עמדה אבו עדנאן נ. שר הפנים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 301/99 בפני: כבוד המשנה-לנשיא ש' לוין כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' אנגלרד העותרים: 4 פלונים נגד המשיב: שר הפנים בשם העותרים: עו"ד צבי ששון בשם המשיב: עו"ד יוכי גנסין פסק-דין השופטת ד' דורנר: עניינה של העתירה שבפנינו בבקשת העותר מס' 4 (להלן: העותר) כי יינתן לו מעמד של תושב במדינת ישראל. העותר, תושב רצועת עזה, מבסס את עתירתו על שני טעמים עיקריים: נישואיו לאזרחית ישראל, העותרת 1, וטענתו כי נשקפת סכנה לחייו אם ישוב לרצועת עזה. עתירה זו הינה השלישית במספר שמגיש העותר בשנתיים וחצי האחרונות לבית-משפט זה, כאשר שתי העתירות הקודמות (בג"ץ 4388/96 ובג"ץ 1345/97) - שבגדרן ביקש העותר סעד זהה מאותם טעמים - נדחו לגופן, לאחר שבית-המשפט עיין, בין השאר, בחומר הראיות החסוי בעניינו של העותר. אשר-על-כן, דין העתירה שבפנינו להידחות על הסף. שכן, העותר לא הראה כל עילה חדשה או שינוי נסיבות כלשהו מאז שניתנו שני פסקי-הדין בעניינו ועד שהוגשה עתירה זו. לא זו אף זאת, העותר כלל לא פרש בפני בית-המשפט את השתלשלות העניינים בנוגע אליו, והדברים התבהרו רק עם הגשת תשובת המדינה לעתירה. אף מן הטעם הזה בלבד יש איפוא לדחות את העתירה. ראו בג"ץ 3731/95 סעדיה נ' לשכת עורכי הדין (לא פורסם), בפסקאות 6-4. העתירה נדחית. ניתן היום, כח באדר תשנ"ט (16.3.99). המשנה-לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי COURT