פלוני נ. נציב התלונות על השופטים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3037/24 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותר: פלוני נ ג ד המשיב: נציב התלונות על השופטים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט י' עמית: בפניי עתירה למתן צו על תנאי, במסגרתה מבקש העותר להורות לנציב תלונות הציבור על שופטים לברר תלונה שהוגשה על ידו, לאחר שהוחלט להפסיק את הטיפול בתלונותיו. 1. בימים 14.1.2024, 15.1.2024, 24.1.2024, 25.1.2024 ו- 28.1.2024, פנה העותר, לעיתים פעמיים ביום, ללשכת נציב התלונות על שופטים, כב' שופט בית המשפט העליון בדימוס א' שהם (להלן: הנציב), בתלונות על שופט המכהן בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. ביום 30.1.2024 נשלח מכתב לעותר בו נימק גורם מטעם הנציב את החלטתו להפסיק את הטיפול בתלונות הרבות שהוגשו על ידו, בהתחשב במספרן הרב של התלונות ותדירות הגשתן, תוך שהוא מתיר לעותר לשוב ולטעון טענותיו במסגרת תלונה אחת חדשה (להלן: ההחלטה). ביום 9.4.2024 הגיש העותר את עתירתו. בין היתר טען העותר, המייצג את עצמו, כי בהחלטה הכריז הנציב "על ברוגז", סרב לברר את תלונותיו ובכך הפר הנציב את חובתו לפי דין. ביום 26.5.2024 הגיש העותר בקשה לצירוף משיבים, במסגרתה ביקש העותר לצרף את ממלא מקום הנשיא השופט ע' פוגלמן ואת שר המשפטים יריב לוין כמשיבים לעתירה, בעקבות סיום כהונתו של הנציב, במטרה שאלו "ימלאו את תפקידו של המשיב המקורי לעתירה". ביום 10.6.2024 הגיש העותר בקשה לצו ביניים בעתירה, במסגרתו ביקש העותר לחייב את ממלא מקום הנשיא ואת שר המשפטים "לברר תלונות כנגד שופט במתכונת סמכויות נציב תלונות השופטים". ביום 13.6.2024 הגיש העותר בקשה לצו על תנאי וצו ביניים נוסף, במסגרתה ציין כי ממלא מקום הנשיא השופט ע' פוגלמן ושר המשפטים מתנהגים "פוס (puse) לא משחקים" וביקש להוסיף את ראש הממשלה כמשיב בעתירה ולהורות לו לנמק מדוע לא ייטול את סמכויות שר המשפטים בעניין מינוי נציב או ידיח את שר המשפטים, ולחלופין לנמק מדוע לא יורה לשר המשפטים להגיע להסכמות בעניין מועמד לתפקיד לנציב תלונות הציבור על שופטים. דין העתירה להידחות על הסף. 2. סעיף 24(ג) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002 (להלן: החוק) קובע כי "לא ייזקק בית המשפט לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב תלונות הציבור בעניין תלונה", וכלל הוא כי אין מקום להידרש לעתירה שמכוונת כנגד החלטה שהתקבלה ביחס לתלונה שהגיש העותר לנציבות ( בג"ץ 5346/21 דבוש נ' מדינת ישראל, פסקה 2 והאסמכתאות שם (3.8.2021); בג"ץ 2423/24 אלמגור נ' נציב תלונות הציבור על שופטים, פסקה 2 (2.4.2024)). כך על דרך הכלל, וכך בדרך של קל וחומר לגבי החלטות בעלות אופי דיוני כבמקרה דנן. 3. למעלה מן הצורך יוער, כי אופן הגשת התלונות על ידי העותר, בדגש על מספרן הרב של התלונות ותדירות הגשתן, על פני הדברים, הופך את התלונות לבעלות אופי טורדני. אפנה לעניין זה לסמכותו של הנציב לפי סעיף 17(2) לחוק שלא לברר תלונה שהיא "קנטרנית או טורדנית על פניה או עוסקת בזוטי דברים", ומובן אפוא כי טענת העותר לפיה היה על הנציב להידרש לכל תלונותיו כפי שהוגשו, אין לה יסוד. לצד ההחלטה להפסיק את הטיפול בתלונות שהוגשו, נקבע כי העותר יכול לשוב ולהעלות טענותיו: "אם רצונך שאנו נבחן את תלונותיך על בית המשפט, באפשרותך לפנות בתלונה אחת חדשה בה ירוכזו כל טענותיך, ולצרף לפנייתך את העתקי הדיונים וההחלטות הרלוונטיות, ואנו נבחן תלונה זו". ניתן לראות כי הדרך לבירור התלונות לא נחסמה בפני העותר, וגם מן הטעם הזה אין מקום להתערב בהחלטה. 4. בקשותיו הנוספות של העותר לצירוף משיבים וכן להוספת צווים לעתירה עולות כדי כריכת סעדים שאין מקומם להתברר בגדרה של עתירה זו, שנסובה כאמור על החלטה דיונית פרטנית באשר לאופן הגשת תלונות העותר (ראו והשוו: בג"ץ 7753/23 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון לאומי, פסקה 25 (23.11.2023)). הגם שסוגיית אי-מינויו של נציב תלונות הציבור על שופטים בעלת חשיבות ציבורית, מדובר בסוגיה נפרדת שאינה נוגעת להחלטה העומדת במרכז עתירה זו. 5. אשר על כן, העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה, העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,000 ₪. ניתנה היום, ‏י"ג בסיון התשפ"ד (‏19.6.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 24030370_E08.docx שא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il