אריאל ארונוב נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 302/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 302/04 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' עדיאל המערער: אריאל ארונוב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 31.12.03 בתיק פ 00-040219/03 (השופט שהם) תאריך הישיבה: ט"ז באייר התשס"ה (25.5.05) בשם המערער: עו"ד מוטי לוי ועו"ד דניאל דוד בשם המשיבה: עו"ד גלי פילובסקי פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. המערער, יליד 1984, הורשע על פי הודאתו, בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות (סעיף 335(א)(1) יחד עם סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז-1977). סכסוך בשעות הקטנות של הלילה ביום 25.6.03, שראשיתו קטטה בין המערער לבין מי שהחלו לאכול מפירות חנות ירקות בה עבד, התחדש מאוחר יותר באותו לילה; המתלונן וחבריו חזרו למקום, שבה והתפתחה קטטה ובה דקר המערער את המתלונן בבטנו בסכין מטבח המשמש לחיתוך אבטיחים, וחבל בו חבלה חמורה. ב. בית המשפט המחוזי (השופט שהם) עיין בתסקיר שירות המבחן וציין בגזר הדין את רקעו המשפחתי הקשה של המערער, בכור במשפחה שבה האב חרש אילם והאם סובלת מקשיי ראיה חמורים. עוד הזכיר, כי הנאשם הביע צער על מעשיו. בית המשפט הוסיף "אין חולק כי מעשיו של הנאשם חמורים הם על פי כל אמת מידה. גם אם היתה התגרות מסוימת מצדו של המתלונן וחבריו, אין להשלים עם התנהגותו האלימה של הנאשם...", וכל זאת בגדרי "תת תרבות הסכין". בסופו של יום, גזר בית המשפט על המערער 27 חודשי מאסר, מהם תשעה לריצוי בפועל והיתרה על תנאי לשלוש שנים לכל עבירת אלימות שהיא פשע, וזאת בנוסף לפיצויים של 2,500 ₪ למתלונן. ג. בערעור נטען כי גילו הצעיר של המערער (18.5) בעת ביצוע העבירה, הודייתו ונטילת האחריות, נסיבות ביצוע העבירה והנסיבות האישיות הקשות מצדיקים המרת עונש המאסר במאסר בעבודות שירות. זאת, במיוחד נוכח הצלחת המערער בתהליך טיפולי בשירות המבחן, שיש חשש כי שהות בכלא תפגע באשר הושג בו. ד. שירות המבחן הגיש לאורך התקופה שלושה תסקירים, לבית המשפט המחוזי ולבית משפט זה. כחוט השני מודגשות בהן הנסיבות הקשות במיוחד של המשפחה – שעלתה ארצה ב-1993 – ובה הורים שאינם עובדים על רקע מוגבלות פיסית קשה, חלקו החשוב של המערער בסיוע למשפחה, הבעת חרטה מצדו על המעשה, וכן קשיים הכרוכים במעצר בית בו שהה. לימים החל המערער, בעקבות שיחות עם שירות המבחן בהשתתפות בקבוצה טיפולית, שעניינה כלים לשליטה בכעסים, אשר כללה 15 מפגשים שבועיים, אליהם, למעט אחד, הגיע, ושירות המבחן התרשם לטובה מן התהליך שעבר. בנובמבר 2004 החל משתתף בקבוצה טיפולית נוספת, שעניינה עבירות אלימות, והופיע למרבית 25 מפגשים; גם כאן התרשם שירות המבחן כי היתה תועלת בתהליך. בתסקירו האחרון (18.5.05) חזר שירות המבחן והמליץ על עונש של עבודות שירות, וכן על פיקוח השירות לשנה. נציגת השירות ציינה בדיון כי השירות השקיע במערער השקעה גדולה, מעל לרגיל, ומאמין כי ראה ברכה. לא למותר לציין כי בית משפט זה (החלטה מיום 2.9.05) דחה את שמיעת הערעור למועד הנוכחי, כדי לאפשר למערער להשלים את ההליך השיקומי. ה. באת כוח המדינה הטעימה את חומרת העבירה, המאפיינת את "תת תרבות הסכין", וציינה כי מכלול הנסיבות הובא בפני בית המשפט המחוזי אף שלא חלקה על קיומם של שיקולים לקולה. לפיכך ביקשה להותיר את העונש בעינו, כדי שלא ישוגר מסר שאינו ראוי באשר לשימוש בסכין. עבירה נוספת שעבר המערער במהלך התקופה שלאחר המשפט, ועניינה נהיגה ללא רישיון, היתה באת כוח המדינה נכונה לראות כמעידה, שלא היא אשר תטה את הכף לכאן או לכאן. ו. עיינו בכל החומר ובאנו לכלל מסקנה כי יש מקום, בנסיבות המיוחדות של המערער ושל המקרה, להיעתר לערעור. אכן, אין צורך להכביר מלים על הצורך להיאבק ב"תת תרבות הסכין". מערכת בתי המשפט נתקלת בה דבר יום ביומו, וחובתה להחמיר בענישה בה; הסכין נגיש לכל אדם, השימוש בו קל ופשוט למי שסף הכעס שלו נמוך, ומכאן ריבוי העבירות, ולא אחת מתקפחים חיי אדם. גם במקרה דנן חבל המערער במתלונן חבלה חמורה. ככלל צריכה הענישה במקרים אלה להיות מחמירה, אך מה שהיטה את לזכות היה עברו הנקי של המערער עד לביצוע העבירה, גילו הצעיר, מעט לאחר הבגירות, נסיבות העבירה שכללה מרכיב של התגרות מסוימת מצד אחרים (כקביעת בית המשפט המחוזי), נסיבותיו המשפחתיות הקשות מאוד של המערער, הודאתו והחרטה שהביע, וההליך השיקומי רב המפגשים והאינטנסיבי שעבר בשירות המבחן; השירות השקיע בו מאמצים רבים, הראויים להערכה. על כל אלה אין חולק, ואנו סברנו, כי מכלול הנסיבות הללו מצדיק לאפשר למערער שלא להיאסר מאחורי סורג ובריח. המערער יתן אל לבו כי ניתן לו בכך סיכוי לחיים נורמטיביים, חיים שלא בפשע, כפי שחי טרם עבירה זו, וכי עליו לעשות שימוש חיובי בכך, והוא מוזהר שלא ימעד עוד. ז. התוצאה היא כי המערער יתייצב לפני הממונה על עבודות שירות כדי שייקבע האם יוכל למלא שישה חודשים של מאסר בעבודות שירות, והיכן. הודעת הממונה תובא לפנינו בתוך שלושים יום. בנוסף, יעמוד המערער בפיקוח שירות המבחן לשנה מהיום. שאר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם. ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ניתן היום, ט"ז באייר תשס"ה (25.5.05). _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04003020_T06.docלח מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il