סטפן ראשד נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3003/20 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט ע' גרוסקופף המערער: סטפן ראשד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 17.2.2020 בת"פ 15902-09-18 שניתן על ידי כבוד השופטת ד' כהן-לקח תאריך הישיבה: י"ב בסיון התש"פ (4.6.2020) בשם המערער: עו"ד נדב גדליהו; עו"ד שמואל הורביץ בשם המשיבה: עו"ד סיגל בלום בשם שירותה מבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט נ' סולברג: המערער הורשע על-פי הודאתו בהסדר טיעון ב-3 עבירות של סיוע לשוד, לפי סעיף 402(א) בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), וב-3 עבירות של שימוש לרעה בכוח המשרה, לפי סעיף 280(1) לחוק העונשין. המערער והנאשם מספר 1 בכתב האישום שרתו יחדיו במשטרת ישראל, ביחידת התחבורה של מג"ב איו"ש. המערער שימש כפקיד במחלקת התחבורה. הנאשם 1 יצא אז במספר מועדים מבסיס מג"ב בכלי רכב מסופחים למשטרת ישראל בעודו לבוש מדי משטרה של משמר הגבול, וזאת כדי לבצע מעשי-שוד. בניגוד לנהלים הורה אז הנאשם 1 למתלוננים שנהגו או נסעו במכוניותיהם לעצור בצד הדרך, ללא סיבה או חשד, וזאת כדי לבצע חיפוש במטלטליהם ובמכוניותיהם, על מנת לאתר כסף שאותו גנב במהלך ביצוע החיפוש. המערער הודה, כי בשני מועדים שונים הצטרף אל הנאשם 1 ואף התחלק עמו בשלל באחד מן המועדים הללו. אין צורך להכביר במילים על חומרת המעשים ועל הכיעור שבהם, הכל כמפורט בגזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי. על המערער הוטל לרצות עונש של 9 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות ומאסר על-תנאי. כמו כן, חוייב המערער בתשלום פיצוי כספי לכל אחד מ-6 המתלוננים, ונקבע שיהיה נתון בפיקוח שירות המבחן למשך 18 חודשים. ערעור של המערער התמקד באורך רכיב המאסר בדרך של עבודות שירות. את העבודות החל לבצע, אבל ריצוי העונש הופסק בשל מצב החירום. ב"כ המערער טען בכתב בהרחבה על מתחם העונש ההולם לשיטתו, על העונש הראוי בתוך המתחם, על חריגה מן המתחם בשל שיקולי שיקום, ועל התפתחויות שחלו לאחר מתן גזר הדין. בהמשך עדכן ב"כ המערער על גזר הדין שניתן לגבי הנאשם 1 (24 חודשי מאסר, מאסר על-תנאי, פיצוי כספי למתלוננים), אשר צירף גם תיק נוסף בעבירת תקיפה. לטענת ב"כ המערער, הפער הגדול בין מעשיהם של השניים – המערער והנאשם 1 – מחייב הקלה משמעותית בעונשו של המערער, וזאת לבד משאר נימוקי הערעור. הערנו את אשר הערנו במהלך הדיון. על פני הדברים עונשו של הנאשם 1 (שניתן לאחר הליך גישור ובהסכמה) אינו חמור, אך נסיבותיו לא הובאו לפנינו, ולכן לא נכביר מילים בענין זה. העונש שהוטל על המערער – כלל אינו חמור, ומתמצה בעבודות שירות (ושאר הרכיבים הנ"ל), מבלעדי כליאה מאחורי סורג ובריח. לא נעלמה מעינינו המלצת שירות המבחן, הרצינות שבה מתייחס המערער לחומרת מעשיו, טיפול שעבר, וצפי חיובי במבט צופה פני עתיד. ברם, וכך הבהרנו, אין הצדקה להקלה בעונש. בהמלצתנו, חזר בו המערער מערעורו. יחד עם זאת, בהתייחס לטענת המערער על כך שעבודות השירות ימנעו ממנו להתחיל בלימודים בשנת הלימודים הקרובה, רשמנו לפנינו את עמדתה ההגונה והמתחשבת של ב"כ המשיבה. לדבריה, בעקבות שיחה עם הממונה על עבודות השירות, עושה המערער עבודה מצויינת, וככל שיתמיד בכך, הוא עתיד לקבל קיצור מינהלי של תקופת עבודות השירות, לפי סעיף 51י1 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, באופן שיאפשר לו להתחיל לימודים בשנה האקדמית הקרובה. כאמור, בהסכמה, נמחק הערעור בזאת. ניתן היום, ‏ט"ו בסיון התש"פ (‏7.6.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20030030_O01.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il