ע"א 2975-24
טרם נותח
אליאס סלימאן נ. משק קוניפקל ארז ותומר
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
פסק הדין המלא
-
2
1
בבית המשפט העליון
ע"א 2975/24
לפני:
כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן
המערער:
אליאס סלימאן
נ ג ד
המשיב:
משק קוניפקל ארז ותומר
ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת הבכירה ר' נדאף) בת"ט 71980-05-23 מיום 5.3.2024
בשם המערער:
עו"ד תאמר חנא
בשם המשיב:
עו"ד גיורא מאור
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת הבכירה ר' נדאף) מיום 5.3.2024 בת"ט (שלום נצ') 71980-05-23 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער.
בחודש מרץ 2023 הגיש המשיב בקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל וכעבור חודשיים הגיש המערער התנגדות לביצוע השטר. ההליך הועבר לבית משפט השלום, ובמסגרתו ביקש המשיב כי יינתן פסק דין חלקי על חלק מהסכום, שלגביו, כנטען, אין מחלוקת בין הצדדים. ביום 4.7.2023 דחה בית המשפט את הבקשה והורה כי ההתנגדות תידון במועד שנקבע (יוער למען שלמות התמונה כי מועד זה נדחה עקב מצב החירום ששרר אז במדינה). בדיון שהתקיים ביום 5.3.2024 נערך, כעולה מהפרוטוקול, דיון לא פורמלי מחוץ לפרוטוקול בהסכמת הצדדים שבסופו הציע בית המשפט ליתן פסק דין חלקי, אך בא כוח המערער סירב להצעה. בהמשך לכך, נחקר המערער על ידי בא כוח המשיב. במהלך חקירת המערער, ניתנה החלטת בית המשפט שלפיה בא כוחו של המערער מתערב בחקירה הנגדית "ומבקש מבית המשפט לתת [למערער – ע' פ'] לדבר בלי סוף, בלי קשר לחקירה הנגדית ולשאלות שמופנות אליו". בית המשפט קבע כי המערער ישיב אך ורק לשתי השאלות הנוספות שיופנו אליו. מיד לאחר מכן ציין בא כוחו של המערער שהוא מבקש "כי בית המשפט יפסול עצמו בעקבות החלטה זו" (פרוטוקול הדיון, בעמ' 3, ש' 1). בית המשפט דחה את הבקשה בציינו כי לא התקיימה עילת פסלות (להלן: ההחלטה בבקשת הפסלות). בהמשך, ביקש בא כוח המערער להפסיק את הדיון כדי להגיש ערעור והמותב דחה גם בקשה זו. בשלב זה יצא בא כוח המערער מהאולם והוסיף כי בית המשפט "רכש עמדה ומונע ממני זכות בדין וכבר נותן החלטה לפני ששמע את הבקשה" (פרוטוקול הדיון, בעמ' 3, ש' 25-24). לאחר יציאתו של בא כוח המערער מהאולם, החליט בית המשפט להטיל עליו הוצאות אישיות לטובת אוצר המדינה וזאת מאחר ש"ב"כ [המערער – ע' פ'] עשה דין לעצמו, לא כיבד את בית המשפט או את ב"כ [המשיב – ע' פ'], בחר על דעת עצמו לצאת מהאולם ולהפסיק את הדיון, ובכך סיכל את הדיון בהתנגדות שהוגשה ע"י מרשיו" (שם, בעמ' 4, ש' 17-16). בית המשפט גם חייב את המערער בהוצאות משפט ושכר טרחה, אך לא ראה לנכון לדחות את ההתנגדות לגופה.
מכאן הערעור שלפניי, שמופנה כאמור להחלטה בבקשת הפסלות. לטענת המערער, לאחר שסירב להצעת בית המשפט למתן פסק דין חלקי בהסכמה, מנע בית המשפט מבא כוחו לטעון, ואף העיר הערות במהלך חקירתו, הערות שכנטען לא תועדו בפרוטוקול הדיון. עוד לטענת המערער, בית המשפט לא אפשר לבא כוחו להעלות במסודר את הטענות בבקשת הפסלות; לא נימק כדבעי את החלטתו לדחותה; לא אפשר לו להעלות טענות מסודרות על הצורך בעיכוב הדיון עד להכרעה בערעור על ההחלטה בבקשת הפסלות; ופסק הוצאות מבלי שניתנה למערער ולבא כוחו הזדמנות לטעון בעניין. לטענת המערער, מכלול נסיבות זה מלמד כי דעת המותב ננעלה וכי החלטותיו מתקבלות מתוך מניעים אישיים. עוד טוען המערער כי התנהלות המותב עולה כדי הפרה של כללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007.
המשיב הגיש תשובה לערעור בהתאם לתקנה 174(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (מבלי שהתבקש לעשות כן). בתשובתו טען המשיב כי בניגוד לטענות המערער, פרוטוקול הדיון משקף את שאירע בו, ובכלל זה שהדיון הלא פורמלי כן נערך בהסכמת הצדדים; וכי החלטת בית המשפט שקטעה את חקירת המערער ניתנה בשל הפרעות בא כוחו. לטענת המשיב נפל פגם של ממש בהתנהלות בא כוח המערער, שלאחר שנדחתה בקשתו לעכב את הדיון, קטע אותו על דעת עצמו תוך הפרת הוראות בית המשפט.
לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו ובתשובה לו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. כידוע, אמת המידה לפסילת מותב היא התקיימותן של נסיבות "שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). איני סבור כי נסיבות כאמור מתקיימות במקרה דנן. כעולה מפרוטוקול הדיון, בקשת הפסלות שהוגשה על בא כוח המערער כוונה להחלטת המותב שניתנה בנוגע לחקירתו. החלטות דיוניות לא מקימות, כשלעצמן, עילת פסלות אלא במקרים קיצוניים וחריגים – והמקרה דנן אינו נמנה עם מקרים אלה (ע"א 308/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (21.4.2024)). טענות המערער ביחס להערות ולהתייחסויות של המותב, אינן מתועדות בפרוטוקול הדיון וטענתו כי הדיון מחוץ לפרוטוקול התקיים שלא בהסכמתו, סותרת את האמור בפרוטוקול (והמשיב אף טוען כי לא אלה פני הדברים). ובנסיבות אלו היה על המערער להגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול עובר להעלאת הסוגיה בבקשת פסלות. כפי שנפסק בעבר, "בקשת פסלות אינה מהווה תחליף לבקשה לתיקון הפרוטוקול" (ע"א 229/24 פלוני נ' פלוני, פסקה 7 (28.1.2024)).
טענותיו האחרות של המערער מכוונות להחלטות של המותב ובהן החלטתו שלא לעכב את המשך בירור ההליך; החלטתו לפסוק הוצאות משפט; והחלטתו לפסוק הוצאות אישיות נגד בא כוח המערער. החלטות אלו הן החלטות דיוניות, שאיני סבור שמקימות חשש ממשי למשוא פנים. אך לא פחות חשוב מכך, החלטות אלו ניתנו לאחר ההחלטה בבקשת הפסלות וככלל אין מקום להעלות בערעור טענות שלמותב לא ניתנה אפשרות להתייחס אליהן (ע"א 542/24 פלונית נ' שפירא, פסקה 6 (12.3.2024); ע"א 5406/20 מ.י שחם נדל"ן בע"מ נ' ברשן, פסקה 24 (26.11.2020)).
אשר לטענת המערער כי החלטת הפסלות לא נומקה כדבעי, אציין כי כעולה מפרוטוקול הדיון, בקשת המערער עצמה הייתה לקונית וכוונה, בעיקרה, לכך שעל המותב לפסול עצמו נוכח החלטתו שניתנה קודם לכן. ביחס לטענה זו סבר בית המשפט כי אין היא מקימה עילת פסלות. לצד זאת אציין כי טוב היה עושה המותב לו היה מפרט בתמצית את הנמקתו, אך ממילא משדחיתי את טענות המערער לגופן בערעור דנן ומששוכנעתי שלא קם חשש כלשהו למשוא פנים מצד המותב, איני סבור כי די בכך כדי להצדיק את קבלת הערעור (ראו והשוו: ע"א 1624/22 עמר נ' לב, פסקה 8 (13.4.2022)).
הערעור נדחה אפוא. משתשובת המשיב הוגשה מבלי שהתבקשה, ובנסיבות העניין, לא ראיתי לעשות צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ה באייר התשפ"ד (2.6.2024).
מ"מ הנשיא
_________________________
24029750_M01.docx דפ
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il
1