אהרון אסרף נ. תמר נדב

2 בבית המשפט העליון עפ"ס 29845-05-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערער: אהרון אסרף נגד המשיבה: תמר נדב ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום בכפר סבא בתפ"מ 18878-10-24 מיום 16.4.2025 שניתן על ידי כב' השופטת שירלי פורר טומרקין בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (השופטת ש' פורר טיומרקין) מיום 16.4.2025 בתפ"מ 18878-10-24 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. עניינו של ההליך בתביעה לפינוי מושכר שהגישה המשיבה נגד המערער. ביום 24.12.2024 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, שלפיה המערער יפנה את המושכר וישיבו למשיבה, וככל שלא ייעשה כן יישא בהוצאות המשיבה. ביום 3.4.2025 הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, בטענה שהמשיבה העלימה ראיות והגישה תצהיר שקרי. ביום 4.4.2025 הביעה המשיבה את התנגדותה לבקשה, וציינה כי המערער לא פינה את המושכר בהתאם להוראות פסק הדין, אף שהמועד לכך חלף, ולכן נפתח הליך הוצאה לפועל. בהחלטת המותב מיום 7.4.2025 נדחתה בקשת עיכוב הביצוע. במסגרת החלטה זו, התייחס המותב לכך שטענות המערער בדבר העלמת ראיות והגשת תצהיר שקרי נדחו בעבר, במסגרת הדיון שבסופו ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים. ביום 8.4.2025 הגיש המערער בקשה נוספת לעיכוב ביצוע פסק הדין, שנדחתה גם היא. אחר הדברים האלו, ביום 9.4.2025 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב, תוך שטען כי ישנו "חשש סביר לניגוד אינטרסים וידה [של המותב – י"ע] מעורבת למהלך הנדון בפניה". ביום 16.4.2025 נדחתה בקשת הפסלות. על החלטה זו נסב הערעור שבפניי, שאיתו הוגשה גם בקשה לעיכוב הליכי פינויו מהמושכר, אשר נדחתה ביום 13.5.2025. 2. ככל שניתן להבין מכתב הערעור, המערער, שמייצג את עצמו, חוזר פעם נוספת על טענותיו בדבר העלמת ראיות והגשת תצהיר שקרי מצד המשיבה, שלשיטתו היו ידועות למותב והיה בכוחן כדי למנוע את פינויו מהמושכר. 3. דין הערעור להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין מעוגן בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וקובע כי עילת פסלות מתעוררת בהתקיים נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. נסיבות אלו אינן מתקיימות בענייננו. 4. טענות המערער מכוונות כלפי החלטות שיפוטיות של המותב, אשר אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים. כך, גם כאשר המותב דוחה בקשה למתן סעד, ובעניינו עיכוב ביצוע פסק דין – החלטה שנמצאת בגדר סמכותו ושיקול דעתו של המותב (ראו והשוו: עפ"ס 76981-09-24‏ פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (3.11.2024)). כפי שציין המותב בהחלטת הפסלות, המסגרת הנכונה להשיג על החלטות מסוג זה היא בהליכי הערעור הקבועים בחוק ולא במסגרת הליכי פסלות (שם). אשר על כן, לא מצאתי כי ישנה עילה לפסילת המותב. 5. נוכח הטעמים שהובאו לעיל, הערעור נדחה. לפנינו ערעור סרק שלא היה מקום להגישו. המערער ישא בהוצאות בסך 3,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה. ניתן היום, ט' סיוון תשפ"ה (05 יוני 2025). יצחק עמית נשיא