פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 303/99
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט ת' אור
המערערת: MICRO BALACED PRODUCTS INC
נגד
המשיבה: תעשיות חלאבין בע"מ
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 2.10.98 בת"א 1023/96
שניתן על ידי כבוד השופטת ש' ברוש
בשם המערער: עו"ד דורון אברהם
בשם המשיבה: עו"ד ירון רז
פסק-דין
המשנה לנשיא ש' לוין:
1. המשיבה הגישה תובענה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בסדר דין מקוצר, כנגד המערערת לתשלום סכום של 1,100,00.- ש"ח (בטעות נכתב בכתב התביעה - 1,100,00 דולר). התובענה מבוססת על "זכרון דברים של הסכם" משנת 1985 (להלן - ההסכם), שבו קבלה על עצמה המערערת להפיץ בארצות הברית וקנדה את מוצרי הקוסמטיקה של המשיבה לתקופה של חמש שנים המתחדשות אוטומטית לחמש שנים נוספות תמורת קבלת הזכות הבלעדית להפצה של מוצרים אלה בשתי המדינות הנזכרות. בסעיף 5 להסכם נקבעו הכמויות והמחירים של המוצרים אותם אמורה היתה המערערת לרכוש מהמשיבה. בכתב התביעה נטען, לפי נתונים שהופיעו בטבלה המצורפת אליה, כי בתקופה שבין 1989 ל1995- היה על המערערת "לשלם (למשיבה) (בעד המוצרים שהתחייבה לקנות) 8,832.922.- דולר ארה"ב"; אך בפועל שולם למשיבה בתקופה הנ"ל אך סכום של 1,172.237.- דולר בלבד (ס' 4). בסעיף 5 לכתב התביעה נכתב כי:
"כתוצאה מהאמור לעיל ולאור התחייבות (המערערת) בהתאם לחוזה... חייבת (המערערת) ל(משיבה) סכום של 7,660,690 אך בהתחשב בכושר הפרעון של (המערערת) ומשקולי אגרת בית משפו(?), מעמידה (המשיבה) את תביעתה על 1,100,00.- דולר (צ"ל - ש"ח) בלבד".
2. המערערת עתרה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" ולמתן רשות להתגונן. בתצהיר שניתן לתמיכה בבקשתה נטען בין השאר, שההסכם לא נחתם על ידה וכי לא הסכימה למחירים ולכמויות שבסעיף 5 להסכם אם כי הסכימה לשאר סעיפי ההסכם. בסעיף 18 לתצהיר נטען כי מנהל המשיבה "הסכים להפחית את הכמויות הנקובות בסעיף 5 (להסכם) האמור לרמת הכמויות אותן רכשה (המערערת) בפועל מאת המשיבה". בסעיף 8 ז' כתבה המערערת כי:
"במשך למעלה מ10- שנים, מאז שנת 1985, הסכימה המשיבה במפורש, או מכללא לכמויות שנרכשו ממנה בפועל ע"י (המערערת) והיא מנועה מלבוא עתה, לאחר חלוף למעלה מ10- שנים... להתכחש להסכמתה האמורה".
המצהיר מטעם המערערת נחקר על תצהירו ובתום הדיון ניתנה למערערת רשות לערער על תנאי של הפקדת מלוא סכום התביעה; משלא הופקד הסכום האמור ניתן פסק דין נגד המערערת (לפי נוסח ההחלטה). מכאן הערעור שלפנינו.
3. בערעור חזרה המערערת על טענתה בדבר העדר כשירותה של התובענה להתברר בסדר דין מקוצר והוסיפה וטענה כי דין התובענה היה להידחות נוכח תובענה אחרת שהמשיבה הגישה כנגד המערערת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, על דרך המרצת פתיחה למתן הצהרה כי הודעת ביטול של ההסכם שנשלחה על ידה למערערת ביום 28.3.96 תופסת מבלי שנתבקש פיצול הסעדים. לא מצאתי עילה מספקת להתערב במסקנותיה של הרשמת המלומדת לענין כשירות של התובענה להתברר בסדר דין מקוצר ואילו הטענה האחרת לא נטענה בבית המשפט המחוזי וגם לגופה לא מצאתי בה ממש.
עם זאת נראה לי שהיה מקום לתת למערערת רשות בלתי מסוייגת להתגונן ודין הערעור להתקבל.
4. הרשמת המלומדת ציינה בהחלטתה כי תצהירו של המצהיר מטעם המערערת לא נסתר בחקירתו. הטעם שבעטיו ניתנה למערערת רשות להתגונן על-תנאי של הפקדה התייחס לטענה שהמשיבה הסכימה במפורש או מכללא לכמויות שנרכשו ממנה בפועל על ידי המערערת; והנה בחקירתו - לא היה המצהיר מסוגל לתת פרטים על הכמויות שנרכשו; אכן הכלל הוא שהעדר פרטים כאמור עשוי להיות בעוכרי הבקשה לרשות להתגונן ואילו נסתיימו הדברים בכך יתכן שלא היה מקום להתערב בהחלטת הרשמת; אלא שבמהלך חקירתו עומת המצהיר עם תצהיר שניתן על ידו לתמיכה בתובענה שהמערערת הגישה בארצות הברית כנגד המשיבה בה הודה בקיומו של ההסכם אך טען (בסעיף 6 שבו) שהכמויות הכלולות בו השתנו. לדידי אפשר להבין את טענתה של המערערת ש"המשיבה הסכימה... לכמויות שנרכשו ממנה בפועל" כך שלא הוסכם בין בעלות הדין על הכמויות ולפיכך בפועל אין המערערת חייבת למשיבה אלא בגין הכמויות שסופקו לה בפועל; לענין זה מחדלו של המצהיר לציין את הכמויות שסופקו בפועל אינו מעלה או מוריד, הואיל ותהיינה אשר תהיינה הכמויות שסופקו אין המערערת חייבת לשלם אלא בעד הכמויות שסופקו לה בפועל. והנה כתב התביעה ונספחיו אינם מפרטים בבירור מהו הסכום המגיע בעד כמויות אלו.
המערערת טענה לפנינו בחצי פה גם - טענה שלא העלתה בבית המשפט המחוזי - אך היא עולה על הפרק למקרא כתב התביעה - שאם המדובר בתובענה לאכיפת ההסכם אין המשיבה רשאית לתבוע את מחיר הטובין מבלי שהיא מביעה את נכונותה ויכולתה לספק למערערת את המוצרים; שאם לא כן אין המשיבה רשאית אלא לתבוע את הנזק שנגרם לה עקב הפרת ההסכם; אך כתב התביעה אינו מפרט עילה של נזק בשל ההפרה (שאילו נעשה כן לא היתה התביעה, ככל הנראה, כשירה להתברר בסדר דין מקוצר). גם טענה זו אינה נראית לי חסרת יסוד.
הייתי מקבל את הערעור, מבטל את פסק הדין ואת ההחלטה, נותן למערערת רשות בלתי מסוייגת להתגונן ומחזיר את הענין לבית המשפט המחוזי על מנת שידון בתובענה לגופו של הענין. מן הראוי לקיים בהליך זה קדם משפט.
המשיבה תשלם למערערת שכר טרחת עו"ד בשתי הערכאות בסכום של 30,000.- ש"ח.
המשנה לנשיא
הנשיא א' ברק:
אני מסכים.
ה נ ש י א
השופט ת' אור:
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינו של המשנה לנשיא השופט ש' לוין.
ניתן היום, א' אייר תשס"א (24.4.2001).
ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור 99003030.B03
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444