רונן בר שירה נ. נעמן מכלוף

פסק-דין בתיק רע"א 3010/15 בבית המשפט העליון רע"א 3010/15 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט צ' זילברטל המבקשים: 1. רונן בר שירה 2. אביגיל בובוביץ נ ג ד המשיב: נעמן מכלוף ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ר' ברקאי) בע"א 44754-12-14 מיום 15.3.2015 בשם המבקשים: בעצמם בשם המשיב: עו"ד ליאור מרקוביץ פסק-דין השופט ע' פוגלמן: המבקשים – שאינם מיוצגים – הם בני זוג שנתבעו על ידי המשיב בתביעה אזרחית להשבת סך של 300,000 ש"ח. בפסק דין מיום 6.11.2014 קיבל בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופט ג' גדעון) את התביעה באופן חלקי, וחייב את המבקשים להשיב למשיב 188,862 ש"ח (מתוכם חויבה המבקשת בהשבת סך של 173,309 ש"ח בלבד). להשלמת התמונה יוער כי ההתדיינות בהליך בבית משפט השלום ארכה כ-5 שנים, בעיקר בשל מצבו הבריאותי של המבקש. ביום 22.12.2014 הגישו המבקשים ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בית המשפט העמיד את סכום הערבון שעל המבקשים להפקיד על סך של 12,000 ש"ח (להלן: הערבון). ביום 5.1.2015 הגישו המבקשים בקשה לפטור מתשלום הערבון. בהחלטה מאותו יום ציין בית המשפט (כב' השופטת ר' ברקאי) כי על המבקשים לתמוך בקשה אחרונה זו במסמכים מתאימים. ביום 7.1.2015 הגישו המבקשים בקשה נוספת לפטור מתשלום הערבון אשר אליה צירפו מסמכים שונים לעניין יכולתם הכלכלית. ביום 3.2.2015 החליט בית המשפט, לאחר קבלת תשובת המשיב ותשובת המבקשים לתשובתו, כי אין לפטור את המבקשים מהפקדת הערבון. בצד האמור נקבע כי סכום הערבון יופחת לסך של 10,000 ש"ח, שיופקדו תוך 14 מיום זה שאם לא כן ימחק הערעור (להלן: ההחלטה בעניין הפחתת הערבון). ביום 2.3.2015 הגישו המבקשים בקשה דחופה להארכת מועד הפקדת הערבון בטענה כי החלטת בית המשפט מיום 3.2.2015 לא הומצאה להם. בהחלטה מיום 2.3.2015 ציין בית המשפט כי אין זה סביר כי החלטת בית המשפט האמורה לא נמסרה למבקשים, אך לפנים משורת הדין (ובנתון להצהרת המבקשים שלפיה יבדקו את החלטת בית המשפט למחרת) תינתן להם ארכה להפקדת הערבון עד ליום 10.3.2015. עוד נקבע כי אם לא יופקד הערבון עד למועד זה, ימחק הערעור ולא תינתן ארכה נוספת. ביום 8.3.2015 הגישו המבקשים בקשה נוספת להארכת מועד להפקדת הערבון ב-7 ימים, בשל מצבו הרפואי של המבקש, אשר כפי הנטען מנע ממנו להגיע לבית המשפט ולקבל לידיו את ההחלטה מיום 2.3.2015. ביום 15.3.2015 דחה בית המשפט בקשה אחרונה זו בקבעו כי אין באמור בה כדי להצדיק מתן ארכה נוספת וזאת נוכח התנהלותם הדיונית של המבקשים. לאחר שצוין כי המבקשים לא הפקידו את הערבון במועד שנקבע – נמחק הערעור. לאחר החלטה זו הגישו המבקשים שתי בקשות נוספות שבהן השיגו על החלטת בית המשפט למחוק את הערעור, בקשות אשר נדחו על ידי בית המשפט בנימוק שהטיפול בתיק הסתיים (בהחלטות מיום 22.3.2015 ומיום 29.3.2015). ביום 1.5.2015 הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית משפט זה המכוונת, כפי הנראה, לשתי החלטות של בית המשפט המחוזי: ראשית, להחלטה מיום 3.2.2015, קרי: ההחלטה בעניין הפחתת הערבון; ושנית לפסק הדין מיום 15.3.2015 שבו – לאחר שחלף המועד להפקדת הערבון – דחה בית המשפט בקשה למתן ארכה נוספת להפקדתו ומחק את הערעור. בתמצית, המבקשים טוענים כי החלטות בית המשפט הגיעו לרשותם באיחור ולכן לא הפקידו ערבון במועד הנדרש; כי נוכח מצבו הרפואי של המבקש הם יתקשו לעמוד בתשלום הערבון, גם לאחר הפחתתו; וכי יש להאריך את מועד הפקדת הערבון כדי שהמבקשים יוכלו לממש את זכותם לערער על פסק הדין של בית משפט השלום. התבקשה תשובת המשיב, אשר המועד להגשתה הוארך על ידי בית משפט זה בשל עיכוב בהמצאת המסמכים הרלוונטיים על ידי המבקשים למשיב. המשיב טוען, בעיקרם של דברים, כי המועד האחרון להשיג על ההחלטה בעניין הפחתת הערבון פקע; וכי המבקשים לא הוכיחו כי מתקיימים בעניינם התנאים למתן פטור מהפקדת ערבון ולכן בדין נמחק הערעור. המבקשים הגישו בקשת רשות להשיב לתשובת המשיב ובה חזרו על טענותיהם בבקשה שלפניי. לא ראיתי להיעתר לבקשה זו מן הטעם שאין היא מוסיפה דבר מה מהותי על שנאמר בבקשת הרשות לערער. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה מטעם המשיב, החלטתי לדון בבקשה לרשות ערעור כאילו ניתנה רשות, הוגש ערעור לפי הרשות שניתנה ולקבל את הערעור בכפוף לאמור להלן. תחילה אומר כי לעניין החלטת הפחתת הערבון (ההחלטה מיום 3.2.2015) – הבקשה שלפניי הוגשה לאחר שהמועד הקבוע להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה זו חלף (ראו הוראת תקנה 399 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), ולא ראיתי טעם טוב להאריך מועד זה. אשר לפסק הדין מיום 15.3.2015: בית המשפט המחוזי החליט למחוק את הערעור לאחר שכבר ניתנה למבקשים ארכה אחת להפקדת הערבון, וזאת אף שהבקשה למתן ארכה הוגשה לאחר פקיעת המועד הראשון שנקבע להפקדת הערבון. בית המשפט הבהיר בהחלטתו כי לא תינתן ארכה נוספת; וכי אם המבקשים לא יפקידו את הערבון במועד זה ימחק הערעור. יוצא אפוא כי בית המשפט גילה אורך רוח בעניין זה וזאת כנראה גם בשים לב למצב הרפואי הנטען. אכן, גם לאורך רוח זה יש גבול, אך בנסיבות העניין, משההחלטה סוגרת את דלתות בית המשפט מפני מימוש זכות הערעור של המבקשים, שאינם מיוצגים כזכור, מצאתי לנכון לקבל את הערעור כך שהמבקשים יוכלו להפקיד את הערבון האמור, בסך של 10,000 ש"ח, בבית המשפט המחוזי עד ליום 17.9.2015. במקרה כזה תבוטל מחיקת הערעור. אם לא יופקד הערבון עד למועד זה, יעמוד פסק הדין לעניין מחיקת הערעור בעינו. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט"ו באלול התשע"ה (‏30.8.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15030100_M11.doc נב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il