פלוני נ. בית הדין הרבני האזורי

פסק-דין בתיק בג"ץ 3042/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3042/18 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופטת י' וילנר העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני האזורי 2. בית הדין הרבני הגדול 3. פלוני עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרת: עו"ד אהובה יששכר פסק-דין השופט ע' פוגלמן: 1. העותרת התגרשה מהמשיב 3 בשנת 2014 (להלן: המשיב). בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו (כב' הרבנים א' הירשיק, ז' כהן וי' זר; להלן: בית הדין האזורי), הוא המשיב 1, דן בתביעת הכתובה של העותרת ובחלוקת הרכוש בינה לבין המשיב. בפסק דין מיום 16.3.2016 הכריע בית הדין האזורי ברכיבים שונים שהועלו במסגרת תביעות הרכוש אולם פסק הדין לא כלל התייחסות לחלוקת זכויות הפנסיה בין בני הזוג, הגם שכעולה מההחלטות שהובאו שלפנינו, סוגיה זו הועלתה בתביעות שהגישו הצדדים בהליך וכן בסיכומיהם (להלן: פסק הדין בעניין הרכוש). 2. הן העותרת הן המשיב ערערו על פסק הדין בעניין הרכוש. ביום 25.1.2017 דחה בית הדין הרבני הגדול בירושלים (כב' הרבנים י' אלמליח, מ' עמוס ומ' נהרי; להלן: בית הדין הגדול), המשיב 2, את הערעורים ברובם. בין היתר ולצורך ענייננו, נקבע כי אין מקום לדון בטענות שהציג המשיב בסיכומיו באותו הליך בדבר חלוקת זכויות הפנסיה, מאחר שאלו לא הועלו בכתב הערעור. 3. לאחר פסק הדין בערעור, נערך ביום 15.3.2017 דיון בבקשות שונות שהגישו הצדדים בבית הדין האזורי (כב' הרבנים ז' כהן, מ' מזרחי בר אור וד' שני), ובהחלטה מאותו היום מינה בית הדין (כב' הרב ז' כהן) מומחה שיערוך דו"ח בנוגע לזכויות הפנסיה של הצדדים (להלן: ההחלטה בעניין מינוי המומחה). המבקשת הגישה בקשת רשות לערער על החלטה אחרונה זו, בין היתר מאחר שלטענתה החלטה זו עומדת בניגוד לפסק הדין של בית הדין הגדול שמצא שלא להידרש לטענות המשיב בנוגע לזכויות הפנסיה, משאלו לא הועלו בכתב הערעור שהוגש מטעמו. ביום 3.4.2017 הורה בית הדין הגדול, לבקשת העותרת, על עיכוב ביצוע ההחלטה בעניין מינוי המומחה, וכן פנה לבית הדין האזורי להמציא נימוקים הלכתיים שיש בהם מענה לטענות העותרת. בהמשך להחלטת בית הדין הגדול, ניתנה ביום 10.7.2017 "החלטה משלימה" של בית הדין האזורי (כב' הרבנים ז' כהן, מ' מזרחי בר אור וד' שני; להלן: ההחלטה המשלימה), שבה נקבע כי עניין הזכויות הפנסיוניות "נשמט" מפסק הדין בעניין הרכוש; וכי מינוי המומחה נעשה לצורך השלמת פסק הדין האמור. 4. ביום 28.3.2018, לאחר בחינת ההחלטה המשלימה, דחה בית הדין הגדול את בקשת הרשות לערער שהגישה העותרת נגד ההחלטה בעניין מינוי המומחה. נקבע בין היתר כי בהתאם לתקנה קכח לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג (להלן: תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים), בית דין רבני הסבור שהוציא פסק דין מוטעה מחויב ליזום דיון מחודש בפסק הדין. אשר למקרה דנא צוין כי הצדדים העלו את סוגיית זכויות הפנסיה בכתבי בי הדין שהוגשו לבית הדין האזורי והנושא אף עלה במהלך הדיון הראשון שהתקיים בתביעת העותרת במסגרתו; וכי בפסק הדין שנתן בית הדין הגדול בערעורים על פסק הדין בעניין הרכוש אין משום שלילת הזכות של המשיב לבקש מבית הדין האזורי לדון בתביעה בנושא זה שלא זכתה להתייחסות בפסק הדין בעניין הרכוש, חרף העלאת הנושא בכתבי הטענות כאמור; וכי עיקרון סופיות הדיון לא חל בענייננו, נוכח הטעות הברורה שנפלה בפסק דין זה. בצד האמור נקבע כי על בית הדין האזורי לבחון את טענות העותרת הן באשר לוויתורים שערכה במסגרת ההליך הקודם, הן לעניין הברחת כספים מצד המשיב (ובעניין אחרון זה צוין כי יש מקום למנות רואה חשבון חוקר שהנושא מצוי בתחום מומחיותו). 5. מכאן העתירה שלפנינו שמכוונת הן להחלטה המשלימה הן להחלטת בית הדין הגדול מיום 28.3.2018, שדחה את בקשת הרשות לערער על ההחלטה בעניין מינוי המומחה. העותרת טוענת, בין היתר, כי מאחר שההחלטה המשלימה ניתנה על ידי הרכב הכולל שני דיינים שלא היו חלק מההרכב המקורי שדן בתביעות הרכוש, הרי שזו ניתנה בחוסר סמכות. עוד נטען, כי דיון בזכויות הפנסיה לאחר כשנה מאז שניתן פסק הדין בעניין הרכוש פוגע בעותרת, שהסתמכה על האמור בו ונטלה על עצמה התחייבויות כספיות בהתאם; וכי החלטת בית הדין הגדול, שדחה את השגתה על ההחלטה בעניין מינוי המומחה והתיר את הדיון המחודש בזכויות הפנסיה פוגעת בעיקרון סופיות הדיון. בצד העתירה, הגישה העותרת בקשה למתן צו ביניים שימנע את המשך הדיון בעניינה בבית הדין האזורי עד להכרעה בעתירה. 6. דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה לא יתערב בהליכים המתנהלים בבתי הדין הדתיים אלא במקרים חריגים שבהם ניכרת חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק המכוונות לבית הדין הדתי או כאשר נדרש סעד מן הצדק מקום שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר (ראו, מני רבים, בג"ץ 866/18 פלוני נ' הנהלת בתי הדין הרבניים – בית הדין הרבני האזורי בחיפה (31.1.2018)). המקרה דנן אינו נמנה על המקרים החריגים האמורים. אכן, השאלה איזו משמעות יש ליתן לכך שהמותב שדן בהליך של שינוי פסק דין לפי תקנות קכח-קכט לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים אינו המותב המקורי שדן בהליך טרם הוכרעה על ידי בית משפט זה (ראו בג"ץ 1347/17 פלוני נ' פלונית, פסקה 2 (28.9.2017); בג"ץ 1135/02 וזגיאל נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נו(3) 14, 20-19 (2002)). עם זאת, כל שנקבע בהחלטה המשלימה הוא שיש למנות מומחה שיגיש דו"ח בעניין זכויות הפנסיה ובהחלטת בית הדין הגדול מיום 28.3.2018 אף ניתנו הנחיות נוספות שעניינן בחינה דקדקנית של טענות העותרת כמפורט מעלה. לפנינו אפוא החלטת ביניים, שלא מביאה לסיום ההליך שבין הצדדים ומטבע הדברים העותרת תוכל להשיג עליה במסגרת ערעור על ההחלטה הסופית של בית הדין האזורי, ככל שתחפוץ בכך (ראו בג"ץ 6473/07 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 3 (15.11.2007); בג"ץ 5498/06 פלוני נ' פלונית, פסקה 3 (5.7.2006)). לפיכך, ובנתון לאמת המידה שעליה עמדנו לביקורת שיפוטית על החלטות בתי הדין, לא מצאנו כי יש העתירה מגלה עילה להתערבותנו. העתירה נדחית אפוא, ומאליה נדחית הבקשה למתן צו ביניים. משלא התבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט"ז באייר התשע"ח (‏1.5.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 18030420_M01.doc אש מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il