סעדה איסמעיל עבדאל האדר חסונה נ. שר הביטחון

פסק-דין בתיק בג"ץ 2983/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2983/18 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר העותרות: 1. סעדה איסמעיל האדר חסונה 2. עמותת "גישה מרכז-לשמירה על זכויות לנוע" נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. מתאם פעולות הממשלה בשטחים 3. מינהלת התיאום והקישור (עזה) עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: י"ז באייר התשע"ח (2.5.2018) בשם העותרות: עו"ד סיגי בן ארי; עו"ד אסנת כהן-ליפשיץ בשם המשיבים: עו"ד תהילה רוט פסק-דין השופט נ' סולברג: עניינה של העתירה בבקשת העותרות ליתן צו על תנאי אשר יורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יאשרו את בקשת העותרת 1, תושבת קבע בישראל, בת 64, חולת סרטן, לצאת לרצועת עזה לביקור קרוביה מדרגה ראשונה, אותם לא ראתה מזה שנים רבות. בתגובתם טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבות בהחלטת מת"ק עזה שלא לאפשר את יציאת העותרת לעזה, משום שאינה עומדת בקריטריונים שנקבעו לעניין זה. יחד עם זאת, הוסיפו המשיבים, בהתאם לנהלים הרלוונטיים ובהעדר מניעה בטחונית, עומדת לבני משפחתה של העותרת אפשרות להגיש בקשה לכניסה לישראל על מנת לבקרה. אכן, אחותה של העותרת, תושבת עזה, ביקשה להיכנס לישראל כדי לבקר את העותרת. בקשתה אושרה בו ביום, ובמהלך חודש ינואר ביקרה האחות את העותרת בירושלים. שני אחים נוספים של העותרת ביקשו גם הם להיכנס לישראל על מנת לבקר את העותרת, אך בקשתם סורבה מטעמים בטחוניים פרטניים. שאר בני משפחתה של העותרת רשאים להגיש בקשה להיכנס לישראל לצורך ביקור אצל העותרת, ובאין מניעה בטחונית, יוכלו הקרובים הללו לבקרהּ בישראל. ב"כ המשיבים עמדה בתגובתה על המדיניות הנוהגת ועל הצמצום בתנועת ישראלים לרצועת עזה, בעקבות פעילויות של ארגוני הטרור שם והתגברות הסכנה. הדברים באו לידי ביטוי במסמך "סטטוס הרשאות בלתי מסווג לכניסת פלסטינים לישראל, למעברם בין אזור יהודה ושומרון לבין רצועת עזה וליציאתם לחו"ל". מסמך זה הוא פועל יוצא של הוראת אלוף פיקוד הדרום מיום 23.7.2015 על צמצום יציאת ישראלים לרצועת עזה, פרט למקרים פרטניים ובנסיבות חריגות יחודיות ודחופות בלבד. זאת, מחמת החשש לסיכון חייהם ושלומם, ובשל הסיכון הטמון בניצול יציאתם של ישראלים לרצועת עזה לצרכיהם של ארגוני הטרור; העקרון נכון, היישום הוא כורח המציאות, ולא ראינו עילה להתערבות מצידנו. לא מצאנו כי נפל פגם בעמדת המשיבים. יחד עם זאת, כזכור, בגמר הדיון ביום 2.5.2018 ביקשנו כי "ב"כ העותרות תעברנה לעיון ב"כ המשיבים בהקדם האפשרי תיעוד על אודות מצבה של אם העותרת 1. אם אכן יסתבר כי מפאת מצבה, לא תוכל אם העותרת 1 לבקר את בתה, העותרת 1, בישראל, ישקלו המשיבים אם יש הצדקה לחרוג מן הכללים בכגון דא, ויודיעו עמדתם בתוך 5 ימים מיום שיתקבל אצלם התיעוד הרפואי מאת ב"כ העותרות". אמש הודיעונו המשיבים כי שלשום העבירה ב"כ העותרות לב"כ המשיבים מסמך רפואי בנוגע למצבה של אם העותרת המתגוררת בעזה. מהמסמך הרפואי עולה כי האם סובלת מבעיות רפואיות שונות ואינה יכולה להתנייד. המסמך הרפואי הועבר לבדיקת הגורמים הרלוונטיים במת"ק עזה. אתמול הוחלט כי באופן חריג, נוכח מצבה הרפואי של אם העותרת, ונוכח מצבה הרפואי של העותרת עצמה, תוכל העותרת לצאת לביקור ברצועת עזה באופן חד-פעמי. רשמנו לפנינו הדגשה שהדגישה ב"כ המשיבים, כי החלטתם נטועה כל כולה בנסיבות ההומניטריות היחודיות של מקרה זה, ואין בה כדי להשליך על מקרים אחרים, ובוודאי שלא על מדיניות המשיבים בכללותה לעניין יציאת ישראלים לעזה. ב"כ המשיבים ביקשה להצר על כך שהעותרת לא הזכירה את אמה במסגרת בקשתה מיום 29.3.2018 לצאת לרצועת עזה, ולא צרפה את הנתונים הרלוונטיים בנוגע למצבה; חבל שכך. על כל פנים, עתה בא העניין על תיקונו. העותרת תוכל לפנות לאלתר למשרד ישראלים במת"ק עזה, לצורך הסדרת יציאתה לעזה. העתירה מיצתה אפוא את עצמה, והיא נמחקת בזאת. ניתן היום, כ"ד באייר התשע"ח (‏9.5.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 18029830_O05.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il