שאול זגורי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 2994/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2994/12 ע"פ 3773/12 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר המערער בע"פ 2994/12: המערער בע"פ 3733/12: שאול זגורי שמואל זגורי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 29.3.12 בתפ"ח 34798-11-10 שניתן על ידי כבוד השופטים י' כהן, א' הלמן, ב' ארבל תאריך הישיבה: כ"ב בכסלו תשע"ג (6.12.12) בשם המערער בע"פ 2994/12: בשם המערער בע"פ 3773/12: עו"ד ת' אולמן; עו"ד ש' סרוג'י עו"ד א' חימי; עו"ד מ' וייס בשם המשיבה: עו"ד ד' רוסו פסק-דין השופט י' דנציגר: לפנינו ערעוריהם של שני נאשמים שהורשעו ביום 26.5.2011 על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא, השופט י' כהן, השופטת א' הלמן והשופט ב' ארבל) בתפ"ח 34798-11-10 על פי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון. על שאול זגורי, המערער בע"פ 2994/12 (הנאשם 2), הושתו חמש שנות מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו ו-18 חודשי מאסר מותנה. על שמואל זגורי, המערער בע"פ 3773/12 (הנאשם 1), הושתו 12 שנות מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו ו-24 חודשי מאסר מותנה. המערערים חויבו בפיצוי משפחת המנוח בסך 150,000 ש"ח. עובדות כתב האישום המתוקן 1. בין המערערים לבין דוריאן אמזלג קיימת מערכת יחסים הדוקה. דוריאן אף התגורר תקופות ארוכות בביתו של שמואל. בין המערערים לבין שלום צמח, המכונה "קוקי" (להלן: המנוח), התגלע בשנת 2006 קרע עמוק על רקע מאבקי שליטה בשוק הסמים במגדל העמק וסביבותיה. הקרע הסלים ביולי 2009 לכלל סכסוך מר שכלל ניסיונות פגיעה הדדיים. ביום 17.7.2009 דקרו אנשים מטעמו של המנוח את שמואל בלחיו וגרמו לו צלקת. בעקבות זאת קשרו המערערים יחד עם דוריאן קשר לפגוע במנוח. לצורך מימוש הקשר הם הצטיידו באקדח תופי וערכו מעקבים אחר תנועותיו של המנוח. ביום 12.2.2010 בשעה 19:00 יצא דוריאן כשהוא רכוב על אופניים לתצפת על ביתו של המנוח. כשהגיע לשם הבחין דוריאן כי רכבו של המנוח אינו חונה ליד הבית. דוריאן שב למקום המפגש עם המערערים, דיווח להם על ממצאיו והשלושה החליטו כי יצאו להמתין למנוח עד שובו. 2. השלושה יצאו ברכבו של שאול זגורי לכיוון בית המנוח כאשר שמואל מצויד באקדח, מסכות גרב וכפפות. בהגיעם סמוך לבית המנוח יצאו שמואל ודוריאן מהרכב והמערערים קבעו נקודת איסוף לאחר ביצוע המעשה. בהתאם לתוכנית עזב שאול את המקום באמצעות הרכב ואילו שמואל ודוריאן מצאו מקום מסתור בשיחים סמוך לבית המנוח. בשעה 20:50 יצא המנוח מביתו. מיד כשיצא המנוח מביתו דוריאן הבחין בו ודיווח על כך לשמואל. המנוח נכנס לרכב ונסע מספר מטרים בלבד ואז יצאו שמואל ודוריאן ממקום מחבואם, התקרבו לחלון הנהג ברכבו של המנוח ושמואל ירה לעבר המנוח מספר יריות. מיד לאחר הירי נמלטו המערערים ודוריאן מהמקום. כתוצאה מהירי הנ"ל נפצע המנוח באורח אנוש בראשו, פונה במסוק לבית החולים שם נפטר מפצעיו ביום 14.2.2010. לפיכך, שמואל הואשם בהריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). שאול הואשם בסיוע להריגה, לפי סעיפים 298 ו-31 לחוק העונשין. כמו כן הואשמו המערערים בקשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 449(א)(1) לחוק העונשין. ההליכים לפני בית המשפט המחוזי 3. כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בתחילה הוגשו שני כתב אישום נפרדים. האחד כנגד המערערים והשני כנגד דוריאן. משפטיהם הופרדו. דוריאן הגיע להסדר טיעון לפיו יורשע בסיוע לרצח. המאשימה הצהירה כי תעתור בעניינו להשתת עשר שנות מאסר בפועל. בטרם נגזר דינו של דוריאן הגיעו המערערים להסדר טיעון לפיו יודו בכתב האישום המתוקן ויורשעו על פי הודאתם. המאשימה הצהירה כי תעתור לעונש של 15 שנות מאסר בפועל בעניינו של שמואל וביחס לשאול תעתור לשש שנות מאסר בפועל ואילו המערערים יטענו באופן חופשי לעונש. עוד סוכם כי המערערים ישלמו סך של 150,000 ש"ח כפיצוי לטובת אלמנת המנוח עובר לטיעונים לעונש. בעקבות הסדר הטיעון עם המערערים הסכימה המאשימה כי דוריאן יחזור בו מהודאתו בכתב האישום המתוקן וכתב האישום יתוקן בשנית כך שיואשם בסיוע להריגה במקום בסיוע לרצח. המאשימה הצהירה כי לא תשנה מעתירתה להשית על דוריאן עשר שנות מאסר בפועל. המערערים הורשעו בדין בהתאם להודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן והושתו עליהם העונשים שפורטו ברישא. עניינם של המערערים ודוריאן אוחד וגזר הדין התייחס לשלושתם. על דוריאן הושתו 48 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו ו-12 חודשי מאסר מותנה. גזר הדין 4. בית המשפט המחוזי עמד על החומרה הרבה שבמעשיהם של המערערים ודוריאן שנטלו חיים מאיש משפחה שהותיר אחריו אלמנה וילדים רכים בשנים, תוך תכנון מראש, הצטיידות ונקיטת מהלכים שיבטיחו את מימוש הקשר. בית המשפט המחוזי קבע כי מעשיהם של המערערים ודוריאן מצויים ברף גבוה של חומרה בעיקר בשל הירי לעבר ראשו של המנוח מטווח קצר. בית המשפט הטעים כי לא ניתן להתעלם מהנסיבות שהובילו להמתתו של המנוח, שביותר מהזדמנות אחת ניסה לפגוע במערערים והותירו בפניו של שמואל צלקת ונכות. בית המשפט המחוזי קבע כי במעשיו נטע המנוח בליבם של המערער חשש לשלומם ולחייהם. 5. בית המשפט המחוזי ציין כי בראש מדרג החומרה ניצב שמואל אשר מעשיו הונעו מרצון לנקום במנוח בשל הפגיעה הקשה שגרם לו בפניו ובאו על רקע מאבקי השליטה בעולם העברייני. שמואל הוא שהצטייד באקדח וירה במנוח. בית המשפט המחוזי הדגיש את עברו הפלילי של שמואל המעיד על פעילות עבריינית אינטנסיבית שכללה גם חטיפה לשם רצח וסחיטה, שוד מזוין והריגה בגינן ריצה תקופות מאסר ממושכות. יחד עם זאת, ציין בית המשפט המחוזי כי הרשעתו האחרונה של שמואל הינה משנת 2006 ויש בכך חיזוק לטענתו כי בשנים האחרונות ביקש להתרכז בפרנסת המשפחה. עוד נתן בית המשפט המחוזי משקל לנסיבותיו האישיות וסבלו ולחלקו של המנוח במסכת הכוללת. 6. בית המשפט המחוזי הוסיף כי שאול היה שותף מלא לקשר על אף שלא אחז באקדח ולא ירה לעבר המנוח שכן הוא ביצע פעולות שנועדו להבטיח את הצלחת תוכנית הקשר תוך שהסיע את שמואל ודוריאן אל מקום המעקב והמתין להם בנקודת האיסוף. בית המשפט ציין כי יש לתת ביטוי גם לעברו הפלילי המכביד של שאול שכולל עבירות רכוש, סמים, נשק ואלימות בגינן ריצה מאסרים בפועל. יחד עם זאת, ציין בית המשפט המחוזי כי הרשעתו האחרונה של שאול היא משנת 2006 בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וכי יש לתת משקל לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות והטרגיות כמו גם לרצונו לערוך שינוי ממשי באורח חייו ונכונותו של אחר לסייע לו בכך. 7. בית המשפט הדגיש כי דוריאן סייע לפגוע במנוח והמערערים שיתפו אותו בתוכניתם גם אם דוריאן לא הואשם בקשירת קשר לפשע. בעניינו של דוריאן הדגיש בית המשפט המחוזי כי מדובר באדם צעיר, יליד 14.12.1991. בית המשפט המחוזי הטעים כי מהראיות לעונש ומתסקיר שירות המבחן עולה כי דוריאן סבל מראשית חייו מהזנחה וחסכים רגשיים. תשוקתו לחיק משפחתי, דמות מגוננת, ביטחון ויציבות הייתה עצומה ועל רקע זה יש להבין את רצונו להיקלט בבית דודתו כחלק מהמשפחה, לרצות את בני המשפחה שטיפלו בו ולזכות בחיבתם ובהגנה שהם יכולים לפרוס עליו. בית המשפט המחוזי הטעים כי חלקו של דוריאן במעשים, עברו הפלילי שאינו מכביד, גילו הצעיר ונסיבותיו האישיות מבדילים בינו ובין המערערים. יחד עם זאת, הדגיש בית המשפט כי מה שהוביל את המאשימה להתקשר בהסדר טיעון עם המערערים הם קשיים ראייתיים מה שאינו נכון לגבי דוריאן שהודה בחלקו בפרשה. לאור כל האמור הושתו על המערערים ודוריאן העונשים שפורטו לעיל. כנגד גזר דינו של בית המשפט המחוזי מכוונים הערעורים שלפנינו. תמצית נימוקי ערעורו של שאול – ע"פ 2994/12 8. המערער – באמצעות באת כוחו, עו"ד תמי אולמן – טוען כי העונש בעניינו חורג מרף הענישה המקובל בנסיבות דומות. המערער טוען כי הורשע באותה עבירה בה הורשע דוריאן וחרף זאת העונש שהושת עליו חמור יותר. באותו הקשר מוסיף המערער כי בעניינו של דוריאן עתרה המאשימה להשתת עשר שנות מאסר בפועל בעוד שבעניינו עתרה המאשימה להשתת שש שנות מאסר בפועל. המערער טוען כי חלקו באירוע היה שולי וקטן. המערער טוען עוד כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל הולם לנסיבותיו האישיות הטרגיות ולתרומתו של המנוח לאירוע. לטענתו הוכח לפני בית המשפט המחוזי כי הוא בחר לשנות דרכיו חרף עברו הפלילי. המערער מוסיף וטוען כי יש להשוות את עונש המאסר שהושת עליו לזה של דוריאן, גם בהתחשב בעובדה כי דוריאן לא שילם פיצוי למשפחת המנוח וכי רוב הפיצוי שולם מכספו ולא מכספו של שמואל. תמצית נימוקי ערעורו של שמואל – ע"פ 3773/12 9. המערער – באמצעות בא כוחו, עו"ד אבי חימי – טוען כי בית המשפט המחוזי החמיר עמו יתר על המידה, בהתחשב בהמרת סעיף הרצח לסעיף הריגה, ולא נתן משקל הולם לנסיבות לקולא בעניינו ובמיוחד לתרומתו של המנוח לאירוע על רקע הסכסוך ביניהם. המערער טוען כי עונשו אינו מידתי אף בהתייחס לעונשים שהושתו על שאול ועל דוריאן. המערער מדגיש כי בית המשפט המחוזי ייחס חומרה רבה לאירוע בהסתמכו על עובדות שלא הופיעו בכתב האישום משקבע כי הוא ירה לעבר ראשו של המנוח מטווח קצר. כמו כן מדגיש המערער כי חרף עברו הפלילי הוא עלה על דרך הישר בשנים האחרונות ושינה את אורח חייו. על רקע כל האמור מבקש המערער להקל בעונשו. תגובת המשיבה 10. המשיבה – באמצעות בא כוחה, עו"ד דותן רוסו – ביקשה לדחות את הערעורים. המשיבה אוחזת בנימוקיו של בית המשפט המחוזי, ובכללם חומרת המעשים ונסיבות ביצועם כמו גם עברם הפלילי המכביד של המערערים. המשיבה טוענת כי אין מקום להתערב בעונש שהושת על ידי בית המשפט המחוזי שכן מצוי הוא בגדרי מתחם הענישה עליו הסכימו הצדדים בהסדר הטיעון. המשיבה טוענת כי לא ניתן להשוות בין עניינו של דוריאן לבין עניינם של המערערים, הן לאור גילו הצעיר של דוריאן והן לאור הנתונים שעלו מתסקיר שירות המבחן בנוגע לנסיבותיו האישיות. כמו כן טוענת המשיבה כי חלקו של דוריאן שונה מחלקם של המערערים בפרשה ומשכך עונשו של דוריאן אינו יכול להוות נקודת ייחוס. דיון והכרעה 11. לאחר שעיינתי בהודעות הערעור על נספחיהן והאזנתי לטיעוני הצדדים בדיון שנערך לפנינו בקשב רב, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את ערעורו של שאול באופן חלקי ואילו את ערעורו של שמואל יש לדחות, וכך אציע לחבריי לעשות. ערעורו של שאול סבורני כי יש לקבל את ערעורו של שאול באופן חלקי מהטעמים המפורטים להלן; 12. אכן, הכלל הוא כי ערכאת הערעור לא תתערב בעונש שגזרה הערכאה הדיונית על נאשם פרט למקרים חריגים בהם נפלה בגזר דינה של הערכאה הדיונית טעות מהותית אשר בולטת על פניה או שעה שהעונש שנגזר על ידה חורג באופן קיצוני ממדיניות הענישה המקובלת בנסיבות דומות [ראו למשל: ע"פ 2364/12 קטינה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 17.5.2012), פסקה 10 והאסמכתאות הנזכרות שם]. נטייה זו של ערכאת הערעור שלא להתערב בעונש שקבעה הערכאה הדיונית תגבר מקום בו העונש נמצא במתחם הענישה עליו הסכימו הצדדים [ראו למשל: ע"פ 6265/11 בן בסט נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.10.2012)]. 13. ודוק, לצד עקרונות אלה מצוי עקרון אחידות הענישה, לפיו אין זה רצוי כי בגין עבירות שבוצעו בנסיבות דומות, במיוחד כאשר עסקינן במספר נאשמים באותה פרשה, יושתו על הנאשמים עונשים שהפער ביניהם הוא גדול מדי. סבורני כי לצורך בחינת יישומו של עקרון אחידות הענישה בנסיבות העניין צודק בא כוחו של שאול בטענתו כי לא מתקיים יחס שוויוני והולם בעונשים כאשר משווים את עניינו של שאול לעניינו של דוריאן בשני פרמטרים: העונש לו עתרה המאשימה אל מול העונש אותו השית בית המשפט המחוזי בפועל. 14. אכן, יש לתת את המשקל לחלקו היחסי של כל אחד מהמעורבים בפרשה בהתאם למידת מעורבותו במסכת העבריינית. מעובדות כתב האישום המתוקן, שהיווה את הבסיס להסדר הטיעון, עולה כי חלקו של שאול דומה לחלקו של דוריאן במסכת הפלילית. מעבר לכך, אין להתעלם מהעובדה כי בעניינו של שאול התקיימו קשיים ראייתים לא מבוטלים שהובילו את המאשימה להתקשר עמו בהסדר טיעון מה שאינו נכון לגבי דוריאן. אכן, כפי שהטעים בית המשפט המחוזי גילו ונסיבותיו האישיות של דוריאן הצדיקו אי מיצוי הדין עמו, אולם גם נסיבותיו של שאול אינן קלות ואף טרגיות כפי שציין בית המשפט המחוזי ועל כך לא נרחיב. לא זאת אף זאת, כפי שהדגיש בית המשפט המחוזי בעניינו של שאול יש להביא בחשבון גם את העובדה לפיה המנוח פגע בו ובמשפחתו. 15. לפיכך, בשקילת המכלול סבורני כי גם אם קיים שוני בין שאול לבין דוריאן יש לתת משקל לעקרון אחידות הענישה. בשים לב לאמור, אציע לחבריי להפחית מעונשו של שאול ששה חודשי מאסר כך שרכיב המאסר בפועל יועמד בעניינו על ארבע וחצי שנות מאסר בניכוי תקופת מעצרו. יתר הרכיבים שהושתו על ידי בית המשפט המחוזי יוותרו על כנם. איני סבור כי יש מקום להשוות לחלוטין בין עונשו של שאול לבין עונשו של דוריאן נוכח ההבדל ביניהם בהתייחס לעבר הפלילי כמו גם לגילו הצעיר של דוריאן והמלצת שירות המבחן בעניינו. ערעורו של שמואל סבורני כי יש לדחות את ערעורו של שמואל; 16. איני סבור כי העונש שהושת על שמואל חורג מרף הענישה המקובל ולטעמי לא מדובר בעונש שהינו חמור יתר על המידה בהתחשב בנסיבות המקרה. שמואל הוא שהצטייד באקדח ונשא אותו ולאחר מכן ירה במנוח. בית המשפט המחוזי נתן משקל הולם לנסיבות לקולא שנטענו בעניינו של שמואל לרבות לעניין השינוי כי נטען שביצע באורחות חייו. ברם, בעבירות כגון דא לעיתים נסוגות נסיבותיו האישיות של העבריין אל מול חומרת העבירות ונסיבות ביצוען. בהקשר זה גם אין להתעלם מהנזקים הקשים שנגרמו למשפחת המנוח תוך קטילת חיי איש משפחה. כמו כן, בית המשפט המחוזי לא התעלם מהרקע להמתת המנוח והסבל שהסב המנוח לשמואל ולמשפחתו משך שנים. יתכן כי אלמלא שיקולים אלו עונשו של שמואל היה אף חמור יותר. 17. לא אכחד כי בתחילה התלבטתי שמא יש להקל בעונשו של שמואל נוכח העובדה כי בית המשפט המחוזי פירט בגזר הדין נסיבות עובדתיות שלא בא זכרן בכתב האישום, לפיהן שמואל ירה בראשו של המנוח מטווח קצר. יובהר כי מקום בו ההרשעה מתבססת על עובדות כתב האישום המתוקן לצרכי הסדר טיעון, בית המשפט שמאשר את ההסדר כבול לתשתית העובדתית המפורטת בכתב האישום בו הודה הנאשם ואין מקום לסטות מתשתית זו [ראו והשוו: ע"פ 4907/11 מרעי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.11.2012), פסקה 5]. זקיפת עובדות שבהן לא הודה הנאשם במסגרת הסדר הטיעון לחובתו, אינה עולה בקנה אחד עם הזכות להליך הוגן. מעבר לכך, העלאת טענות המאשימה לעניין עובדות מחמירות שלא פורטו בכתב האישום אינה מתיישבת עם ערכים של הגינות שלטונית מתחייבת. הגינות זו מחייבת שכל צד להסדר הטיעון יכבד את חלקו בהסדר. 18. ודוק, לאחר ששקלתי את הדברים בעניינו הקונקרטי של שמואל, הגעתי לכלל מסקנה כי אף אם בית המשפט המחוזי לא היה מסתמך על הטענה כי שמואל ירה בראשו של המנוח מטווח קצר, הרי שדי בעובדות שפורטו בכתב האישום כדי להציב את מעשיו ברף החומרה העליון. כתב האישום מפרט את הרקע להחלטתו של שמואל לפגוע במנוח; את התוכנית שרקם לפגוע במנוח ואת הצעדים שנקט למימושה, לרבות הצטיידותו באקדח ונשיאתו; לאחר תצפית שבוצעה על ידי דוריאן שמואל המתין לשעת כושר ולאחר שהמנוח החל לנסוע במכוניתו, התקרב שמואל אל עבר המכונית וירה לכיוונו של המנוח מספר יריות תוך שגרם לו לפציעה באורח אנוש בראשו. מי שיורה באקדח לעברו של אדם והודה כי ירה כדי לפגוע בו, ודאי שצפה את תוצאות מעשיו. לכן, איני סבור כי השאלה אם ירה שמואל לעבר ראשו של המנוח מטווח קצר מעלה או מורידה מחומרת המעשים ונסיבות ביצועם. לפיכך, לא מצאתי כי יש להפחית מעונשו של שמואל עקב הסתמכותו של בית המשפט המחוזי על עובדות שלא פורטו בכתב האישום, גם אם מוטב היה שלא להיזקק להן. 19. אשר על כן, לו תשמע דעתי הייתי מציע לקבל את ערעורו של שאול באופן חלקי ולדחות את ערעורו של שמואל. ש ו פ ט השופט א' רובינשטיין: מסכים אני לחוות דעתו של חברי השופט דנציגר לעניין שאול זגורי. התלבטותי נוגעת לשמואל זגורי, ולגביו מציע אני להפחית שנה מעונשו, כפי שיוסבר. בא כוחו המלומד עו"ד חימי הדגיש את העובדה, שהגם שלפי כתב האישום המתוקן בהסדר הטיעון שמואל "ירה לעברו" של המנוח, בית המשפט קמא נדרש פעם אחר פעם – שלוש פעמים – לכך ששמואל ירה "לעבר ראשו" או "בראשו" של המנוח. גם אם הדבר נכון במישור העובדתי, למו"מ על הסדר טיעון ולשינויים בכתב האישום יש משקל; לא בכדי הם נעשים, ומטרתם מבחינת הסניגוריה לרכך את החומרה שבכתב האישום, הואיל ובית המשפט כבול לעובדות שבכתב האישום בו מודה הנאשם. יש להיזהר איפוא מריקון הסדר הטיעון ממלוא תוכנו. ככל שהתביעה בטוחה ברכיב מסוים, עליה לעמוד על היכללותו גם בכתב האישום המתוקן, כדי שלא ייאחז החבל בשני קצותיו. חברי הזכיר את ע"פ 4907/11 מרעי נ' מדינת ישראל (לא פורסם), ושם מפנה בית המשפט גם לע"פ 954/12 עובדיה נ' מדינת ישראל (לא פורסם), וראו פסקה 17 לפסק דינה של המשנה לנשיא נאור; ומאלה ברי כי כתב האישום המתוקן שעליו ההודיה, הוא ואין בלתו הבסיס לגזר הדין. אכן, במישור המהותי יתכן מאוד שצודק חברי, כי העונש אינו בלתי ראוי כשלעצמו בנסיבות, ואוסיף לכך את עברו הפלילי המכביד של המערער שמואל. אך ברי גם כי בית המשפט קמא, כפי שגם מסכים חברי, נדרש כאמור לתיאור עובדתי, שאף אם נכון הוא פיסית, אינו מצוי בכתב האישום המתוקן ומקרין "תוספת חומרה". התלבטותי נבעה איפוא מכך שמחד גיסא כתב בית המשפט את אשר כתב, ומאידך גיסא העונש כשלעצמו, כפי שכתב חברי, אינו גבוה יתר על המידה יחסית לעבירה, הנמצאת ברף גבוה של עבירות ההריגה, נוכח הירי לעבר אנשים שבתוך רכב, ועברו הפלילי של שמואל; זאת גם אם "מנכים" את הרקע והתנהגותו של המנוח, ועם שבית המשפט זיהה בשנים האחרונות שינוי בחיי המערער. בשקלול באתי לכלל מסקנה, כי יש מקום לתת ביטוי מה לקושי שנוצר כפי שתואר מעלה נוכח התיחסות בית המשפט ליריה בראש, ובשל נקיון הדעת. אם תישמע דעתי, נפחית איפוא כאמור שנה מעונש המאסר של שמואל ונעמידו על 11 שנים; שאר חלקי העונש יעמדו בעינם. ש ו פ ט השופטת א' חיות: במחלוקת שנפלה בין חברי בעניין עונשו של שמואל, המערער בע"פ 3733/12, דעתי כדעתו של חברי השופט י' דנציגר. אכן, על המאשימה כמו גם על הנאשם לגדור עצמם בטיעוניהם אך ורק אל ד' אמותיה של תשתית העובדות המפורטת בכתב-האישום עליה באה הסכמתם בהסדר הטיעון. מאליו מובן על כן כי זהו גם המתחם העובדתי אשר בתוכו על בית המשפט לגזור את הדין. במקרה דנן חרג בית המשפט מאותו המתחם בציינו בגזר-הדין כי שמואל ירה לעבר ראשו של המנוח, בעוד אשר על פי כתב-האישום המתוקן - עליו באה הודייתו של שמואל בהתאם להסדר הטיעון - צויין כי הוא "ירה לעבר המנוח". חריגה זו אין לה מקום וראוי היה כי בית המשפט ימנע ממנה ויקפיד להתייחס בגזר-דינו אך ורק לעובדות שהיוו בסיס לכתב-האישום. אך נשאלת השאלה האם החריגה שחרג בית המשפט מעובדות כתב האישום כאמור, מצדיקה בנסיבות המקרה דנן הקלה בעונשו של שמואל? אינני סבורה כך. מדובר בירי מתוכנן לאחר תצפית ומארב שביצעו שמואל ודוריאן, ועל פי האמור בסעיף 9 לכתב האישום המתוקן אין חולק כי בפועל המנוח אכן נורה ונפצע אנושות בראשו על ידי שמואל לאחר שזה התקרב אל חלון הנהג ברכב שבו ישב המנוח וירה לעברו (סעיף 8 לכתב-האישום). יריות אלה גרמו למותו של המנוח שנפטר בבית החולים יומיים לאחר שפונה מן המקום במסוק. בנסיבות אלה ובהינתן העובדה כי בית משפט קמא נתן דעתו בעת גזירת העונש לכל השיקולים לקולא שהעלה שמואל, תמימת דעים אני עם חברי השופט י' דנציגר כי אין מקום להתערב בעונש שנגזר עליו. ש ו פ ט ת הוחלט פה אחד בעניינו של שאול זגורי, וברוב דעות, כנגד דעתו החולקת של השופט רובינשטיין, בנוגע לשמואל זגורי. ניתן היום, י' בטבת תשע"ג (23.12.2012). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12029940_W01.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il