענות שונות בהתייחס להחלטה נושא העתירה (זאת לאחר דחיית בקשה למתן צו ביניים שהגישו העותרים, במסגרתה נתבקש למנוע קיומו של דיון זה). בהחלטתו המנומקת מיום 28.5.2007 קבע הרשם כי בהחלטה מיום 5.12.2006 פעל בגדרי סמכותו, ודחה את טענות העותרים. 3. בתגובתו לעתירה מציין הרשם כי ההחלטה נשוא העתירה עניינה מתן הוראות לוועד הממונה לפי סעיף 28א(ו) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975 אשר הותקנו מכוח סעיפים 55(1) ו-65 לפקודה. לטענת הרשם, ככל שהעותרים סבורים שההחלטה ניתנה בחוסר סמכות, הדרך הראויה לתקפה היא באמצעות העלאת הטענה בפניו ולאחר מכן פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים. אילו היו העותרים ממצים את ההליכים טרם הגשת העתירה וטוענים את טענותיהם בדיון שנקבע על ידי הרשם לצורך כך, לא היו מביאים עצמם למצב בו הם אינם מהווים צד פורמאלי להחלטה. מכל מקום, כך נטען, משנתקיים דיון בפני הרשם במעמד העותרים ברי כי העותרים הם צד פורמאלי להליך וככל שיבקשו לערער על החלטתו השנייה יהיו רשאים לנקוט בהליך חדש נגדה. אף האגודה מצטרפת לעמדה זו של הרשם. העותרים מצידם, טוענים - בין היתר - כי כיוון שהרשם פעל בחריגה מסמכות, אין מדובר בהחלטה שניתנה לפי הפקודה, יש מקום להתערבותו של בית משפט זה, והוא גם הערכאה המתאימה לדיון בעתירה. 4. דין העתירה להידחות על הסף. לפי סעיף 5(2) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק) ופרט מס' 1 לתוספת השניה לחוק, מוסמך בית המשפט לענינים מינהליים לדון בערעור על החלטות רשם האגודות השיתופיות לפי פקודת האגודות השיתופיות, למעט בענייני פירוק אגודות שיתופיות, בוררות בסכסוכים ועיקול זמני על נכסים. נושא העתירה אינו נמנה על החריגים האמורים, ומשכך מוסמך בית המשפט לענינים מינהליים לדון בו. בית המשפט האמור ידון בערעור המינהלי בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית משפט זה (סעיף 8 לחוק). פשיטא שניתן להעלות לפניו גם טענה בדבר חריגה מסמכות ופגיעה בזכות הטיעון. אף שסמכותו של בית משפט זה ממשיכה להתקיים לצד זו של בית המשפט לענינים מינהליים, הרי שככלל, בג"ץ לא יראה לדון בעתירה מקום בו יש לעותרים סעד חלופי (ראו: בג"ץ 2371/04 וולף נ' רשות שדות התעופה בישראל (לא פורסם, 14.3.04); בג"ץ 11213/05 פלונית נ' ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בישראל (טרם פורסם, 17.7.06); בג"ץ 4498/06 אלימלך נ' מנהלת סל"ע-סיוע למתיישבי חבל עזה (טרם פורסם, 16.1.07)). המקרה שלפנינו אינו בא בגדר המקרים יוצאי הדופן המצדיק חריגה מכלל זה. אשר על כן, העתירה נדחית. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט"ו תמוז, תשס"ז (01.07.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07030480_M05.doc נב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il