פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 30020-07-25

פלוני נ. פרקליטות המדינה מחלקת עררים

העותר מבקש לבטל את החלטת מח"ש לסגור תיק חקירה נגד שוטרים ולהורות על הגשת כתב אישום פלילי נגדם.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 16/07/2025 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 30020-07-25 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה ביקורת שיפוטית על החלטת מח"ש — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר מבקש לבטל את החלטת מח"ש לסגור תיק חקירה נגד שוטרים ולהורות על הגשת כתב אישום פלילי נגדם.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 30020-07-25

פלוני נ. פרקליטות המדינה מחלקת עררים

העותר מבקש לבטל את החלטת מח"ש לסגור תיק חקירה נגד שוטרים ולהורות על הגשת כתב אישום פלילי נגדם.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה נגד החלטת מח"ש ופרקליטות המדינה לסגור תיק חקירה שנפתח בעקבות תלונה שהגיש נגד שוטרים. העותר טען כי השוטרים תקפו אותו באלימות וגרמו לו לשבר בקרסול, וכי החלטת הסגירה אינה סבירה ומתעלמת מעדויות. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף. נקבע כי בית המשפט אינו משמש כ"תובע-על" וכי התערבות בהחלטות רשויות התביעה נעשית רק במקרים חריגים של אי-חוקיות או חוסר סבירות קיצוני. במקרה זה, נמצא כי ההחלטה מנומקת ומבוססת על חומר הראיות. בנוסף, העתירה נדחתה בשל מחדל פרוצדורלי – העותר לא צירף את השוטרים הנילונים כמשיבים לעתירה, למרות שהם הצד העלול להיפגע מההליך.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים דוד מינץ, עופר גרוסקופף, גילה כנפי-שטייניץ
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני

נתבעים

  • פרקליטות המדינה מחלקת עררים
  • המחלקה לחקירות שוטרים
  • משטרת ישראל – אגף המשמעת

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת מח"ש מבוססת על מומחיות וניסיון רשות התביעה.
  • קיים קושי לשלול את האפשרות שריתוק העותר נעשה בסמכות.
  • העותר לא צירף את השוטרים הנילונים כמשיבים לעתירה.
טיעוני ההגנה
  • החלטת המשיבה לוקה בחוסר סבירות קיצוני.
  • התעלמות מראיה מרכזית (עדות עד הראיה).
  • קיימת סתירה בין סגירת התיק הפלילי לבין ההחלטה להעמיד לדין משמעתי בגין שימוש בכוח שלא כדין.
  • מחדל מח"ש בתיעוד מצלמות גרם למחיקת ראיות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם השוטרים הפעילו כוח שלא כדין או שפעלו בסמכות.
  • האם השוטרים הכחישו מגע פיזי עם העותר.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עדות עד הראיה כפי שנותחה על ידי רשויות התביעה.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענות העותר בדבר מחדל חקירתי בנוגע לתיעוד מצלמות.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף ללא צורך בתגובת המשיבים.
  • אי צירוף השוטרים הנילונים כמשיבים לעתירה.

תגיות נושא

  • מח"ש
  • ביקורת שיפוטית
  • סגירת תיק חקירה
  • שימוש בכוח משטרתי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 30020-07-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ העותר: פלוני נגד המשיבים: 1. פרקליטות המדינה מחלקת עררים 2. המחלקה לחקירות שוטרים 3. משטרת ישראל – אגף המשמעת עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד רן תגר פסק-דין השופט דוד מינץ: בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי נורה למשיבה 1, פרקליטות המדינה – מחלקת עררים (להלן: המשיבה), לנמק מדוע לא תבוטל החלטתה לדחות את ערר העותר על החלטת המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (להלן: מח"ש) לסגור את תיק החקירה נגד שוטרים שנגדם הגיש תלונה (להלן: השוטרים או השוטרים הנילונים), ומדוע לא יוגש נגדם כתב אישום פלילי. כן התבקש להורות למשיבה 3, אגף המשמעת במשטרת ישראל, לעצור את ההליך המשמעתי שהחל לאחרונה נגד השוטרים הנילונים, חלף הליך פלילי. בתמצית, העותר, המאובחן על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה, טוען כי האירוע מושא תלונתו התרחש ביום 21.8.2023 כשיצא לאימון גופני בשטח כשהוא מאזין למוזיקה באמצעות אוזניות. התנהגותו משכה את תשומת לבו של אדם שהזעיק את המשטרה (להלן: עד הראיה). בעקבות זאת הגיעו למקום השוטרים הנילונים שדרשו מהעותר להזדהות. משהעותר לא עשה כן, הם תקפו אותו תוך איום בשימוש במכשיר שליטה חשמלי מסוג טייזר. הם בעטו בו, הפילו אותו לרצפה, ריתקו אותו ודרכו על צווארו. כתוצאה מכך נגרם לעותר שבר בקרסול והוא סובל היום מנסיגה תפקודית. תלונת העותר למח"ש נסגרה בעילה של נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, תוך שהוחלט כי יש מקום להעמיד את השוטרים לדין משמעתי בגין עבירה של שימוש בכוח שלא כדין. ערר שהגיש העותר למשיבה נדחה, ונקבע כי סגירת התיק מוצדקת בנסיבות העניין וכי מבחינת חומר הראיות עולה כי יש קושי לשלול את האפשרות שריתוק העותר נעשה בסמכות. לצד זאת, נקבע כי התנהלות השוטרים הנילונים באירוע ואופן כתיבת הדוחות ביחס אליו, מצדיקים את העמדתם לדין משמעתי. העותר מלין על החלטת המשיבה לדחות את הערר. נטען כי ההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני, שיקול דעת פגום והתעלמות מראיה מרכזית בתיק – עדות עד הראיה שהעיד כי כשראה את השוטרים מפילים את העותר לקרקע ומרתקים אותו, נאמר לו לעזוב את המקום. עדות זו סותרת את הקביעה לפיה "קיים קושי לשלול כי ריתוקו היה בסמכות" וסותרת את עדות השוטרים שהכחישו כל מגע פיזי בינם לבין העותר. בנוסף, קביעה זו מוקשית נוכח החלטת מח"ש להעמיד את השוטרים לדין משמעתי בגין שימוש בכוח שלא כדין, ונעדרת הנמקה כנדרש. כמו כן, בשל מחדל מח"ש התבקש תיעוד מצלמות רק כחודשיים לאחר האירוע, אך במועד זה התיעוד כבר נמחק, והעותר אינו צריך לשאת בתוצאות מחדל זה. דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות ואי צירוף משיבים, אף מבלי לקבל את תגובת המשיבים. כפי שאמר בית משפט זה בעבר, החלטות רשויות התביעה, ובכלל זה מח"ש ומחלקת עררים נתונות לביקורת שיפוטית (בג"ץ 571/09 אבני נ' פרקליטות המדינה, פסקה 8 (10.6.2009)). עם זאת, אין זו מתפקידו של בית המשפט לכהן כמעין "חוקר-על" או כ"תובע-על", וההתערבות בהן תוגבל רק למצבים שבהם ההחלטה לוקה באי-חוקיות, בחוסר סבירות קיצוני או מביאה לעיוות דין מהותי (בג"ץ 56566-12-24 מוסקוביץ נ' פרקליטות המדינה, משרד המשפטים, פסקה 4 (22.6.2025); בג"ץ 9706-05-25 פלוני נ' פרקליטות המדינה, פסקה 10 (18.5.2025)). גישה זו מתבקשת, בין היתר, נוכח מומחיותן של רשויות התביעה, היכרותן עם חומר הראיות בכללותו ויכולתן להעריך אם יש בו כדי לבסס פתיחה בחקירה או הגשת כתב אישום (ראו: בג"ץ 1397/21 שקלובסקי נ' המחלקה לחקירות שוטרים, פסקה 19 (19.6.2022)). במקרה זה החלטת מח"ש נבחנה פעם נוספת על ידי המשיבה וזו קבעה כי מחומר הראיות עולה כי השוטרים הנילונים הוזעקו למקום האירוע על ידי עד הראיה – אזרח מודאג שחשש מהתנהלות העותר; העותר סירב להזדהות, גם כאשר אחד השוטרים כיוון לעברו טייזר; בתיעוד נראה שגם עד הראיה ניסה לשכנע את העותר להזדהות, אך ללא הועיל; עד הראיה העיד כי זיהה שהעותר עשה תנועה שניתן לפרשהּ כניסיון הימלטות, ובתגובה לכך חבקו השוטרים הנילונים את גופו, ובשלב זה עזב עד הראיה את המקום לבקשת השוטרים. כפועל יוצא מהאמור, הקביעה לפיה לא ניתן לשלול שריתוק העותר נעשה בסמכות היא החלטה מנומקת המבוססת על מומחיותה וניסיונה של רשות התביעה, שלא נמצא מקום להתערב בה (והשוו: בג"ץ 4420-07-25 הרוש נ' פרקליטות המדינה מחלקת עררים, פסקה 5 (7.7.2025)). בנוסף, העתירה מכוונת נגד החלטת מח"ש לסגור את תיק החקירה, והעותר לא צירף כמשיבים את השוטרים הנילונים, למרות שהם הצד הישיר והעיקרי שעלול להיפגע מקבלת העתירה (בג"ץ 7973/20 עו"ד יפית מנגל נ' מנהל מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, פסקה 18 (7.6.2021). די בכך שהשוטרים לא צורפו לעתירה כדי לדחותה על הסף. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ' תמוז תשפ"ה (16 יולי 2025). דוד מינץ שופט עופר גרוסקופף שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת