הנדסה בע"מ שאול כהן נ. עיריית אשדוד

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 3016/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערערת: ש. כהן הנדסה בע"מ נ ג ד המשיבה: עיריית אשדוד ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ע' כהן) בת"א 10908-01-24 מיום 6.4.2024 בשם המערערת: בעצמה פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ע' כהן) בת"א 10908-01-24 מיום 6.4.2024 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. עניינו של ההליך שלפניי בתביעה שהגישה המערערת נגד המשיבה (היא עיריית אשדוד; להלן: העירייה) שבמסגרתה עתרה לביטול פסק דין משנת 2020 שניתן בתביעה קודמת – שהתבררה אף היא מול המותב נושא ההליך דנן – שהגישה המערערת נגד העירייה (להלן: פסק הדין משנת 2020). הרקע לענייננו פורט בהרחבה במסגרת פסקי דין שדחו ערעורי פסלות קודמים שהגישה המערערת במסגרת ההליך נושא פסק הדין משנת 2020 (ע"א 665/20 ש.כהן הנדסה בע"מ נ' עירית אשדוד (26.2.2020); ע"א 3199/17 ש.כהן הנדסה בע"מ נ' עירית אשדוד (20.6.2017)). משכך אדרש אך לעיקרי העובדות שצריכות להכרעה בערעור שלפניי. ביום 5.2.2024 הגישה העירייה בקשה כי המערערת תפקיד ערובה לכיסוי הוצאותיה בהליך; וביום 4.3.2024 קיבל המותב את הבקשה בהיעדר תגובתה של המערערת וקבע כי האחרונה תפקיד ערובה להוצאות העירייה בסך 80,000 ש"ח בקופת בית המשפט (להלן: ההחלטה מיום 4.3.2024). ביום 6.3.2024 הגישה המערערת בקשה לביטול ההחלטה מיום 4.3.2024 משזו ניתנה בהיעדר תגובתה ותוך שנטען, בין היתר, כי המועד האחרון להגשת תגובה זו חל ביום 10.3.2024. למחרת היום קיבל המותב את הבקשה וקבע כי הגם שהמועד להגשת התגובה חלף, ולפנים משורת הדין, ככל שתגובת המערערת תוגש עד ליום 10.3.2024 ההחלטה מיום 4.3.2024 תבוטל. בהמשך לכך, ביום 16.3.2024, לאחר שהמערערת הגישה את תגובתה, קיבל בית המשפט את בקשת העירייה לחייב את המערערת בהפקדת ערובה. בתוך כך נקבע, בעיקרם של דברים, כי בשים לב ליכולתה הכלכלית של המערערת; לכך שהסעד המבוקש בתביעה הוא ביטול פסק דין חלוט וכן שמעיון בכתב התביעה "[הגיע המותב – ע' פ'] למסקנה, מבלי לקבוע מסמרות, שספק אם יש בראיה החדשה הנטענת כדי לשנות את ההכרעה שבפסה"ד מיסודה" (שם, סעיף 8); ומשלא מתקיימות הנסיבות החריגות שבגינן יינתן פטור מהפקדת ערובה לתובעת שהיא חברה, על המערערת להפקיד ערובה בסך 80,000 ש"ח להוצאות העירייה (להלן: ההחלטה מיום 16.3.2024). ביום 1.4.2024 הגישה המערערת בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 16.3.2024, ובו ביום דחה המותב את הבקשה (להלן: ההחלטה מיום 1.4.2024). ביום 3.4.2024 הוגשה בקשת הפסלות נושא ההליך שבמסגרתה נטען, בעיקרם של דברים, כי התנהלותו של המותב בהליך מקימה חשש ממשי למשוא פנים. בתוך כך נטען, בין היתר, כי במסגרת החלטתו מיום 16.3.2024 התייחס המותב לגופה של התביעה נושא ההליך באופן שמלמד על נעילת דעתו בעניינה של המערערת. בנוסף, המערערת טענה כי קביעותיו של המותב במסגרת פסק הדין משנת 2020, בצירוף החלטותיו נושא ההליך שבמסגרתן חויבה המערערת להפקיד ערובה להבטחת הוצאות העירייה, גרמו לה עוול ומצביעות על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים; זאת, בשים לב לפסק דין אחר שבו מעורבת המערערת גם כן ושבמסגרתו, כנטען, נחשפה התנהלות בעייתית של העירייה בעניינה של המערערת. ביום 6.4.2024 דחה המותב את בקשת הפסלות וקבע כי בנסיבות המקרה לא מתעורר חשש ממשי למשוא פנים אשר יקים עילה להעברת הדיון לפני מותב אחר. בית המשפט קבע, בעיקרם של דברים, כי "טענות [המערערת – ע' פ'] הן טענות נגד ההחלטה מיום 16.3.24. בהחלטה זו לא קבעתי דעתי באופן סופי, אלא התייחסתי לסיכויי התביעה, כפי שנדרש בשלב זה, מבלי לקבוע מסמרות. לאחר שתופקד הערובה, ייבחנו הראיות וטענות הצדדים, ויינתן פסק דין בהתאם למיטב שיקול דעתי. גם אם טעיתי בהחלטתי (ואינני סבור שטעיתי), אין הדבר מהווה עילה לפסילה, ואם כך סבורה [המערערת –ע' פ'], עליה להשיג על ההחלטה מיום 16.3.24 כדין" (שם, סעיף 9). למחרת היום הגישה המערערת בקשה שהוכתרה כ"פסלות שופט משלימה לבקשה הראשונה למען הסר ספק" שבמסגרתה טענה, בעיקרם של דברים, כי פסלות המותב מתבקשת אף בשל היעדר הנמקה של ההחלטות מיום 16.3.2024 ומיום 1.4.2024; ובו ביום דחה המותב את הבקשה. מכאן הערעור שלפניי שבמסגרתו חוזרת המערערת, בעיקרם של דברים, על טענותיה בבקשת הפסלות. בעיקרם של דברים, נטען כי פסק דינו של המותב משנת 2020 בעניינה של המערערת, בצירוף ההחלטות מיום 4.3.2024 ומיום 16.3.2024 שבמסגרתן חויבה האחרונה להפקיד ערובה בסך 80,000 ש"ח, מעידים על נעילת דעתו של המותב ועל קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. לאחר שעיינתי בערעור על צרופותיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. כידוע, אמת המידה לפסילת שופט שיושב בדין היא קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב בניהול ההליך (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; ע"א 1695/24 פלונית נ' פלונית, פסקה 8 (7.4.2024); ע"א 1054/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (25.3.2024)). איני סבור כי המקרה שלפניי בא בגדרי אמת מידה זו. ראשית, בשים לב לכלל שלפיו על בעל דין להגיש בקשה לפסילת המותב מיד לאחר שנודע לו על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת (תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018), טענותיה של המערערת שנוגעות לשגיאות עובדתיות ומשפטיות של המותב בפסק דינו משנת 2020, כמו גם טענות שעניינן ביכולתו של המותב לדון בעניינה של המערערת משהכריע בפסק הדין הקודם בעניינה, הועלו בשיהוי ניכר; זאת, בהיעדר הסבר מספק לשיהוי זה, ובאופן שיש בו כשלעצמו כדי להצדיק את דחיית טענות אלו (ע"א 1811/24 פלונית נ' המחלקה לשירותים חברתיים אריאל, פסקה 9 (6.3.2024) (להלן: עניין פלונית); ע"א 229/24 פלוני נ' פלוני, פסקה 6 (28.1.2024)). ואולם, אף לגופם של דברים איני סבור כי הערעור שלפניי מקים עילת פסלות. כפי שנפסק בעבר, אך במקרים נדירים טענות שנוגעות לפעילות השיפוטית כשלעצמה יקימו עילת פסלות (ע"א 978/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (19.2.2024); ע"א 5330/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (10.12.2023)). כאמור, המערערת טוענת, בעיקרם של דברים, כי החלטותיו של המותב מיום 4.3.2024 ומיום 16.3.2024 מעידות על נעילת דעתו בעניינה, שכן במסגרתן, כנטען, בית המשפט הביע את עמדתו ביחס לסיכויי התביעה. ואולם, עסקינן בהחלטות ביניים שבמסגרתן בחן בית המשפט, בין היתר, את סיכויי התביעה על מנת להכריע בבקשתה של העירייה כי המערערת תפקיד ערובה לכיסוי הוצאותיה בקופת בית המשפט. איני סבור כי החלטות אלו מלמדות על נעילת דעתו של המותב או על הכרעה שאינה אובייקטיבית, וממילא המותב ציין בהחלטת הפסלות נושא הערעור כי התייחסותו לסיכויי התביעה נעשתה בגדר ההכרעה בבקשה האמורה וכי לאחר שייבחנו טענות הצדדים והראיות בתיק יינתן פסק דין (עניין פלונית, פסקה 10; ע"א 1416/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 (26.2.2024); ע"א 434/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 8 (18.1.2024); ע"א 7087/23 ל.א.צ.פ ייזום בע"מ נ' סייג, פסקה 12 (24.10.2023)). לכך יש להוסיף, כי הדרך להשיג על החלטות מסוג זה – כפי שציין המותב בהחלטתו נושא הערעור – היא במסגרת הליכי ההשגה שקבועים בחוק ולא בבקשה לפסילתו של המותב (ע"א 215/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (12.2.2024); ע"א 182/24 פלונית נ' פלונית, פסקה 9 (24.1.2024)). הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ' באייר התשפ"ד (‏28.5.2024). מ"מ הנשיא _________________________ 24030160_M01.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1