פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 2993/21
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן
כבוד השופט א' שטיין
כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ
העותרים:
1. מחמד סעיד עבד אלכרים סאלח עומר
2. חנאן עבד אלכרים סאלח עומר
3. באסם עבד אלכרים סאלח עומר
4. הישאם עבד אלכרים סאלח עומר
5. עדנאן מוחמד סאלח חסין
6. מחמד מחמוד סאלח חסין
נ ג ד
המשיבים:
1. חברת דווקא בע"מ
2. גלאל עבד אלכרים סאלח עבד אללה עומר
3. שר הביטחון
4. מפקד כוחות צהל באיו"ש
5. קמ"ט המקרקעין באיו"ש
6. ועדת העררים במושבה מחנה עופר
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
ט"ו באב התשפ"ג
(2.8.2023)
בשם העותרים:
עו"ד יונס חוסאם
בשם המשיבה 1:
עו"ד אבי לוי; עו"ד בן שטרית; עו"ד עידן פורת
בשם המשיב 2:
אין התייצבות
בשם המשיבים 5-3:
עו"ד תהילה רוט
פסק-דין
עניינה של העתירה שלפנינו במקרקעין שרשומים בספרי המקרקעין על שם המשיבה 1, חברת דווקא בע"מ, בהתאם להחלטת הוועדה לרישום ראשון משנת 2002 (להלן: ועדת הרישום). בתמצית, טענת העותרים היא כי נפלו פגמים בהליך הרישום וכי הרישום בוצע על סמך מסמכים מזויפים ומעשי מרמה. העותרים הגישו בשנת 2016 תביעה אזרחית לביטול הרישום הראשון. בשנת 2019 מחק בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' אברבנאל) את התביעה וקבע כי על העותרים למצות את הליכי ההשגה לפני הערכאות המוסמכות לפי החוק לרישום נכסי דלא ניידי שלא נרשמו קודם לשנת 1964 (להלן: חוק הרישום).
בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי, הגישו העותרים לוועדת העררים הצבאית (להלן: ועדת העררים) בקשה להארכת מועד להגשת ערר על החלטת ועדת הרישום. ביום 4.2.2021 דחה יו"ר ועדת העררים את הבקשה. יו"ר הוועדה נדרש לשאלת קיומו של טעם מיוחד להארכת המועד וקבע כי הוא מוכן להניח כי מתקיים טעם כאמור. לצד זאת, בכל הנוגע לסיכויי הערר להתקבל, קבע יו"ר הוועדה כדלקמן:
"[...] על פניו סיכויי הערר להתקבל, במידה ותינתן הארכת מועד, שואפים לאפס. לאור זאת, אף אם אקבל את עמדת המבקשים, אשר בלשון המעטה אינה נטולת ספקות, שניתן לשנות רישום של מקרקעין במידה ומוכח מעשה תרמית, עדיין לדעתי אין מקום להעניק את הסעד המבוקש בבקשה".
מכאן העתירה שלפנינו, שבגדרה מבקשים העותרים כי נתערב בהחלטת יו"ר ועדת העררים ונורה על הארכת המועד להגשת ערר. בדיון שקיימנו ביום 26.4.2022 ביקשנו את עמדת היועצת המשפטית לממשלה או הפרקליטה הצבאית הראשית בהיבטים הכלליים שנוגעים לעניינה של העתירה. ביום 29.1.2023 הוגשה עמדת המשיבים 5-3 (להלן: המדינה; העמדה הוגשה על דעת הפרקליטה הצבאית הראשית ועל דעת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי)), שלפיה, בתמצית, הפורום המוסמך אשר ניתן להשיג בפניו על החלטת הוועדה לרישום ראשון הוא ועדת העררים, גם לאחר השלמת הרישום (ובסמכותה של ועדת העררים גם להאריך את המועד להגשת ערר; סעיף 8 לצו בדבר ועדות עררים (יהודה והשומרון) (מס' 172), התשכ"ח-1968). בנוסף, עמדת המדינה היא כי לא ניתן להורות על שינוי או ביטול רישום על בסיס הטענה שרישום התבסס על תרמית, וכי שינויו או ביטולו תחום לרשימת המקרים הפרטנית שמנויה בסעיף 8(ב) לחוק הרישום.
לאחר שעיינו בטענות הצדדים ושמענו את טענותיהם בדיון נוסף שקיימנו, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. יו"ר ועדת העררים דחה את בקשת העותרים להארכת מועד בהחלטה מנומקת ומפורטת. בכלל זאת, קיים יו"ר הוועדה דיון מקדמי, אִפשר לצדדים להגיש השלמות טיעון וקיבל ראיות חסויות מטעם העותרים. יו"ר הוועדה הניח לטובת העותרים כי ניתן לשנות רישום ראשון בטענה שהרישום התבסס על תרמית וכי קיים טעם מיוחד לקבל את בקשת הארכה. חרף האמור, מצא כי גם תחת הנחות אלו, סיכוייהם של העותרים להוכיח את טענת התרמית נמוכים. משכך, הרי שהעתירה מכוונת להתערבות בקביעת יו"ר הוועדה בדבר סיכויי הערר וכך לא ראינו להורות בהתאם לאמת המידה הנהוגה בבית משפט זה (ראו והשוו: בג"ץ 7893/14 דבאבסה נ' המפקד הצבאי בגדה המערבית, פסקה 14 (11.7.2016); בג"ץ 2676/09 אבו קמל נ' הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש באיזור יהודה ושומרון, פסקה 10 (7.9.2014)).
משאלה הם פני הדברים, ומאחר שממילא הדבר לא נדרש להכרעתנו, לא ראינו לטעת מסמרות בסוגיות העקרוניות שהתעוררו בעתירה דנן. לצד זאת, יוער כי על פני הדברים, עמדת המדינה שלפיה טענות לתרמית לא יכולות להקים עילה לביטול או לשינוי רישום אינה חפה מקשיים. ההכרעה בנושא זה תוותר לעת מצוא.
סוף דבר: העתירה נדחית. לפנים משורת הדין לא ראינו לעשות צו להוצאות.
ניתן היום, ט"ו באב התשפ"ג (2.8.2023).
המשנה לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
21029930_M21.docx ננ
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il