בבית המשפט העליון
רע"א
2992/98
בפני: כבוד
הנשיא א' ברק
כבוד
המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד
השופט ת' אור
המבקשת: ספקטור
לודמילה
נ
ג ד
המשיבה: מגדל,
חברה לביטוח בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 24.4.98
בתיק בר"ע 775/98 שניתנה על ידי כבוד השופט י' בנאי
בשם
המבקשת: עו"ד גדעון פנר
בשם
המשיבה: עו"ד רון פסקא
פסק-דין
השופט ת' אור:
1. לבית משפט השלום הוגשה על ידי המבקשת תביעה
לתשלום פיצויים על נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים. התביעה הוגשה לבית משפט השלום,
על יסוד ההנחה שהנזק שנגרם לתובעת אינו עולה על מיליון ש"ח.
מומחים רפואיים אשר מונו על ידי בית משפט
השלום, קבעו את נכותה של המבקשת בשיעור 70%. על יסוד נתון זה, אשר לא היה ידוע בעת
הגשת התביעה, ונתונים נוספים, סברה המבקשת שסכום הפיצויים המגיע לה עולה על הסכום
של מיליון ש"ח. אשר על כן, הגישה בקשה לתיקון כתב התביעה, כך שסכום התביעה
יעלה על מיליון ש"ח. כן הגישה בקשה, לאור תיקון כתב התביעה, להעברת הדיון
בתובענתה לבית המשפט המחוזי.
2. בדיון אשר התקיים בפניו בשתי הבקשות, החליט
בית משפט השלום לדון תחילה בבקשה לתיקון כתב התביעה. מסקנתו היתה, שיש לדחות את
הבקשה. הטעם לכך היה, שעל ידי תיקון כתב התביעה כמבוקש, הסמכות לדון בתובענה תהיה
לבית המשפט המחוזי, ותיקון כזה, המוציא את העניין מתחום סמכותו, אין בית משפט
השלום רשאי לתקן. אשר על כן, דחה בית המשפט את הבקשה לתיקון כתב התביעה, בתוספת הערה,
שאם ברצון התובעת לתבוע פיצויים בסכום העולה על מיליון ש"ח בבית המשפט
המחוזי, הדרך הנכונה - ולמעשה, היחידה - היא שתמחוק את תביעתה בבית משפט השלום
ותגיש תביעה חדשה לבית המשפט המחוזי.
לאור התוצאה אליה הגיע בית המשפט, לא היה מקום
שייעתר להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי, שכן כתב התביעה כמו שהוא (ללא שתוקן) היה
בסמכות בית משפט השלום ולא בסמכות בית המשפט המחוזי. אכן, בית משפט השלום קבע
בהחלטתו שהתובעת תודיע תוך עשרה ימים אם היא עומדת על הבקשה להעברת הדיון.
על החלטת בית משפט השלום הוגשה בקשה לרשות
ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, באמצו את נימוקי החלטת
בית משפט השלום.
על החלטת בית המשפט המחוזי הוגשה בקשה זו
לרשות ערעור על ידי המבקשת. הוחלט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וערעור הוגש
על פי הרשות שניתנה, והעניין הועבר לדיון בפני הרכב שלושה.
3. השאלה הדורשת הכרעה היא, אם כן, זו: האם מוסמך
בית המשפט השלום לתקן כתב תביעה כך שהסמכות לדון בתביעה על פי כתב התביעה המתוקן
תהיה לבית המשפט המחוזי, ובד בבד עם התיקון להעביר את הדיון בתביעה לבית המשפט
המחוזי. שאלה זו טרם הוכרעה בבית משפט זה, (השווה ע"פ 76/96 יצחק נ' מדינת
ישראל, פ"ד כג(1) 569).
4. אודה, שכבר במבט ראשון, מתן תשובה שלילית
לשאלה האמורה נראה בעיני תמוה ומוקשה: בית משפט מוצא שמבחינה עניינית יש מקום
להיעתר לבקשה לתקן את כתב התביעה; על פי כתב התביעה המתוקן הסמכות לדון בתביעה היא
לבית משפט אחר, ולבית המשפט הדן בבקשה מוקנית סמכות בחוק להעביר את הדיון לבית
המשפט האחר (על פי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד1984-). למה
יימנע מבית המשפט מלהחליט את אותן שתי החלטות שבסמכותו, אפילו שהתוצאה של תיקון
כתב התביעה יחייבו להעביר את הדיון לבית משפט אחר?
האינטרס היחיד שניתן, לדעתי, להעלותו כנגד
סמכות בית משפט השלום לתקן כתב תביעה ובד בבד עם כך להעביר את הדיון לבית המשפט
המחוזי, הוא החשש שבית משפט השלום יידרש לדון בעניין אשר על פי הדין אינו בסמכותו.
אך, לדעתי, אין כל חשש שאינטרס כזה ייפגע בנסיבות ענייננו.
5. בעת שמובאת הבקשה לתיקון כתב התביעה על ידי
הגדלת סכום התביעה, ברי שבשלב זה הבקשה היא בסמכות בית משפט השלום, שהרי מדובר
בבקשה במסגרת הליך אשר באותו שלב הוא בסמכותו. ההחלטה בבקשה לגופה יכולה להיות אחת
משתיים: שהבקשה תדחה או שהיא תתקבל. אם תדחה הבקשה לגופה, ברי שהעניין כולו היה
בסמכותו של בית משפט השלום ונשאר בסמכותו; אם הבקשה תתקבל, שוב, בעת הדיון בה היא
היתה בסמכות בית משפט השלום. אכן, עם קבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה הפך נושא הדיון
להיות בסמכותו של בית המשפט המחוזי. אך לתוצאה זו מכוונת הבקשה השניה, הבקשה
להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי. על כן, אם יחליט בית משפט השלום לתקן את כתב
התביעה, ועם התיקון יעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי, לא יקרה שבית משפט השלום
ידון, בשלב כלשהו, בעניין שאינו בסמכותו. לאחר שהתביעה הפכה לתביעה אשר בסמכות בית
המשפט המחוזי, בית משפט השלום לא דן בה, ומכאן שלא חרג מסמכותו.
הנה כי כן, העתרות לבקשת המבקשת לא תפגע בכל
אינטרס הראוי להגנה. היא לא תגרור דיון על ידי בית משפט השלום בתובענה אשר אינה
בסמכותו והיא תעלה בדרך ראויה את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, תוך הפנייה של
ההכרעה במחלוקת אל בית המשפט המוסמך לדון בה.
6. מקורה של ההשקפה הנוגדת הוא במצב המשפטי ששרר
בישראל לפני חקיקת חוק בתי המשפט, תשי"ז1957-. במקרה אחד מעשה שהיה כך היה,
שבתובענה שהוגשה לבית משפט השלום נתבקש צירופו של היועץ המשפטי לממשלה כבעל דין.
אותה שעה אפשר היה לתבוע את היועץ המשפטי אך בבית המשפט המחוזי, ובית המשפט סרב את
הצירוף על יסוד הכלל שאין להתיר תיקון כתב התביעה על מנת להביא לדחייתה של התובענה
מחוסר סמכות (ע"א 41/56 היועץ המשפטי לממשלה נ' אל כלף, פ"ד יא
449). עם חקיקתו של סעיף 37 לחוק הנ"ל, שהוחלף בשנת 1984 על ידי סעיף 79 לחוק
בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984-, אבד טעמה של ההלכה ההיא; שכן, הצירוף
או הגדלת סכום התביעה אינם מחייבים דחיית התביעה אלא יכול בית המשפט להעביר את
העניין לבית משפט מוסמך אחר. הצעה כי כך ראוי שייעשה הוצעה בבית משפט זה כבר
בע"א 5,4/62 בורמן נ' אליעזר בדנר בע"מ (פ"ד טז 2460).
שאלה אחרת היא, מהו שיקול דעתו של בית משפט
השלום להיזקק לבקשת התיקון המוציאה את העניין מתחום סמכותו. לעניין זה נתון,
כמובן, לבית המשפט שיקול דעת, ואם יסבור שהתיקון יכול ויביא לשיבוש הליכים או
לסיבוכם, יכול הוא שלא להעתר לבקשה.
7. יש מספר שיקולים בעלי משקל התומכים במסקנה
אליה הגעתי.
ראשית, תוצאה זו תביא לקיצור הליכים, מניעת
אובדן זמן שיפוטי, ותחסוך בהוצאות: היא תחסוך את הצורך במחיקתו של הליך ובפתיחתו
של הליך חדש, על כל הזמן הנוסף והאגרה הנוספת הכרוכים בכך. נזכיר בהקשר זה, כי
פתיחתו של הליך חדש תחייב גם לקיים מחדש את כל ההליכים המוקדמים אשר התקיימו כבר
בתיק שהתביעה בו נמחקה, כולל מינוי מחדש של מומחים רפואיים. אכן, אם קיימת דרך
משפטית למנוע זאת, ראוי ללכת בה.
שנית, על פי מערך הסמכויות בדין הקיים, אין
הצדקה לתוצאה על פיה אין בית משפט שלום מוסמך לדון בבקשה לתיקון כתב תביעה אשר
תוצאתו העברת העניין לדיון בבית המשפט המחוזי.
שלישית, יש לתוצאה כאמור חשיבות מיוחדת
בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. כידוע, בתביעות אלה הוכחת עניינים
שברפואה מסורה למומחים רפואיים המתמנים על ידי בית המשפט. במקרים רבים, גובה הנכות
ופרטי המגבלות של הנפגע אינם ברורים עם הגשת התביעה, ואלה מתבררים רק לאחר קבלת
חוות הדעת של המומחים הרפואיים. יכול, על כן, לקרות, כפי שקרה בענייננו, שתביעה
הוגשה לבית משפט השלום מתוך הנחה שסכום הפיצויים לא יעלה על מיליון ש"ח. רק
לאחר שמתבררים הנכות, המגבלות והצרכים של התובע מתוך חוות דעת המומחים הרפואיים,
מתברר שגובה הפיצוי עלול לעלות על מיליון ש"ח. אם לא תוקנה לבית משפט השלום
סמכות לתקן את התביעה במקרה כזה ולהעבירה לבית המשפט המחוזי, יהיה בכך תמריץ שלילי
להגשת תביעות לבית משפט השלום. תובעים יחששו כי בעתיד יתברר שהתביעה היא לסכום
העולה על מיליון ש"ח, אף כי הסיכוי לכך קלוש. ואם כך יתברר, כדי לתבוע סכום
העולה על מיליון ש"ח יידרש מהם למחוק את תביעתו בבית משפט השלום ולהגיש תביעה
חדשה לבית המשפט המחוזי. בשל חשש זה תונהג פרקטיקה, אשר אין לעודדה, שתביעות אשר
מקומן בבית משפט השלום תוגשנה לבית המשפט המחוזי.
8. על פי חוות דעת המומחים ויתר הנסיבות אשר באו
בפני בית משפט השלום, יש לכאורה יסוד לבקשתה של המבקשת לתקן את כתב התביעה על ידי
הגדלת סכום התביעה מעבר לסכום אשר בסמכות בית משפט השלום. הדברים נאמרים, מבלי
לחוות דעה באשר לתוצאתו של הדיון ובאשר לסכום הפיצויים שייפסק למבקשת. זה ייקבע על
ידי בית המשפט המחוזי, אשר ידון בעניין על פי מכלול הראיות שתובאנה בפניו.
9. אשר על כן, ועל סמך כל הנימוקים דלעיל, הערעור
מתקבל, במובן זה שהחלטות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי מתבטלות, ניתנת למבקשת
רשות לתקן את תביעתה כמבוקש בתיק המרצה 1211/98, ויש לראות את תביעתה מתוקנת
בהתאם. תביעתה של המבקשת תועבר לדיון מבית משפט השלום בבאר שבע לבית המשפט המחוזי
בבאר שבע. המשיבה תשלם למבקשת הוצאות לגבי שלוש הערכאות, בסכום של 15,000
ש"ח.
ש
ו פ ט
הנשיא א' ברק:
אני מסכים. ה
נ ש י א
המשנה לנשיא ש' לוין:
אני מסכים. המשנה
לנשיא
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור.
ניתן היום, ד' באלול התשנ"ח (26.8.98).
ה נ ש י
א המשנה לנשיא ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
עכב/
98029920.E03