מימוני מאיר נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3024/97 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' קדמי כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המערער: מאיר מימוני נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 9.3.97 בת.פ. 150/95 שניתן על ידי כבוד השופט צ' כהן תאריך הישיבה: כט' באייר תשנ"ח (25.5.98) בשם המערער: עו"ד אריאל עטרי בשם המשיבה: עו"ד אתי כהנא בשם שירות המבחן: גב' זהבה מור פ ס ק - ד י ן בשל גניבתן, בשיתוף עם אחרים, של שש עשרה מכוניות ומכירתן לבעלי משחטת רכב בכפר דורא, ומספר בלתי ידוע של ניסיונות לגניבתן של מכוניות נוספות, נידון המערער לשבע שנות מאסר, מתוכן חמש שנים מאסר בפועל, ולשלילת רישיון הנהיגה לתקופה של שלוש שנים. בערעורו על חומרת העונש קיווה הסניגור לשכנענו כי המערער ראוי היה להתחשבות גדולה מזו שהתחשב בית המשפט המחוזי בניסיונו של המערער, עוד לפני שנלכד וכן לאחר שנאסר, לחדול מן העבריינות ולתקן את דרכו. לא ביקשנו מן המדינה להשיב על הערעור. העבירות אותן ביצע המערער הינן מסוג הרעות החולות שפגיעתן היומיומית בפרט ובכלל הפכה לבלתי נסבלת. מי ששולח ידו בעבריינות חמורה זו, שמניעה היחידי הוא תאוות בצע כסף, ראוי להיענש בחומרה שיהיה בה גם משום הרתעת הרבים. בגזרו את עונשו של המערער נתן בית המשפט המחוזי ביטוי נאות למגמה זו, מבלי שזנח שיקולים אחרים, כמו גילו הצעיר של המערער והמלצת שירות המבחן, מחד, והרשעותיו הקודמות של המערער בעבירות רכוש, מאידך. העונשים שנגזרו על המערער נראים לנו מאוזנים ולא מצאנו טעם להתערב בהם. הערעור נדחה. ניתנה היום, כט' באייר תשנ"ח (25.5.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97030240.F02