מוחמד טאהא ברקאת נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 297/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 297/07 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט י' אלון המערער: מוחמד טאהא ברקאת נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי נצרת בת"פ 1059/05 שניתן ביום 28.11.06 ע"י כבוד השופטת נ' מוניץ תאריך הישיבה: י"ז בחשון תשס"ח (29.10.07) בשם המערער: עו"ד אילנית אימבר בשם המשיבה: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל פסק-דין השופט י' אלון: 1. המערער הורשע בבית המשפט המחוזי, על פי הודאתו, במיוחס לו בכתב האישום בעבירות תקיפת בן זוג בנסיבות מחמירות, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, מספר מקרים של תקיפת קטין בנסיבות מחמירות, איומים והיזק בזדון. לבקשתו, צורף להליכים נגדו כתב אישום שהיה תלוי נגדו בבית משפט השלום. על פי הודאתו, הורשע המערער גם בעבירות שיוחסו לו באותו כתב האישום, ובהם תקיפת קטין בידי אחראי, תקיפה בנסיבות מחמירות (במספר פעמים), הפרת הוראה חוקית (במקרים רבים) והיזק לרכוש בזדון. על כל אלה נגזר דינו לארבע שנות מאסר בפועל, לשנתיים מאסר על תנאי ולקנס כספי. בפנינו מערער הוא על מידת עונשו. 2. המערער נשוי לאשתו המתלוננת, ולהם ארבעה ילדים קטינים, הגדול שביניהם בן 16 והקטן בן שמונה. המערער נהג, כמעט דרך קבע, להכות את אשתו המתלוננת ולאיים עליה. לילה אחד (9.4.05) היכה בפניה ומשך בשערותיה. שבוע לפני כן (28.3.05) בעט בידה ושבר אותה, עד שנזקקה לניתוח שחזור וקיבוע. סמוך לאחר מכן הטיח בפניה אגרטל, תוך פציעתה. זאת, על שום שסירבה לדרישתו להסתלק מהבית. בד בבד, ובמקביל, היכה המערער בילדיו הקטינים בכל חלקי גופם. ביום 2.2.06 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המערער, ושחררו לחלופת מעצר של מעצר בית מלא בבית אביו, תוך שנאסר עליו להתקרב לבית אשתו וילדיו. הוא הפר בשיטתיות את הוראת בית המשפט, חזר ללון בביתו משך חודש תמים ובמהלכו תקף שוב ושוב את בנו הקטין, בידיו, באבנים שהשליך בו ובבעיטות בכל חלקי גופו. משכשל כוחה של אשתו המתלוננת והיא ניסתה למנוע את כניסתו לבית, שבר המערער את חלון הדירה, נכנס דרכו פנימה והוציא ממנו את האשה והילדים. למערער הרשעות קודמות בעבירות נשק והפרעה לשוטר, בגינן ריצה בעברו מאסר ממושך. שרות המבחן בתסקיר שהוגש לבית המשפט קמא פירט את הזדמנויות השיקום המרובות שניתנו למערער במהלך השנים ואת החמצותיו החוזרות ונשנות אותן, את הפרותיו השטתיות את תנאי השחרור לצורך הקלטות במסגרות שיקום שונות, ואת דפוסי ההתנהגות העבריינית והאנטי סוציאלית שפיתח והפנים לתוכו. בסיום התסקיר ציין קצין המבחן, כי "ניתנה למערער הזדמנות לשינוי ושיקום אורחות חייו, אולם הוא לא ניצל אותה והמשיך בהתנהגות בעייתית בלתי מבוקרת וחסרת גבולות על אף ההליך המשפטי המתנהל נגדו". נוכח זאת, לא בא שרות המבחן בהמלצה שיקומית או אחרת לגביו. 3. בית המשפט קמא עמד בגזר הדין על עוצמת והיקף האלימות המתמדת שנהג בה המערער באשתו ובילדיו הקטינים, על זלזולו המוחלט בצוי בית המשפט שהורו על הרחקתו מביתו, על הפרתו השיטתית והבלתי פוסקת את תנאי מעצר הבית, ועל כל אלה עברו המכביד בפלילים. בהינתן עוצמת ותכיפות האלימות שהשליט המערער באשתו ובילדיו ושאר נסיבותיו האישיות שפורטו, נמצא בעינינו העונש שהוטל על המערער ראוי והולם, ולא מצאנו מקום להתערב בו. סנגוריתו של המערער טענה בעת הדיון בערעור כי לאחר שנגזר דינו חל במערער מפנה חיובי. הוא שולב בתוכנית שיקום וגמילה מאלכוהול בכלא, והדברים מתאשרים לכאורה בתסקיר מעודכן שהוגש לנו על ידי שרות המבחן. עם זאת, שרות המבחן "רואה חשיבות כי המערער ימצה את התהליך הטיפולי בו החל במסגרת מאסרו". יש לקוות כי אחרי כל נסיונות השיקום שנתאפשרו למערער, והוא נכשל בהם – יפתח לו פתח תקווה שיקומי במסגרת להליך הטיפולי שהוא נמצא בו עתה במסגרת מאסרו. עם זאת, איננו מוצאים מקום להקל בשל כך בעונש שגזר עליו בית המשפט קמא. הסיכוי שאולי נפתח בפני המערער הינו דווקא במסגרת הטיפולית שנמצאה לו במסגרת המאסר. הממונים על מאסרו ורשויות הבדיקה המתאימות של שב"ס יעקבו בודאי אחרי המשך התהליך הטפולי ויחוו דעתם בעניין זה בפני ועדת השחרור בפניה יובא המערער לאחר שישלים ריצוי שני שליש ממאסרו, והכל במלוא הזהירות המתחייבת בנסיבות העבירות, העניין והמערער. 4. סוף דבר, אנו דוחים את הערעור. ניתן היום, י"ח בחשון התשס"ח (30.10.2007). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07002970_A05.doc עכב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il