דרור טהרני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3/15 בבית המשפט העליון ע"פ 3/15 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור המערער: דרור טהרני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בראשון לציון מיום 28.12.2014 ב-ת"פ 30129-06-14 שניתנה על ידי כבוד השופט מ' מזרחי בשם המערער: עו"ד עופר קופרמן בשם המשיבה: עו"ד יאיר חמודות פסק-דין לפני ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (השופט מ' מזרחי) מיום 28.12.2014. לפסול עצמו מלדון ב-ת"פ 30129-06-14. 1. נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של איסור מכירה, ייבוא וייצור חומר אסור ועבירה של זיוף בכוונה לקבל דבר. בד בבד הוגשה בקשה למעצר המערער עד תום ההליכים (מ"ת 30143-06-14). ביום 17.6.2014 התנהל דיון בבקשת המעצר בפני השופט מזרחי אשר במרכזו עמדה שאלה משפטית בדבר סיווגו של החומר שייבא המערער כחומר אסור. דיון נוסף בהליך המעצר התקיים ביום 10.7.2014, אף הוא בפני השופט מזרחי. לאחר דיון תזכורת, בו כפר המערער בעובדות כתב האישום, ואשר התנהל בפני השופטת ש' זמיר, נקבע גם ההליך העיקרי בתיק לדיון בפני השופט מזרחי. לאחר שביום 17.12.2014 התקיים דיון בפני השופט מזרחי, הגישה המשיבה ביום 24.12.2014 בקשה להחלפת מותב. כפי שציין בצדק בית המשפט, מדובר למעשה בבקשה לפסלות שופט. בית המשפט נעתר לבקשה. אמנם בהחלטה לא נקט השופט לשון לפיה הוא פוסל את עצמו, אלא הורה להעביר את התיק לסגן הנשיא על מנת שיקבע מותב אחר לדיון בתיק, אולם משמעות הדברים למעשה היא החלטה על פסלות, וכך רואים זאת שני הצדדים לערעור. מכאן הערעור שלפני. 2. לאחר שעיינתי בערעור ובתגובת המשיבה לו, הגעתי לכלל מסקנה כי לא היה מקום לכך שבית המשפט יפסול עצמו מלשבת לדין. אכן, השופט מזרחי הוא שדן בהליך המעצר, אך הסיבה המרכזית בגינה התבקשה העברת התיק אינה העובדה שבית המשפט נחשף לראיות. הסיבה האמיתית לבקשה, סביבה נסבו טענות הצדדים, היא שבית המשפט הביע, אגב הליכי המעצר, עמדה לכאורית בשאלה משפטית מסוימת המצויה בליבו של ההליך העיקרי אותה הגדיר כ"שאלה לא פשוטה". 3. בית המשפט, בהחלטתו מיום 28.12.2014 להעביר את התיק לשופט אחר, קבע כך: "[...] הבעתי דעה, הגם שהסתייגתי ממנה וקבעתי כי מדובר בהערה אגבית, בשאלה המשפטית העומדת לדיון בתיק. למרות שאין בפניי עילת פסלות ממשית, לפי הדין, ראוי לאינטרס הציבורי, לפחות למראית עין כי יתאפשר למדינה להציג את טענתה המשפטית בפני מותב אחר. [...] קבעתי בהחלטתי כי איני מחליט, דברים מפורשים, אך עדיין ניתחתי את הוראות החוק והבעתי דעה מסויימת, שיכול ותתפרש על-ידי המאשימה כגמירות דעת של בית-המשפט, באופן שהיא לא תוכל לשכנעו אחרת" המשיבה עצמה מציינת בתגובתה לערעור כי לעניין דיני הפסלות יש אמנם להבחין בין מקרים בהם דיון המעצר נסב סביב שאלות עובדתיות לבין מקרים, כמו המקרה שלפנינו, בו דיון המעצר נסוב סביב שאלה משפטית. אולם, לטענתה, כיוון שבענייננו מדובר בשאלה המצויה בלב ליבה של המחלוקת בתיק – אין זה ראוי שבית המשפט ידון גם בהליך העיקרי. 4. אין לקבל עמדה זו. הבעת דעה משפטית לכאורית איננה יוצרת עילת פסלות גם אם אותה שאלה משפטית מתעוררת בהליך העיקרי. אין בכך כדי לעורר חשש ממשי למשוא פנים (ראו והשוו: ע"פ 5796/07 יום טוב נ' מדינת ישראל (13.8.2007)) דומה הדבר לשופט שנתן פסק דין בעבר בשאלה משפטית דומה – מקרה אשר בו, ככלל, לא קמה עילה לפסלות השופט (ראו: יגאל מרזל דיני פסלות שופט 273 (2006)). מטבע הדברים, ולנוכח העמדה הלכאורית שהביע בית המשפט, המערער מעוניין בכך שהמותב לא יוחלף ואילו המשיבה מעוניינת בהחלפתו. עם זאת, עילת פסלות לא הייתה ובסופו של יום, הזכות לשבת בדין היא גם החובה לעשות כן (ראו והשוו: ע"פ 5756/95 עתמאנה נ' מדינת ישראל (17.12.1995); ע"פ 11343/05 אבו סיאם נ' מדינת ישראל (16.4.2006)). על כן מתקבל הערעור. התיק יוחזר להמשך טיפולו של השופט מזרחי. ניתן היום, ‏כ"ז בטבת התשע"ה (‏18.1.2015). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15000030_C03.doc סכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il